ישראל כץ, שחרר את נהגי המוניות

גט טקסי היא ספק כמעט בלעדי של הסעות במונית בתחומי מטרופולין המרכז, וכאפליקציה אין לה מתחרים של ממש בכל הארץ. עוברות דרכה כבר קרוב למיליון וחצי נסיעות בחודש, המספר עולה בהתמדה, והיא מקושרת ל-6,000 נהגים לפחות, ואולי ליותר (הנתון הוא הערכה לפי המספר הסידורי של נהגים, אך לא ניתן לאימות כי גט טקסי היא חברה פרטית, שאינה מוסרת ואינה חייבת למסור מידע כזה).

אם מישהו מפקפק בהגמוניה שיש לגט טקסי בשוק, בא בחורף שחלף הפיאסקו של "ריידר", והסיר כל ספק. אפליקציית המוניות ריידר, שהוקמה ונתמכה על ידי איגוד המוניות הישראלי הוותיק והתיימרה להקים מתחרה ישראלי לגט טקסי, התרסקה אחרי חודשי פעילות ספורים. מאז כולם יודעים מי פה המלך, ולמי צריך לעשות כבוד.

שיתוף פעולה עם רכבת ישראל

גט טקסי חזקה עד כדי כך שהכריזה לאחרונה על שיתוף פעולה עם רכבת ישראל להסדרי הסעות נוחים מהתחנות ואליהן. המהלך עצמו נבון, רצוי ומבורך, יכול לעודד המונים לוותר על מכונית פרטית ולעבור לשימוש יומיומי בתחבורה ציבורית, ולחסוך מיליארדים למשק, שאחרת יושקעו בתשתיות ובכלי רכב לא יעילים.

עם זאת, איש לא הרים גבה ושאל את עצמו איך קורה שחברה ממשלתית כה מובהקת הממונה על שירות ציבורי לאומי כמו רכבת ישראל, מתקשרת עם חברה כה פרטית כמו גט טקסי, בלי מכרז.

לשר התחבורה, ישראל כץ, חשוב דימויו כמפרק מונופולים, זו "מהפכת השמיים הפתוחים" והפרטת הנמלים. אבל בענף המוניות קורה ההיפך. במשמרת של כץ ותחת סמכות משרדו, גדל שחקן חדש, מגובה בטכנולוגיה שהופכת אותו לחזק במיוחד.

אחת הדרכים להתמודדות היא תוספת הרבה מוניות בבת אחת, שיוכלו להקים לגט טקסי תחרות אמיתית. איך עושים זאת? משחררים את נהגי המוניות מעול בעלי הרישיונות למונית. נותנים בלי תשלום לכל נהג מונית עם ותק של 3 שנים "מספר ירוק" (רישיון לנהוג מונית) אישי מיוחד, שאינו רשאי להעביר הלאה או להשכיר. ההתחזקות של גט טקסי היא אות ברור לכץ: לשחרר את הנהגים, זה הזמן.