היופי שבסדר הדברים

זהו סיפור על מעשי הפלאים של מאחורי הקלעים. על פי הגדרה, מעשיהם של מי שיכול, ומי שאכן משפיע על שוקי המניות החשובים בעולם ובמיוחד בשוק המניות האמריקאי.

מאז סיום ההרחבה הכמותית הגלויה מצד הפד, אשר הוחלט עליו על ידי בן ברננקי וסגניתו דאז ג'נט ילן, שרר פחד גדול מפני איבוד חלקי של שליטה מצד אותם קובעי מדיניות. האירועים של אוגוסט 2015, תחילת 2016, ואף הסביבון הקרוי ברקזיט, הראו בעליל שלא כך הדבר. באורך "פלא", וכנגד רוב הפרמטרים המקרו והמיקרו כלכליים, שיקום המדדים אחרי כל אירוע טראומטי כזה היה מהיר, וחסר רחמים עבור מי שהימר כנגדם.

רוב הציבור עדיין מאמין בקורלציה הישרה שבין ביצועי החברות המונפקות וביצועי מניותיהן בבורסה. יודעי החן, ואני חושב שרוב קוראי הנאמנים כאן כבר יודעים שאין זה כך. מניה ספציפית, או אפילו סקטור ספציפי, יכולים להיות מושפעים ישירות מאירוע הנובע מן המאזנים, הרכישות ההדדיות, או גזירה ממשלתית המשפיעה לטובה או לרעה. מדדים כלליים לא.

אלו מונעים מן הכסף הגדול, זה המהמר על אופן זרימת ההון הגלובלי והשינוי הטקטוני הנובע מן הכוחות הגדולים של המטבעות, הסחורות, והגיאו-פוליטיקה. מה שהיה חסר ממרתפי הפד הושלם במהרה על ידי כל חבריו בעולם, וכאשר הכלכלה האמריקאית נתפסת כמוצלחת ביותר לאחר המשבר של 2007-9, אין פלא שהכסף הגדול הזה ממשיך לזרום דווקא לשם.

מי שמטיל בכך ספק יכול להשוות את מיקומם של המדדים בעולם, ביחס לשיאי כל הזמנים שלהם, וזאת בהשוואה למה שה-S&P500 או ה-Dow עושים. הוכחה נוספת? הנה אחת מיני רבות בגרף הבא:

לפנינו תצוגת שווי מלאי המניות המוחזקות על ידי הבנק המרכזי (!) השוויצרי. לא איזה קרן גידור, לא קרן פנסיה, ולא בית השקעות עתיר הון. בנק מרכזי של מדינה. אין ספק שחלק מן השווי עלה בגלל העלייה בערכן של המניות המוחזקות אבל רוב העלייה בערך נובעת מגידול עצום, ומתמשך, ברכישות עצמן.

כך גם ביפן, דרך תעודות סל בשוק המקומי אבל גם בשווקים זרים, כך גם ברוב ה"קרנות המדינתיות", והיד עוד נטויה. למעשה, הכסף המודפס על ידי שלל ההרחבות הכמותיות שנשארו פעילות בעולם מוצא את דרכו כמים בנהרות לכיוון ימים בודדים: אלו הנראים ככדאיים ביותר, כמו הים המנייתי של ארה"ב. ומי יבוא בטענות לפקיד שיחליט על וול-סטריט במקום אירופה, סין, או יפן?

עד כאן המעשה הכללי, זה המריץ את המערכת קדימה. אך מה בדבר האירועים של הטווח הקצר? אלו ניתנו לביצוע לשחקנים הגדולים המקומיים, ואלו אמנים גדולים בפני עצמם. הנה גרף 4 שעות של החוזה העתידי על ה-S&P500:

הגרף מתחיל את דרכו מאד קרוב לתחתית של האירוע הבריטי.

מאז, ראינו מהלכים קלאסיים של עלייה מובנית גלים:
• גל 1 מהיר, עד סביבת 2104,
• גל 2 מתקן עד סביבת 2064,
• גל 3 ממשיך מגמה חיובית עד סביבת 2170,
• ועד יום שישי, גל 4 מתקן בזמן, בתחום צר ביותר.

אגב, לחובבי גלי אליוט נזכיר שוב את הכלל האומר שאם גל 2 היה בעומק, ראוי שגל 4 יהיה בזמן, וכך היה באופן מושלם למדי. אבל, גל 4 זה היה מעשה אומן של הטעית תמימים:
• פריצת שווא (1) לבליעת הכסף מן הממהרים,
• ושבירת שווא (2) ללקיחת הסטופים הקרובים מדי.

כעת, ניתן לבנות תחילת מהלך שיכול להפוך לגל החמישי, והמסיים, של תמונה טכנית מופלאה זו. אזכיר כאן שעל פי היגיון הגלים אשר הזכרתי לעיל, גל 3 אינו יכול להיות הקצר מן החמישה, ולכן, עקב גודלו של כ-100 נקודות, יעד הסיום של גל 5 ראוי שיהיה סביב 2250, לערך.

וכך, לסיכום נאמר: את התמונה הגדולה עדיין מחזיקים היטב מנהלי העולם שבמשרדי הבנקים המרכזיים, ואת המסחר היום-יומי מבצעים היטב מומחי ההטעיה, והבנת הסביבה טכנית-מגמתית. וכולם חיים בעושר ואושר....

 

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.