מאיפה הכסף?

התוצר המקומי הגולמי של מדינת ישראל עלה ברבעון הראשון של 2016 בשיעור שנתי של 1.7% בלבד, ואולם הצמיחה בצריכה הפרטית מוסיפה לסחוב את עגלת הצמיחה של המשק. ההוצאה לצריכה פרטית צמחה בקצב של 5% ברבעון הראשון של שנת 2016 בחישוב שנתי, שפירושו עלייה של 3% בהוצאה לנפש. העלייה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון באה בהמשך לעליות של 5.7% ברבעון הקודם.

תעלומת התעלומות היא מהיכן שואב הציבור הישראלי את כוח הקנייה הצומח שנה אחר שנה במדינה שבה יוקר המחיה גבוה, השכר עולה בקצב מינורי, וההחזר הממוצע של המשכנתא תופח, שכן עליית מחירי הדיור הביאה לגידול במשכנתה הממוצעת ובפברואר האחרון הגיעה לשיא של 639 אלפי שקל, עלייה של 8.3% ביחס לגודלה של משכנתא ממוצעת בתקופה המקבילה אשתקד.

עוצמת הצריכה הפרטית מתבטאת דווקא בתחומים אשר נהוג באופן מסורתי לתייגם כמוצרי מותרות. נתוני מכירות הרכב בישראל לחודשים ינואר עד יולי 2016 מלמדים כי אזרחי ישראל רכשו כ-192 אלפי רכבים חדשים מתחילת שנת 2016, מדובר בגידול של 15% במכירות רכבים חדשים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. שנת 2015, נזכיר, הייתה שנת שיא במכירות כלי רכב חדשים בישראל במהלכה נמכרו 254 אלפי כלי רכב, ולפיכך שיעור הצמיחה במכירות רכבים מתחילת שנת 2016 הוא לא פחות ממדהים.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן ללמוד כי במחצית הראשונה של השנה נרשמו 2.7 מיליון יציאות לחו"ל, עלייה של 15% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה. אינדיקציות ראשוניות לגבי יציאות לחו"ל בחודשים יולי-אוגוסט מלמדות כי יציאות הישראלים לחו"ל צפויות להמשיך ולשבור שיאים.

רבים מן הישראלים מוצאים את המשאבים הדרושים על מנת לממן חופשה מעבר לים. בכל הנוגע לחופשות בישראל, הרי למרות המחירים הלא שפויים בחודשי הקיץ, קיים קושי ממשי להשיג חדרי נופש במחירים מניחים את הדעת, כלומר ישראלים רבים מגייסים את ההון הדרוש כדי לממן חופשה כחול-לבן במחירים מופקעים.

אינדיקציה נוספת לחגיגת צריכת מוצרי המותרות היא היקף מכירות טלפונים חכמים בישראל. שנת 2015 הייתה שנת שיא במכירות טלפונים חכמים, ובמהלכה נמכרו קרוב ל-3.2 מיליון טלפונים - זאת בלי לחשב את המכשירים הנקנים בחו"ל.

מממנים את הבזבוזים בהלוואות

תשובה חלקית למקורות המימון של חגיגת הצריכה הפרטית במשק הישראלי ניתן למצוא בגידול באשראי הפרטי במשק בשנים האחרונות. מציבור חסכן אשר חוסך כספים ליום סגריר, הפכו רבים מאיתנו לציבור החי על-פי המנטרה "חיה היום כי מחר תמות".

יתרת החוב של משקי-הבית עלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-6%, ובאפריל 2016 היא עמדה על 481.7 מיליארד שקל. האשראי שאינו לדיור היווה בסוף 2015 כ-32% מסך החוב של משקי-הבית, והשנה המשיך לצמוח ב-7.4%, לעומת 7.5% בשנת 2014 ו-6.8% בשנת 2013. סך החוב שאינו לדיור הסתכם בסוף חודש אפריל האחרון ב-155 מיליארד שקל, בהשוואה ל-151.9 מיליארד שקל בתום שנת 2015 וחוב שאינו לדיור בהיקף של 141.4 מיליארד שקל ו-131.5 מיליארד שקל בתום השנים 2014 ו-2013 בהתאמה.

סך החוב לדיור עמד באפריל האחרון על 326.7 מיליארד שקל, בהשוואה לחוב לדיור של 322.5 מיליארד שקל בתום שנת 2015 וחוב לדיור של 303.5 מיליארד שקל ו-288.1 מיליארד שקל בהתאמה בשנים 2014 ו-2013 בהתאמה.

בשנים האחרונות הרחיבו המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי את האשראי שאינו לדיור ואולם עדיין נמוך ועומד על כ-14% מסך אשראי זה. האשראי שמעניקות 3 החברות לכרטיסי אשראי הגדולות צמח בשנתיים האחרונות ב-60%, אולם בסוף 2015 עמד על 7.9 מיליארד שקל בלבד, סכום שמהווה 5% מכלל האשראי שאינו לדיור.

בשנים האחרונות חלה עלייה בתקופת הפירעון של האשראי שאינו לדיור, אולי מכיוון שנטל החוב לדיור גורם למשקי-הבית לפרוס אותו על פני שנים רבות יותר. עלייה בתקופת הפירעון טומנת בחובה סיכון ללווים בתרחיש של עליית ריבית ו/או הידרדרות במצב הכלכלי.

בסוף 2015 עלה היחס בין החוב של משקי-הבית לתוצר בישראל לכ-41%, אולם יחס זה עדיין נמוך בהשוואה לרמתו במדינות מפותחות אחרות. כאשר מפצלים את יחס החוב של משקי-הבית לתוצר בישראל ליחס בין האשראי לדיור לתוצר ליחס בין האשראי שאינו לדיור לתוצר, מוצאים כי דווקא יחס האשראי לדיור בתוצר נמוך יחסית לנתון המקביל במדינות המפותחות, בעוד יחס האשראי שאינו לדיור לתוצר אינו נמוך יחסית, ואולם הוא יציב ועומד ברמה של 13% תוצר בשנים האחרונות.

העובדה שהיקף האשראי שלא לדיור בישראל היה נמוך במשך שנים אפשרה לציבור הישראלי להגדיל צריכה פרטית באמצעות נטילה של 35.6 מיליארד שקל הלוואות במצטבר מאז תום שנת 2011, ואולם רמת המינוף הנוכחית של משקי-הבית בהשוואה היסטורית וגלובלית אינה נמוכה עוד, ולפיכך מקורות הצמיחה העתידיים בצריכה הפרטית יידרשו להגיע מגידול בהכנסה החציונית במשק.

אם הציבור הישראלי יבחר להמשיך ולהגדיל אשראי צרכני שלא לדיור בקצבים מהירים על-מנת לממן צריכת מוצרי מותרות, עשויה להתנפח אל מול עינינו בועת אשראי צרכני לצד בועת הנדל"ן המתנפחת.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.