מליאת הכנסת אישרה הלילה (ה') בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק השידור הציבורי הישראלי, ברוב של 41 מול 3. שישה חברי כנסת נמנעו מהצבעה. בעקבות כך, תדחה סגירת רשות השידור ופתיחת תאגיד השידור הציבורי ל-30 באפריל 2017, במקום המועד המקורי שנקבע ל-1 באוקטובר 2016. ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביושבו כשר התקשורת, ושר האוצר יוכלו להקדים את מועד עליית התאגיד לאוויר ל-1 בינואר 2017, אם מועצת תאגיד השידור תודיע כי התאגיד ערוך לכך.
סיעת יש עתיד הודיעה כי היא תימנע מהצבעה כצעד מחאה, בשל העובדה כי התאגיד הוקם בממשלה הקודמת, שחברי הסיעה ישבו בה. "התאגיד היה צריך להתחיל את פעילותו בחודש הבא", הזכירה חברת הסיעה ח"כ יעל גרמן. בשל שעת הלילה המאוחרת, הדיון היה מהיר וקצר. מלבד גרמן, גם ח"כ אילן גילאון (מרצ) עלה לדוכן, ותקף את החוק, ואת ההחלטה על דחיית העלייה לשידור שהתקבלה במסגרת דיל בין ראש הממשלה ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. "הדברים היו צריכים להתרחש אחרת", אמר גילאון. "חגגה פה ציניות, חוסר התחשבות וחוסר כבוד. אל תטעו, השידור הציבורי לא יושלם עד שההתאמות הפוליטיות של מי שמבקש להתערב בשידור - יגיעו למיצויין".
גילאון ביקש "סליחה ומחילה מאנשים שלא יכולנו להגן עליהם - המאפרות, הטכנאים, הצלמים, העורכים, והמגישים שנשארו ברשות הישנה ומאלה שהתקבלו לתאגיד החדש". גם ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני), שהצעת החוק הפרטית שלו הוצמדה להצעת החוק הממשלתית הצטרף לדברים. "חייבים לבקש סליחה מאלפי עובדים שעבדו שם לאורך השנים, שפעלו מתוך אמונה ושליחות והם משלמים עכשיו מחיר כבד של שחיתות שפשתה בארגון הזה. אני מקווה שהממשיכים והנשארים יפיחו בו את הרוח הישראלית הישרה והאמינה. חבריי ואני בכנסת נמשיך לתמוך בהם".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), שסיכם את הדיון, אמר כי מדובר היה ב"מבצע לולייני ששנים לא נראה כמותו - אני מהאופוזיציה, רציתי להעביר חוק נגד חברים מהקואליציה שמתנגדים לחוק שיזם ראש הממשלה. זה הצריך לוליינות שלא נראתה כדוגמתה - זה שילוב של ניימר, סוארס ומסי". כבל התייחס להתנגדותו של יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), שכבר הודיע כי הוא מתכוון להעלות הצעת חוק שתבטל כליל את עליית תאגיד השידור הציבורי לאוויר.
במהלך היומיים האחרונים כבל ניצח על דיונים סוערים בוועדת הכלכלה, האמונה על גיבוש החוק, בנוגע לתחילת השידורים מירושלים - בעוד בתאגיד ביקשו לעלות תחילה לאוויר מהמיקום הזמני במודיעין, ח"כים מהליכוד - ביטן ודודי אמסלם בגיבוי ראש עיריית ירושלים ניר ברקת - דרשו שהתאגיד יפעל מירושלים מלכתחילה. לפי ההסכמות שגובשו על ידי יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, הושגה פשרה לפיה בינואר 2017 תחל הנהלת התאגיד לפעול מירושלים, וב-1 ביולי 2017 יהיה מעבר של רוב העובדים לבניין קבע בבירה גם כן. עד ה-1 ביוני 2017 כל עובדי התאגיד יעברו למשכנם הקבוע בירושלים.
לאחר מכן, דרש ביטן להטיל סנקציות על עיכוב במעבר לירושלים בגובה 10 מיליון שקל עבור כל חודש עיכוב, אך ההצעה עוררה התנגדות משפטית וכן התנגדות בקרב חברי האופוזיציה. בסופו של דבר הוחלט על סנקציות מדורגות על כל עיכוב בהליך המעבר לירושלים, שיוטלו על ידי שר האוצר באישור ועדת הכלכלה. בחודש הראשון של העיכוב - יוטל על התאגיד קנס של 2 מיליון שקל - שיופחתו מהתשלומים המועברים לתאגיד ובכל חודש נוסף של עיכוב הסכום יעלה ב-2 מיליון שקלים נוספים עד לגובה מקסימלי של 10 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
