השבוע חשף "גלובס" את הכוונה של כחלון לחסל סוף-סוף את הטבות המס ארוכות השנים לקיבוצים ולמושבים שיתופיים ולהפוך את המס שם לפרסונלי, בדיוק כמו כל אזרח בישראל. במה מדובר? נסביר זאת באמצעות מייל שקיבלנו מאחד הקוראים שלנו לפני כמה חודשים:
"הגיע אליי לקוח פוטנציאלי שמספר לי שהוא הולך לפתוח עסק בקיבוץ שבו הוא גר. הוא מספר שהקיבוץ שבו הוא חבר דואג לדרוש ולקבל בכל סוף שנה החזרי מס - למעלה ממיליון שקל מהמדינה. לשאלתי איך זה עובד, הוא הסביר שהשכר שמקבלים חברי הקיבוץ שעובדים מחוץ לקיבוץ מגיע לקיבוץ, הקיבוץ מנכה את החוב החודשי של אותו חבר ומעביר לו את יתרת השכר. בסוף השנה הקיבוץ מגיש למס הכנסה דוח אחד כולל לכלל חברי הקיבוץ ומראה כי שולם מס גבוה מהמס שצריך לשלם ואז מגיע לו החזר מס.
"איך הוא עושה זאת? זה ברור, יש חברי קיבוץ שלא עובדים או מבוגרים שאינם משתכרים ויש חברים המשתכרים סכום גבוה ומשלמים מס גבוה. צורת הגשת המס היא לכלל חברי הקיבוץ והוא מתחלק בין כולם אזי המס היחסי המתקבל צריך להיות נמוך יותר. אני מקווה שהסברתי את זה נכון".
כן, אותו קורא הסביר את זה מצוין - זה בדיוק ההסבר שמופיע בהצעה בחוק ההסדרים וכפי שהסביר "גלובס" השבוע. בשלב הראשון מחושבת ההכנסה של הקיבוץ, הכוללת את הכנסות המשק מן הענפים השונים בקיבוץ והכנסות חברים העובדים מחוץ למשק, אשר אליהן מצרפים כהוצאה בדוח רווח וההפסד את שווייה של אספקת המחיה שסיפק הקיבוץ לחברים. בשלב השני מחולקת ההכנסה החייבת של הקיבוץ באופן רעיוני שווה בשווה בין כל חברי הקיבוץ, ועל כל חלק של הכנסה מבוצע חישוב מס תיאורטי לפי שיעורי המס, זיכויים וניכויים אישיים, המפחיתים את סכום המס על כל חבר. כך נהנה הקיבוץ מהטבות המס המוענקות בדרך של נקודות זיכוי במס בשל הכנסותיו ובשל הכנסות חבריו. כאמור, גם בקיבוץ שיש בו הרבה אנשים שאינם עובדים השתמשו בנקודות זיכוי שלהם כדי להפחית את חבות המס של הקיבוץ. כך נוצרו, לעתים, עודפי זיכויים ולמעשה הקיבוץ לא שילם כלל מס.
ותראו את תוצאות האבסורד: השבוע ביקשנו מרשות המסים את היקף המסים שהיא גובה מכל הקיבוצים השיתופיים והמושבים השיתופיים. אתם מוזמנים לראות את הטבלה, המספרים פשוט מגוחכים: 320 קיבוצים ומושבים לכאורה שיתופיים שילמו בשנת 2014 מסים כוללים בסך של כ-120 מיליון שקל (!) בלבד. מדובר בהכנסת מס עלובה של כ-375 אלף שקל בממוצע לקיבוץ-מושב שיתופי.
כיצד קרה שכל התעשייה הקיבוצית המפוארת, על כל עסקיה, על כל מפעליה (חלקם, אגב, פועלים בניגוד לחוק), משלמת פרוטות במסים ישירים (מס הכנסה וביטוח לאומי)? עכשיו אתם מבינים את הקורא שלנו שאמר "יש כל כך הרבה בעלי מקצוע, עסקים וחברות ש'מעלימים' מס או שלא משלמים את מה צריכים לשלם, ואני משתגע מזה".
הרעיון השיתופי בקיבוצים פשט את הרגל. רובם הפכו לעסק לכל עניין ודבר שמשתמש בהטבות מס שערוריותיות, בדיוק כמו טבע בזמנו. ההטבות הללו מוערכות על ידי האוצר בכחצי מיליארד שקל (במס הכנסה ובביטוח לאומי). כחלון צריך ללכת על זה בכל הכוח ולא להיכנע ללובי הקיבוצי, שהתחיל כבר להפחיד השבוע עם הסיסמאות הידועות. פלא שכל ה'חברתיים' ממפלגת העבודה ומרצ מילאו פיהם מים השבוע בעקבות הצעד הזה? הם חברתיים רק בדיבורים.
דמי ניהול
שני המהלכים החברתיים הגדולים של השבוע וכנראה של השנה
עם כל הכבוד לעניין הברז'נאי השבוע בתאגיד השידור, בחירת קרנות ברירת המחדל בפנסיה היא אחת המהפכות הגדולות של העשור בתחום הזה, ואנחנו ממש לא מגזימים. תיקון העיוותים הגדולים שאליו דחף "גלובס" - עיוותים שהחלו עוד בוועדת בכר הכושלת, שחיזקה את החזקים והחלישה עוד יותר החלשים, סחטה מהם דמי ניהול אסטרונומיים בקופות הגמל שהשליכו גם על שוק הפנסיה - הסתיים השבוע. היוזמה של הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר, בגיבוי שר האוצר משה כחלון, הגיעה לקו הגמר. הבחירה בשתי חברות שינהלו את הקרנות הללו (מיטב דש והלמן אלדובי) בדמי ניהול נמוכים בהרבה מהממוצע בשוק היא מהפכה חברתית אדירה.
צריך להבין: חלק גדול מהעובדים במשק אינו מאוגד ולכן יכולת המיקוח שלו מול החברות המנהלות את הקרנות הפנסיה נמוכה מאוד. אותם עובדים מצטרפים בדרך כלל לקרן הפנסיה שנבחרה על ידי המעסיק שלהם ובדרך כלל הם משלמים את דמי הניהול הגבוהים ביותר בשוק, לעתים עד התקרה הקבועה בחוק, של 0.5% מהצבירה ו-6% מההפקדות השוטפות. דמי הניהול שהציעו שתי החברות שנבחרו נמוכה בהרבה ממספרי התקרה ומהמספרים הממוצעים בשוק (ראו טבלה).
שימו לב: אף שהמכרז על הקרנות יתבצע בכל שנתיים, העובדים המצטרפים לקרנות יהיו זכאים להטבה בדמי ניהול למשך 10 שנים! זה פרט חשוב מאין כמוהו: כל חוסך מבטח את עצמו למשך 10 שנים בדמי ניהול רצפתיים. על רקע הריבית האפסית והקושי בהשגת תשואות בחיסכון ארוך הטווח, יש לזה משמעות כספית אדירה.
כל שנותר הוא לבדוק ולפקח איך המהפך החברתי הזה יקרום עור וגידים והאם יהיו מי שינסו לטרפד אותו בכל מחיר בכל מיני טריקים (חברות הביטוח הן הנפגעות מהמהלך). בינתיים, אולי ראוי שהאוצר יקדם קמפיין שיחשוף את המהפכה החברתית הזו לעין כול ולא ישאיר אותה רק במדורים הכלכליים. הרי רוב הציבור החלש, צריך להגיד זאת בפה מלא, לא נחשף למדורי הכלכלה.
דמי ניהול
דמי ניהול
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
