ביבס: "המדינה לא רוצים לשלם ארנונה? שיצאו מהמשרדים"

בשלטון המקומי רותחים. למרות שבתקופה האחרונה היה נראה כי משרד האוצר והשלטון המקומי מסתדרים לא רע אחד עם השני, נותנים גיבוי וחותמים הסכמי גג נרחבים, חוק ההסדרים הגיע ואיתו מה שנראה כהצתה מחודשת של מלחמת עולם בין נציגי השלטון המקומי לפקידי האוצר.

אין זה סוד שהמשרדים והמוסדות הממשלתיים מתרכזים במטרופולינים המרכזיים כדי לאפשר לכמה שיותר אזרחים ועובדים גישה אליהם, ושמתקני צה"ל ממוקמים במועצות האזוריות, שבהן שטח נרחב. מצב זה הוביל לכך שתשלומי הארנונה שמשלמת הממשלה זורמים בעיקר לערים עצמאיות וחזקות ולמועצות האזוריות, ורק פירורים למועצות המקומיות הפריפריאליות ולרשויות הערביות. מציאות זו היתה הבסיס לרעיון של משרד האוצר להקים קרן ארנונה, לקחת את כל תשלומי הארנונה שמשלמת המדינה לרשויות המקומיות, לאגד אותם תחת קרן ממשלתית, ולשמור אותה למעלה, בשלטון המרכזי שיהיה זה שיחליט, באמצעות משרד הפנים, לאן ילך הכסף.

"בחסות חוק ההסדרים, במשרד האוצר מנסים לייצר רפורמות שכל תכליתן להשתלט על כספים של השלטון המקומי", יורה חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר השלטון המקומי, "באוצר כל הזמן מחפשים איפה להרוויח ואיפה להרוס. לא נשתף פעולה עם זה. בדברים הכי בסיסיים הם לא נותנים כלום, רק מקצצים. זה תהליך סיסטמטי באוצר שבו חבורה אחת מנסה להרוס את השלטון המקומי. נערי האוצר כבר שנים מכניסים כל פעם מחדש את הכל לחוק ההסדרים וחושבים שלא רואים.

"כשמדברים על קרן הארנונה תמיד מדברים קודם כל על תל אביב. אבל זה רק 10% מהקרן. בפועל, וכבר אמרנו את זה לאנשי האוצר, הם מייצרים קרן על חשבון הרשויות החלשות. אנחנו מדברים על נכסים שנמצאים בתוך הערים, הם לא רוצים לשלם את הארנונה? שיצאו מהמשרדים. שאנשי האוצר ילכו לשבת במשרדים בירוחם. שיתנו דוגמא אישית. אז נתייחס לדברים ברצינות".

- אם המדינה תיקח את הכסף שהיא אמורה לשלם ותחליט לאיזו רשות חלשה יותר תעביר יותר כסף ולרשות חזקה לא תעביר, אולי יהיה יותר צדק חלוקתי?

"הרעיון שלהם הוא להלאים את הכסף הזה, ולהשאיר את זה באוצר. תראו מה קרה לפני כמה שנים. האוצר ביקש הלוואה מהרשויות החזקות, 450 מיליון שקל, כדי להעביר לרשויות חלשות. כמה כסף מזה באמת עבר לרשויות החלשות? אפס. וזה מה שאנחנו פוחדים שיקרה עם הכספים של קרן הארנונה. אנחנו מציעים שבמקום זה יתקנו את העיוות של עיר עולים, לקחת 500 מיליון שקל לקרן ולחלק את זה במאצ'ינג לרווחה, מענקי איזון ועוד. אז יהיה כסף צבוע לדברים ספציפיים ונדע לאן הוא הולך. קרן הארנונה היא החלום הרטוב של משרד האוצר, גם לקחת את הכסף ולא לשלם ארנונה".

"יפגע ברמת השירותים"

גם בכל הקשור ליוזמה אחרת של האוצר, לקביעת מנגנון אחיד לגביית היטלי הפיתוח מתנגד ביבס, לא בגלל קביעת תעריף אחיד אלא בגלל ביטול האפשרות לגביית חלף היטל השבחה: "הרעיון הבסיסי של קביעת מחירון אחיד לפיתוח הוא טוב. במקרה הזה גם שיתפו אותנו בתהליך. במודיעין למשל, חוקי העזר מאפשרים לי לגבות 150 אלף שקל פיתוח ומשרד השיכון גובה 230 אלף שקל. אז אני לא גובה והם גובים את הפיתוח. אבל כמו בכל דבר, גם בהצעה הזו יש בעיה. בעקבות הקביעה אנחנו לא נוכל לקבל את חלף היטל ההשבחה, כסף שמשמש אותנו לחידוש כבישים, לבניית אולמות ספורט ועוד. זה יפגע ברמת השירותים".

כאמור, כפי שנחשף ביום רביעי האחרון ב"גלובס", ראשי השלטון המקומי כבר התריעו בפני שר האוצר, במכתב ששלחו אליו, כי לא יעברו לסדר היום עם חוק ההסדרים כפי שהוא והשבתה כללית היא כלי שלא יהססו להשתמש בו. "אני לא מבין למה צריך תמיד להגיע לאותו המצב. להצעות חוק שמונחתות ושאנחנו נגיד שנסגור את המדינה. יש זמן עד ה-11 לאוגוסט ליישב את המחלוקות. אנחנו לא מתנגדים להכל, ולכל בעיה הצענו פתרון. שיפסיקו באוצר לסכסך בין הרשויות השונות כי אנחנו מאוחדים".

על כך השיבו באוצר כי: "אנו נמצאים בקשר רציף עם השלטון המקומי בנוגע להצעות ההחלטה במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2017-2018. צר לנו כי תוך כדי תהליך של התדיינות בוחר השלטון המקומי לצאת באיומי שביתה".

ומי לא יתרום? ירושלים

הממשלה אינה משלמת לרשויות המקומיות ארנונה בתעריף מלא. הן נותנות לה הנחות בשיעור שנע בין 45% ל-70% . כך כמעט בכל הערים והמועצות, להוציא ירושלים, שם הממשלה משלמת כמו כל עסק אחר, וברשויות שיש להן הגדרה היסטורית כ"ערי עולים". סך כל ההנחה שנותן השלטון המקומי למדינה הצטבר ליותר מחצי מיליארד שקל בשנה, וסך כל הארנונה שהממשלה משלמת הם מיליארד שקלים, כולל הארנונה שמשלמת הממשלה בירושלים.

בהינתן תנאים אלה, התגלעה מחלוקת בנוגע לחישוב הכסף שיצטבר בקרן הארנונה. לשיטת משרד הפנים, לקרן היו צריכים לזרום כל הכספים שהממשלה משלמת, וגם כספי הפטור שמעולם לא שולמו, סך הכל 1.4 מיליארד שקל. לעומת זאת, האוצר רצה שלקופה יכנסו כספים כאילו הממשלה מקבלת הנחה בכל הרשויות, רק 550 מיליון שקל.

בסופו של דבר התקבלה פשרה: 850 מיליון שקלים, בלי כספי הארנונה שמקבלת ירושלים, כ-150 מיליון שקלים. שימו לב שהממשלה עשתה לעצמה הנחה בסך כמעט 5%, שכן רק ב-2014 שילמה הממשלה 900 מיליון, שהם 50 מיליון שקל יותר, ותעריפי הארנונה עולים בכל שנה באופן כמעט אוטומטי. כך או כך ב-850 מיליון השקלים, מתכוונים להרחיב עוד את התמיכה הכספית ברשויות חלשות, בנוסף למענקי האיזון שהן כבר מקבלות. התמיכה הנוספת הזאת מגיעה מכספים שנוצרים ברשויות המקומיות החזקות. את תנאי חלוקת הכסף יקבעו מועצת המנהלים של הקרן, בראשות מנכ"ל(ית) משרד הפנים ובה חברים גם נציגים מהשלטון המקומי ונציגים מהאוצר. כמו כן הסכימו האוצר והפנים כי הכסף יחולק בין הרשויות תוך התחשבות גם במיקום המשרדים פיזית, ולא רק לפי חוסנה הכלכלי של הרשות.

*** הכותב הוא עורך הבלוג "המדד המוניציפלי" אשר מסקר את פעילות ועדת החקירה לאיחוד בת-ים ת"א מ-2014 ואף הגיש חוות דעת כלכלית עצמאית לוועדה

 כמה ארנונה