הוחמרו המגבלות על האשראי של לקוחות הבנקים הגדולים

הקטנת מסגרות האשראי ללקוחות הבנקים הגדולים הוחמרה יותר מכפי שנקבע בהמלצות ועדת שטרום. כך עולה מהצעת החוק המלאה של המלצות הוועדה, שפורסמה אתמול לקריאת עלייתה להצבעה ראשונה בכנסת.

הצעת החוק כוללת מספר שינויים לעומת תזכיר החוק שהוגש לממשלה בתחילת השבוע. בתזכיר החוק נקבע כי הבנקים הגדולים יצטרכו להפחית ללקוחותיהם בתוך שנתיים את מסגרות האשראי ב-50%, וזאת כחלק מהגנות הינוקא לחברות כרטיסי האשראי שיופרדו.

אלא שבתזכיר החוק המקורי לא נכתב מה יתרחש לאחר הירידה באותם 50%. במערכת הפיננסית העריכו, שהבנקים יוכלו לאחר מכן לגדול לפי קצב הצמיחה הטבעי של הלקוחות החדשים והקיימים העומד על 3-5% בשנה. אלא שבהצעת החוק נכתב במפורש כי על הבנקים להישאר עם אותה מסגרת (הנמוכה ב-50% מהאשראי ללקוחות בסוף שנת 2015) למשך שלוש שנים לאחר מכירת חברות כרטיסי האשראי.

המשמעות היא שהבנקים יצטרכו להקטין בפועל את מסגרות האשראי ביותר מ-50%, בכדי שיוכלו להעניק בשנים הקרובות מסגרות גם ללקוחותיהם החדשים, ולהגדיל מסגרות ללקוחות קיימים בהתאם לביקוש שלהם לאשראי לאור שינויים בחייהם (לדוגמה חייל ההופך לסטודנט ולאחר מכן לאדם העובד במשרה מלאה). היקף מסגרות האשראי של הפועלים ולאומי מוערך בכ-45 מיליארד שקל. כדי לעמוד במגבלות החדשות ולהצליח לשרת לקוחות חדשים, יצטרכו הבנקים להפחית את המסגרות בקרוב ל-30 מיליארד שקל, אותם אמורות חברות כרטיסי האשראי לקלוט.

לפי הערכות, חברות כרטיסי האשראי המופרדות יוכלו להשיג מקור לאותן מסגרות אשראי באמצעות גיוס בשוק ההון או ישירות ממשקיעים מוסדיים. יחד עם זאת, הבעיה היא שהמקורות הללו יהיו יקרים יותר מהמקורות שהבנקים מסוגלים להעמיד, מה שמעלה את החשש שהעלויות הללו יגולגלו בסופו של דבר אל הציבור.

שינוי נוסף בהצעת החוק לעומת התזכיר המקורי קשור בכרטיס החיובי המיידי - כרטיס הדביט. בשם אותה "הגנת ינוקא" על חברות כרטיסי האשראי המופרדות, הוצע להטיל מגבלה על כרטיסי החיוב המיידי (כרטיס הדביט), אותו יוכלו להנפיק הבנקים. לפי טיוטת תזכיר החוק, לבנקים הגדולים ניתנה אפשרות להנפיק את כרטיסי הדביט, אולם נקבע שהיקף השימוש יהיה בהתאם ליתרת חשבון העו"ש. "תאגיד בנקאי גדול רשאי להנפיק ללקוח כרטיס חיוב מיידי ובלבד שחיוב חשבונות של הלקוח לא יביא למשיכת יתר", נכתב בטיוטת התזכיר.

עמותת הצלחה, הפועלת לקידום כלכלה הוגנת, העבירה לוועדה נייר עמדה, שבו היא מתנגדת לכך שהשימוש לא יוכל להביא למשיכת יתר וקראה לאפשר את השימוש בכרטיס הדביט בהתאם למסגרת האשראי בחשבון העו"ש, כמו בעת משיכת מזומן ממכשיר הכספומט, וכמו המצב הקיים היום. "אין הבדל מבחינת הסיכון הכרוך בפעולה כספית המתבצעת באמצעות משיכת מזומן מחשבון העו"ש בתוך ניצול מסגרת האשראי, לבין חיוב בכרטיס הדביט של החשבון", כתבו עורכי הדין אלעד מן ואורי ברעם מעמותת הצלחה.

עוד הם מציינים שהמגבלה הזו תפחית מהאטרקטיביות של כרטיס הדביט. "מניעת האפשרות לביצוע פעולות באמצעות כרטיס חיוב מיידי מתוך מסגרת האשראי המאושרת בחשבון העו"ש תביא להפחתה משמעותית של האטרקטיביות בכלי זה, ותגרום לו לנחיתות משמעותית מול כרטיסי האשראי", כתבו מן וברעם. בבנק ישראל חשבו בדומה לעמותת הצלחה שאין זה הגיוני להפלות את הדביט לעומת משיכה רגילה מכספומט, ובסופו של דבר הצליחו לשכנע גם את שאר חברי הוועדה, שיש לוותר על המגבלה הזו.

נזכיר כי אתמול פורסם ב"גלובס" על שינויים נוספים שהכניסה הממשלה בהצבעתה על תזכיר החוק, וביניהם שינוי תקופת מגבלות הנפקת כרטיסי אשראי על פועלים ולאומי למנגנון כזה שיעודד אותם למכור במהרה את ישראכרט ולאומי קארד: המגבלה תהיה החל מכניסת החוק לתוקף ועד 3 שנים ממועד מכירת החברות במקום 5 שנים מכניסת החוק לתוקפו.