האם בורסת סינגפור היא הזדמנות לחברות ביומד ישראליות?

סינגפור היא מעצמה של מחקר ופיננסים, רפואה מודרנית ומודלים עסקיים חדשניים. אחד התחומים שבהם היא מסמנת לעצמה שהיא בחוסר, הוא היזמות. מהבחינה הזו, היא מהווה שותפה עסקית מוצלחת לחברות ישראליות בתחום הביומד, ונראה כי הקשר הזה אינו מנוצל מספיק.

בבורסה התוססת של סינגפור כ-40% מהחברות הן בינלאומיות, ומתקיימת בורסה מיוחדת לחברות סטארט-אפ, בסגנון ה-AIM בלונדון (בורסת "קטליסט"). עד לאחרונה נסחרה בסינגפור רק חברה ישראלית אחת, למרות שהרעיון של ישראל ויזמות מרגש את הסינגפורים בפרט, ואת תושבי אסיה (שמשקיעים בבורסה של סינגפור) בכלל.

ואם יש שילוב שמרגש אותם אף יותר, הוא ישראל, חדשנות וחממה. מודל החממות נתפס בעיניהם כבסיס מוביל ליצירת הסטארט-אפ ניישן, וגם כאפשרות לבזר סיכון בהשקעה במעיין החדשנות הישראלי.

את הסנטימנט הזה ניצלה חברת טרנדליינס, שהנפיקה לפני מספר חודשים בבורסה של סינגפור, וזאת כחצי שנה בלבד לאחר שהחלה לפעול במדינה. טרנדליינס היא חברת השקעות במכשור רפואי המפעילה שתי חממות, קרן הון סיכון לשלבים מוקדמים, וכן מעבדה המפתחת המצאות בשירות חברות בינלאומיות.

טרנדליינס גייסה 28 מיליון דולר בתקופה שבה שוקי הון אחרים בעולם כבר היו סגורים לחברות ביומד, כך שהאופציה הסינגפורית הייתה הברקה מבחינת החברה. היא נסחרת היום לפי שווי של 69 מיליון דולר.

בכך הפכה טרנדליינס לנציגה השנייה של תחום הביומד הישראלי בבורסה של סינגפור (הראשונה היא QT Vascular האמריקאית, לה יש מנכ"ל ישראלי), אך כנראה לא האחרונה.

ג'רלד אונג, מנכ"ל חברת Prime partners, בנקאי השקעות בסינגפור שהנפיק את טרנדליינס, מציין כי מאות חברות ישראליות פנו אליו בבקשה להנפיק בבורסה זו. עד כה הוא סירב לרובן, משום שחשש כי הן לא מתאימות עדיין לבורסה הסינגפורית, אך ייתכן שההנפקה של טרנדליינס פתחה את הדלת. בנוסף, חברת טכנולוגיה מחוץ לסקטור הביומד, סלטיק (Celltick), נערכת להנפקה בבורסה של סינגפור. אגב, גם חברת החשמל הישראלית שקלה בעבר להנפיק בסינגפור, ומבין השחקניות הבינלאומיות, גם מועדון הכדורגל מנצ'סטר יונייטד שקל זאת. שניהם ויתרו על הרעיון.

"תמכתם בסינגפור כשהוקמה, ואנו תומכים בכם"

מוחמד נסיר ישמעיל, סגן נשיא הבורסה של סינגפור, מספר כי "החלטנו ב-2015 לשווק את הבורסה שלנו לישראל. זה מתבקש לאור ההיסטוריה החיובית בין המדינות. חברות ישראליות מעדיפות את נאסד"ק ואת ה-AIM הבריטית, אבל בורסת החברות החדשניות שלנו, הקטליסט, טובה יותר מבחינת סחירות, שווי חברות, ומשקיעים שיכולים להשקיע גם בתקופות פחות נחמדות בשוק העולמי.

"מספר חברות ערכו כאן גיוס פרטי, ושתי חברות נוספות, אחת בתחום הבריאות והשנייה בתחום הטכנולוגיה, מחפשות להמשיך להנפקה עד סוף השנה. התחומים החמים שלנו הם בריאות, דיגיטל ומוצרי צריכה.

"אנחנו הבורסה הכי בינלאומית בעולם", מוסיף בן ישמעיל, "ויש לנו גם מגוון משקיעים בינלאומיים. אנחנו פתוחים גם לרישום דואלי, בין היתר של חברות ישראליות. העוצמה שלנו כמרכז פיננסי היא שמושכת את כולם לכאן, כמו גם הרגולציה שלנו שהיא מאוד פשוטה ובינלאומית. בלונדון ובהונג קונג למשל, יש מרכז פיננסי אבל הרגולציה מורכבת וייחודית. בסינגפור יש אווירה מאוד פרו-עסקית, ופוליטיקה יציבה".

- מה יש לישראל להציע לכם?

"אתם קצת יותר חדשניים מאיתנו, למרות שאנחנו עובדים על זה. עצם השאלה שלך אופיינית לישראלים שמוכרים את עצמם בחסר. לא היזמים שלכם כמובן, שבטוחים שיכבשו את העולם ודורשים וולואציות בהתאם, אבל כמדינה אתם ממעיטים מחשיבותכם. המצאתם את התא הקולי! את הרובוט השואב! בסינגפור מבינים ומעריכים דברים כאלה. אתם לחוצים ממעמד ישראל בעולם, מהפוליטיקה, וזה לא הכרחי כאן, כשאתם באים לדבר על עסקים".

זה אולי הזמן לציין ששמו של בן ישמעיל אינו מטעה - מדובר בסינגפורי מוסלמי, כמו 15% מהאוכלוסיה במדינה.

אונג: "סינגפורים רגילים לעבוד עם אנשים שאינם כמותם, כך שפער תרבותי אינו בעיה. ישראל תמכה בסינגפור כשהוקמנו, ואנחנו תומכים בכם".

"קשה יותר לנפח חברת ביומד בסינגפור"

- מה מייחד את הבורסה של סינגפור?

אונג: "הבורסה שלנו נעה בתאימות עם השוק העולמי, אך לא תמיד באותה חדות. למשל באירוע הברקזיט ירדנו רק 2%. תחום הבריאות הוא די גדול בבורסה שלנו, בערך 30 מיליארד דולר סינגפורי (22.2 מיליארד דולר אמריקאי). מתחילת השנה התשואה היא בערך 0, אבל ב-2014 ו-2015 מדד הבריאות שלנו רשם תשואה גבוהה במקביל לנאסד"ק".

- אתם סובלים מבעיית סחירות כמו הבורסה הישראלית?

אונג: "זו בעיה עולמית מאז הקריסה של ליהמן ברדרס. גם אצלנו יש מהלך של הפרטת חברות מהבורסה".

- מדוע פתחתם את בורסת הקטליסט?

בן ישמעיל: "קטליסט, שהושקה ב-2007, היא בורסה לחברות צומחות, עם רגולציה שמאפשרת לחברות לגייס יותר הון ביחס לשווי, וגם להשתמש אחרת בכסף. החתמים בוחנים את החברות באופן ישיר, כמו ב-AIM, וזה מאפשר גיוס הון יותר זריז. יש בקטליסט יותר משקיעי ריטייל אבל לאחרונה נכנסים גם מוסדיים, כמו שנכנסו למשל בהנפקה של טרנדליינס".

- סקטור הביומד אצלכם משך גם חברות שנופחו ונכשלו באופן שערורייתי, כמו אצלנו ובארה"ב?

בן ישמעיל: "קשה יותר לנפח חברת ביומד בסינגפור. המשקיעים זהירים וחברות צעירות מאוד לא יקבלו לרוב כסף, אלא רק חברות עם אישורים ומכירות. יש אולי 4-5 חריגות. אנחנו כן מעוניינים לתמוך בהדרגה בחברות צעירות יותר".

אונג: "בעוד המשקיע האמריקאי לרוב ישאל אותך מה התוכניות שלך 5-10 שנים קדימה, וירצה לראות חזון מפורט לצעדים מדידים, המשקיע הסינגפורי יתעמק בשאלה האם עמדת עד היום במה שתכננת. אמון הוא ערך חשוב, והוא נבנה לאורך שנים".

- אם כך, מדד הבריאות שלכם מורכב מחברות בוגרות יותר?

אונג: "החברה שאחראית על חצי מסקטור הבריאות שלנו, היא IHH - חברת שירותי בריאות עם בתי חולים בכל אזור אסיה פסיפיק. מלבד חברות שירותי רפואה, יש לנו במדד חברות פארמה עם בסיס גנרי. חברות ביוטק ומכשור רפואי הן טרנד חדש יותר. תחום הסרטן חם מאוד כאן, כמו בעולם כולו".

- סינגפור ידועה בתמריצים הממשלתיים שלה. יש תמריץ למשקיעים בחדשנות בקטליסט?

בן ישמעיל: "לא, הממשלה שלנו לא נוגעת בשוק ההון, וזה חלק ממה שמשקיעים אוהבים, שלא צצה פתאום חקיקה שמשנה את הכללים. אין במדינה מסים על רווחי הון וזה כבר טוב. התמיכה של המדינה בחברות בשלב ההון סיכון יוצרת לנו את בסיס החברות שיכולות להנפיק אצלנו".

אונג: "הממשלה השקיעה 16 מיליארד דולר סינגפורי (12 מיליארד דולר) בתחום הסטארט-אפים, ובין היתר בביומד, דרך קרנות ממשלתיות. עכשיו ישנה תוכנית חדשה להשקיע 20 מיליארד דולר. הקרנות רבות ומגוונות - יש קרנות לחברות קטנות ויש לחברות גדולות ולפי תתי סקטורים. זו פעילות מאוד אופיינית לממשלת סינגפור".

ב-2015 נשאו המאמצים פרי כשהחל הניסוי הקליני הראשון בתרופה חדשה שפותחה כולה בסינגפור. כאן ניתן לראות שישראל מתקדמת משמעותית לעומת סינגפור, כשעד היום נערכו מאות ניסויים קליניים בתרופות חדשות בפיתוח ישראלי.

- האם חברה ישראלית יכולה לקבל מימון מהקרנות הללו?

אונג: "כמובן שלא מעניין את סינגפור לתמוך בחברה שהיא רק ישראלית. החברה צריכה להפוך את סינגפור לבסיס פעילותה בדרום מזרח אסיה. טרנדליינס פתחה לאחרונה חממה בסינגפור, שצפויה לא רק להביא את הרעיונות שלה ממכוני מחקר בסינגפור, אלא גם להתאים את המוצרים לאזור אסיה. עם גישה כזו ניתן למשוך מימון ממשלתי".

בסינגפור פועלות גם קרנות הון סיכון פרטיות רבות, אבל לא בהכרח מדובר בכסף קל. אונג: "אתה צריך מערכת יחסים. הם רוצים לראות שאתם רציניים לגבי הכוונות שלכם לפעול כאן". אגב, גם קרנות בינלאומיות רבות פועלות בסינגפור כהאב ((hub פיננסי, ולאחרונה התפתח במדינה גם מימון ההמונים.

מייצרים עבור חברות התרופות הגדולות

סינגפור אינה נתפסת כמדינת ייצור מובילה, משום שהיא קטנה וכוח האדם בה לא זול, אולם מסתבר שבתחום הפארמה והמכשור הרפואי, היא תפסה נישה ייחודית. אונג מספר כי "החברות בנו כאן מערכי ייצור ענקיים. נכון שעלות כוח האדם גבוהה, אבל אנחנו נהנים מתו תקן של איכות וקפדנות, שחשובים כמובן כשמדובר במוצר שאתה עומד להזריק או לאכול".

מסתבר שהייצור הזה הוא אחת מאבני הפינה של ההצלחה הסינגפורית. כפי שמספר פרופ' האנג צ'אנק צ'יה, ממייסדי רשות המחקר הסינגפורית ושותף לחיבור הספר "סיפור המחקר של סינגפור": לדבריו, "בתחילת הדרך חברות הגיעו לכאן כדי לייצר קרוב לאסיה, אך במקום דובר אנגלית, פתוח וידידותי לעסקים, וכך הפכנו להאב עסקי ולכן גם לפיננסי. אולם, לפני כ-25 שנה עלות כוח האדם שלנו החלה לפעול לרעתנו, והבנו שצריך להביא לכאן גם מו"פ כדי לשמור על יתרון יחסי. השקענו הון בהשכלה ובהכשרה ספציפית של האוכלוסיה לעבוד במו"פ מול חברות בינלאומיות.

"השאלה עכשיו היא איך אנחנו מגיעים לחדשנות אמיתית, כדי שיהיו לנו גם חברות מקומיות. לכן אנחנו משקיעים הרבה בבניית מאיצים וחממות, וישראל היא מודל. כשפעילות החממות שלנו תגדל, נחפש לה מנכ"ל, ואולי הוא יהיה ישראלי.

"כ-40%-50% מהפעילות של מכוני המחקר הממשלתיים שלנו היא בביומד, והתקווה היא שבהמשך נתחיל למסחר את ההמצאות של המכונים הללו", מוסיף צ'יה. "יש להם כבר פעילות יישומית יחד עם בתי חולים, כשהמטרה היא שגם בתי החולים יהיו מאוד חדשניים. משלמי המסים שלנו לא ישאלו שאלות אם נשקיע בביומד, משום שזה תחום שכבר הוכח כבונה מקומות עבודה וגם תורם לאנושות. ודווקא בגלל שהוא קשה, שכנינו הגדולים יתקשו יותר לחקות אותנו".

מנכ"ל חממת טרנדליינס, טוד דולינג'ר, אמר בשיחה עם "גלובס" כי "סינגפור משכה אותנו בתחילה בשל זמינות ההון שלה - גם בשוק ההון עבור החברה כולה וגם בהון פרטי עבור החברות הבנות שלנו. אנחנו פעילים באסיה כבר כמה שנים, ויש לנו יחסים משמעותיים כאן שאותם רצינו להרחיב.

"ואז, באופן שהפתיע אותנו קצת, מצאנו גם חדשנות. הסינגפורים מאוד מעורבים בייצור לחברות מכשור רפואי וגם במחקר בתחום, כולל מחקר יישומי רלוונטי לתחום שלנו. ידענו זאת, אך היינו מופתעים מההיקף. כבר קרה שהתחברנו לחברות בינלאומיות דרך סינגפור, אם כי השיחה שלנו איתן בארה"ב ובאסיה היא שונה. אנחנו כבר מבינים היום שאין כזה דבר מוצר שמתאים לכל שוק גיאוגרפי".

דולינג'ר מוסיף כי "המקום מאוד ידידותי לישראל בכל מובן - ממשלה, משקיעים ותעשייה. אני מאמין שכששוקי ההון העולמיים יחזרו לאיתנם, נראה פעילות רבה של חברות ישראליות בשוק ההון הסינגפורי".

טרנדליינס ערכה לאחרונה רוד-שואו בסינגפור כדי לחשוף למשקיעים שם שש חברות בנות שלה בתחום המכשור הרפואי. דולינג'ר מציין כי החברות נבחרו לאירוע, כיוון שהן חברות בנות שנתיים-שלוש לפחות, שכבר בשלות למסחור.

הנספחת הכלכלית של ישראל בסינגפור: "המפתח הוא אמון, ואמון קונים בזמן"

"סינגפור 'סובלת' מאנטישמיות חיובית", אומרת בחיוך רון שניר, הנספחת הכללית של ישראל בסינגפור. "לסינגפורים יש תדמית חיובית ביותר על המוח היהודי ואומת הסטארט-אפ הישראלית. כשחברה ישראלית פועלת בסינגפור, היא תחרותית מול החברות הבינלאומיות, כי המוצרים הישראלים לרוב מתומחרים באופן אטרקטיבי, וכן משום שעבור החברות האמריקאיות והאירופיות מדובר במקום רחוק, זר ומנוכר. לסינגפור יש תוכניות תמיכה רבות בחברות שנכנסות לפעילות כאן, וכולם דוברים אנגלית, כך שהיא מציעה נחיתה רכה לאסיה".

אולם לצד היתרונות, מונה שניר גם חסרונות שמסבירים מדוע הקשר המתבקש עדיין לא נוצר: "הישראלים עדיין חוששים מאסיה, למרות שסינגפור היא 'אסיה לייט'. אין כאן הרבה יהודים, אין קשרים קודמים, מעגלי המכירה ארוכים, הטיסות יקרות ולא ישירות, והיחסים הם עם אנשים שלא תתחבר איתם באופן טבעי. אסיה היא מקום שגורם לאנשים תעוקה.

"אסיה דורשת אמון, ואמון קונים בזמן. קשה לשכנע את הישראלים להשקיע את משאבי הזמן שאסיה דורשת, שזה אומר להביא לכאן נציג לפחות פעם בחודש, לשכור כאן אנשים, לעשות לאחרים רילוקיישן. הישראלים כבר השקיעו בשוקי אסיה אחרים שאכזבו - יפן, סין וקוריאה, והם נטשו שווקים שלמים באמצע. מוותרים על המזרח ולא מבינים כמה זה דחוף".

הסינגפורים מציגים את עצמם כשער לדרום מזרח אסיה ולאזור אסיה פסיפיק - אך זהו אחד האזורים האחרונים בתוכנית העסקית של הישראלי הממוצע. שניר מציעה לחשב מסלול מחדש: "בדרום מזרח אסיה יש 650 מיליון איש. מדוע חברות רבות יותר לא פעילות באינדונזיה? זו מדינה ענקית ולא כל כך ענייה - יש בה 70-80 מיליון איש עם משכורת כמו שלך. יש פה שווקים להכול - מוצרים זולים ויקרים. יש צורך אדיר בבתי חולים - הם פשוט לא קיימים. זו הזדמנות למשקיעים לבוא ולהקים קליניקה בכל תחום.

"בטרנדליינס מבינים את האפסייד שיש באזור הזה", מוסיפה שניר. "הם משקיעים את הזמן. וכשמשקיעים, דברים מתחילים לרוץ. היה להם אובר-בוקינג להנפקה, מה שמראה שהמשקיעים פתוחים למשהו אחר. בכל זאת, הביומד הישראלי עוד צעיר מנקודת המבט של המשקיעים כאן, וחובת ההוכחה עליו".

סינגפור והבורסה של סינגפור

חברות נסחרות בבורסה: 776

שווי כולל של החברות הרשומות: כ-898 מיליארד דולר סינגפורי (666 מיליארד דולר)

שווי סקטור הרפואה בבורסה של סינגפור: כ-30 מיליארד דולר סינגפורי (22 מיליארד דולר)

חברות נסחרות בסקטור הבריאות: 29 (מהן אחת מהווה מעל מחצית מהסקטור - רשת IHH. 8 מהחברות בסקטור הבריאות הן זרות)

היקף תוכנית התמיכה הממשלתית בחדשנות: 16 מיליארד דולר סינגפורי (כ-11.8 מיליארד דולר). תוכנית נוספת בהיקף של 20 מיליארד דולר סינגפורי צפויה להתחיל בקרוב

סטארט-אפים בסינגפור: 42 אלף (לעומת 24 אלף ב-2005)

מכון המחקר הלאומי משקיע עד 85% מהמימון של חברות בחממות, עד תקרה של חצי מיליון דולר

הכתבת הייתה אורחת חברת טרנדליינס בסינגפור