המספרים מבעיתים: בשנת 2015 נהרגו 32 איש באתרי בנייה בישראל. במחצית הראשונה של 2016 נהרגו 20 פועלים ולא פחות מ-108 נפצעו פציעות בינוניות וקשות. בדיון משותף של ועדת ביקורת המדינה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שהתקיים בשבוע שעבר בכנסת, עסקו בדו"ח מבקר המדינה שהתריע על ליקויים במנגנוני הפיקוח וכן בפיתוח מהלכי מניעה של אסונות כאלה. זה חלק מהדו שיח שהתנהל בין יו"ר ועדת ביקורת המדינה, חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), לבין ראש מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה, ורדה אדוארדס, באותו דיון:
ח"כ אלהרר: "כמה אתרי בנייה עם מנופים יש?"
אדוארדס: "ברוב אתרי הבנייה היום יש בנייה לגובה, ברובם יש עגורני צריח. אנחנו מדברים על אלפי אתרים".
ח"כ אלהרר: "כמה אלפים?"
אדוארדס: "2,000 עד 3,000 אתרים שיש בהם עגורנים".
ח"כ אלהרר: "כמה בודקי עגורנים יש?"
אדוארדס: "מעט מאוד".
ח"כ אלהרר: "במספרים גברתי, במספרים"
אדוארדס: "10 בודקים פעילים".
ח"כ אלהרר: "10 בודקים פעילים על למעלה מ-2,000 מנופים. זה נתון הגיוני?"
אדוארדס: "זה הנתון וזה מה שקורה היום בשטח".
היא הסבירה שמשרד הכלכלה קיים קורס לבודקי עגורנים במימון המדינה, אך בסיומו אף משתתף לא רצה לעבוד במקצוע. בספטמבר ייפתח קורס נוסף ובמשרד מקווים שבסיומו יתווספו 20 בודקים נוספים. אולם גם 30 בודקי עגורנים על 2,000-3,000 עגורנים פעילים הם טיפה בים.
במינהל הבטיחות אומרים שהם פועלים לשפר גם את בטיחות העגורנים עצמם: "בעבר רכשו כלים לא תקינים, שהיו ישנים. אנחנו הגבלנו את גיל העגורן ואת הדגמים שיכולים להיכנס, מוודאים שלא ייכנס לפה הפסולת באירופה, ששם כבר לא מתאימים לתקנים ולכן מבקשים למכור אותם הלאה למדינות 'לא מפוקחות'. ישראל אינה מדינה לא מפוקחת. יש גם תופעה של זיופים: מזייפים תעודות הסמכה וכדומה ומאפשרים לאנשים שאין להם רישיון לעגורן לעלות ולהפעיל אותו". לשם כך פועלים במינהל הבטיחות להעביר את תהליך להעברת הרישיון לעגורן אליהם, ממשרד התחבורה.
בהתאחדות הקבלנים אומרים בעניין: "בשנים האחרונות קפץ מספר העגורנים מ-800 לכ-1,500. כל עגורן מחויב בשתי בדיקות בשנה, אבל יש כ-10 בודקים מתוכם ארבעה בודקים פעילים בלבד. יש גורמים פרטיים שאמורים לבצע 3,500 בדיקות לעגורנים במדינת ישראל? המדינה בעצם אומרת: אם אין בודקים נעביר האחריות לבעלי העגורנים או לקבלנים שיהיו הם האחראים. הכי קל לדרוש עוד רגולציה במקום להתמקד ביישום הרגולציה הנוכחית".
"כוח ההרתעה שואף לאפס"
גם המפקחים על אתרי הבנייה הם טיפה בים. כיום יש כ-17 מפקחים על כ-13 אלף אתרי בנייה, בענף עתיר סיכונים, שבו מקום העבודה למעשה משנה צורה משבוע לשבוע. כלומר, 764 אתרים בקירוב לכל מפקח, ותקציב זעום ממש של מיליון וחצי שקלים בלבד.
"מי שאחראי לבדוק כל יום שהכול נעשה כמו שצריך, זה המבצע - הקבלן. האחריות מוטלת עליו", אומרים במינהל הבטיחות. "הקבלנים רוצים עוד אכיפה ועוד פיקוח, אבל הם אלה שמבצעים את הבנייה, ואחריותם לוודא שעושים זאת כמו שצריך. זה כמו שאתה נהג לא זהיר ותגיד שצריכה להיות משטרה. קודם כל שהנהגים יהיו זהירים".
בהתאחדות בוני הארץ דוחים את הטענות הללו וטוענים שטיפול בבעיה על ידי הטלת עוד רגולציה על רגולציה שלא מתפקדת לא תעזור. "אני לא מסתתר אחרי שום מסך ושום תירוץ. יש תאונות עבודה בכל הענפים וגם בענף הבנייה", אומר עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, "אנחנו עושים כל מה שאפשר לעשות כמעסיקים. אנחנו עושים הדרכות בגובה, מפעילים ניידת בטיחות שמגיעה לאתרי בנייה ודוברת שש שפות, מספקים ציוד לאתרים, עושים הכשרות לממונה בטיחות ומנהלי עבודה ופעילויות שונות. מבול החקיקה הפופוליסטי והנחיות ממשרד הכלכלה בהחלט אופייניים לממשלה - היא עושה מה שהכי קל".
נחזור לאכיפה. לדעת מינהל הבטיחות, הקנסות אינם כלי יעיל שכן הליך הטלת הקנס הוא מורכב, וגובה הקנס הוא 3,000 שקל בלבד. בקואליציית הארגונים למאבק בתאונות העבודה כתבו לאחרונה לשר הכלכלה בעניין זה כי: "...כוח ההרתעה של מינהל הבטיחות שואף לאפס. במהלך שנת 2015 הוגשו שלושה כתבי אישום בלבד נגד מעסיקים בגין עבירות לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה (לא ידוע לנו אם מדובר במעסיקים מענף הבנייה), ורק שמונה קנסות הוטלו על-ידי המינהל בגין ליקויי בטיחות באתרי בניה, בשווי כולל זעום של 24 אלף שקל".
כעת רוצים במינהל הבטיחות ליזום חקיקה שתאפשר להטיל עיצומים כספיים. בניגוד לקנס שהוא פלילי, עיצומים כספיים הם כלי מינהלי ולכן קל יותר להפעיל אותם. הם גם הרבה יותר כואבים בכיס: עשרות אלפי שקלים וגם מאות אלפי שקלים לעיצום, תלוי באיזו עבירה מדובר.
כלי שכבר קיים הוא צו להפסקת עבודה. מפקח שמגיע ורואה שאתר מופעל בצורה מסוכנת, יכול להטיל צו שמפסיק את העבודה באתר. גם זה פוגע בכיס כי הקבלנים צריכים להפסיק עבודה, אבל זה מחזיר אותנו שוב לסוגיית מיעוט הפקחים.
במינהל הבטיחות מספרים שהם עושים פעולות נוספות, כמו הכשרות למנהלי עבודה בגובה, על חשבון המדינה. "ההכשרות האלה יסתיימו תוך שנתיים, ומאותו רגע מי שלא עבר את ההכשרה לא יוכל להיות מנהל עבודה בבנייה. נוסף לכך, קבלנים מסיווג ג'5 (שמותר להם לבצע כל עבודה) צריכים מעתה למנות ממונה בטיחות", מסבירים שם.
"זו גזירה לא הגיונית שאי אפשר לעמוד בה", אומר בן שמעון. " יש כ-200 ממוני בטיחות כשירים, אבל יש 500 חברות בנייה בסיווג ג'5. ולא רק שאין מספיק, לא תמיד הקבלנים בעבודה - אבל יצטרכו למנות ממונה בכל מקרה, ועלות העסקה של ממונה בטיחות מתחילה ב-30-35 אלף שקל בחודש".
ואלה שמות
"לא עשו כלום"
ייתכן שההרתעה האמיתית תגיע מהתיקון לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, שאושר השבוע בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ולפיו אתר בנייה בו תתרחש תאונה שגרמה למותו של עובד או לפציעה קשה, ייסגר מיידית ליומיים עד חמישה ימים, וייפתח רק לאחר בדיקת מפקח בטיחות שתאשר כי כל ליקויי הבטיחות תוקנו.
את החוק קידם בין היתר ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), שאמר השבוע בכנסת: "מספר התיקים שנפתחים נגד קבלנים על מקרי הפציעה והמוות נמוכים מאוד, 2 או 3 תיקים בשנה? רשם הקבלנים כבר 10 שנים לא פסל קבלן. מי שהעז לבקר משפחות של הרוגים ראה באילו טרגדיות מדובר".
יש מי שטוען, שהתקציבים הנמוכים וחוסר היכולת לפקח הם חלק ממדיניות מכוונות שמקדשת את ניסיונות הגדלת ההיצע על פני הבטיחות: "הנתונים ברורים: כאשר זה מספר הפקחים וזה מספר האתרים, זה אומר שאין בכלל פיקוח", אמר בדיון ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), "זו בעיה של מדיניות. המדיניות אומרת שאנחנו לא צריכים להרבות בפיקוח, לא להעמיס על הקבלנים. למדינה אינטרס לבנות ולכן אין לה כוונה לרדת לחייהם. אף אחד לא אומר את זה בבירור, אבל זו רוח המפקד. הם אומרים שיהיו עוד מפקחים ועוד רכבים. אבל זה לא יהיה".
בן שמעון אומר בזהירות שחלק מהבעיה קשור גם להתנהלות של העובדים עצמם באתרי הבנייה: "לא נעים לומר, אבל אנחנו עדים כל הזמן לחוסר הפנמה אצל העובדים. יש מצב של אשם תורם, גם אם כולם עובדים בהתאם לספר, יכול להיות עובד שעולה למעלה ולא נחגר ברתמה. זו בעיה של הטמעה וחינוך. אנחנו מנסים להטיל אחריות גם על עובד שלא מקשיב להוראות בטיחות. אם העובד שלא מקשיב ידע שיש נגדו סנקציה משמעתית, הוא ייזהר".
אחרים סבורים שהאחריות המשפטית צריכה להיות רחבה יותר: "דרושה מערכת מפקחת אפקטיבית של עשרות מפקחים. נוסף לכך, יש לשנות את החקיקה כך שאנשים נוספים ייכנסו לתוך מעגל האחריות המיידי", אומר דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים. "כיום עיקר האחריות בנושא תאונות עבודה באתרי בנייה מוטלת על מנהל העבודה בשטח, והדבר שגוי, כי למנהל העבודה אין היכולת להשפיע על הנושא. קולו והשפעתו ברמת החברה חלשים עד לא קיימים. אין סיכוי שהוא ישפיע על שינוי גישה, על שינוי מדיניות ועל הגברת המקצוענות.
"השינוי יבוא רק אם האחריות לתאונות תוטל באופן משפטי על הדרגים הבכירים בחברות המבצעות עד הדרג הבכיר ביותר של מנכ"ל ויו"ר".
הארגונים הפועלים למען עובדים בדרך לבג"ץ
בשל ריבוי התאונות בענף הבנייה הוקמה בשנים האחרונות גם קואליציית ארגונים למאבק בתאונות העבודה. מדובר בגוף הכולל ארגונים כמו "קו לעובד", "מען", "רופאים לזכויות אדם", האגודה לזכויות האזרח בישראל, המכון לאחריות תאגידית ועוד, שאוסף נתונים אודות מקרי פציעה ומוות באתרי הבנייה. לדברי קואליציית הארגונים, הם מתקדמים לקראת הגשת בג"ץ כנגד משרד הכלכלה בכל הנוגע לסוגיית הפיקוח והמשאבים האפסיים שמוקצים למטרה זו.
הם פנו לאחרונה במכתב לשר הכלכלה וליועץ המשפטי של המשרד ובו דרשו בין היתר כי: "מפקחי המינהל יערכו ביקורי פיקוח תקופתיים בכל אתרי הבנייה במדינה; מינהל הבטיחות יאכוף את חובת הדיווח על תאונות עבודה המוטלת על מעסיקים, כך שתטופל באופן הולם בעיית תת-הדיווח החמורה בעניין זה, בין היתר דרך הפעלת ממשק עם המוסד לביטוח לאומי; מינהל הבטיחות יפרסם כתובת ברורה לעובדים ולציבור בכלל, להגשת תלונות בגין בטיחות לקויה באתרי הבנייה, וייתן מענה הולם לאותן פניות... לשם כך יאוישו מיד התקנים הפנויים של מפקחים וחוקרים; יוגדלו משמעותית ומיד מספר התקנים עבור מפקחים וחוקרים במינהל הבטיחות המופקדים על תאונות העבודה בענף הבנייה; ישופרו תנאי העסקתם של מפקחים וחוקרים במינהל הבטיחות לרמה הולמת שתאפשר את איוש התקנים".
לצד הדרישות, מפרטים בקואליציית הארגונים את המצב בשטח, ממנו עולה, שוב, תמונה קשה מאוד: "עובדי בניין העובדים שנים, וגם בעלי תפקידים בכירים יותר, מדווחים שמעולם לא נתקלו במפקח של משרד הכלכלה באתרים בהם עבדו... רובן המכריע של התאונות בעבודה לא נחקרות כלל, ומעסיקים אף לא טורחים לדווח בגין תאונות המתרחשות באתרים שבאחריותם למרות חובתם על פי חוק".
הרוגים באתרי בנייה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
