מסתמן: היועמ"ש יאשר הארכת זיכיון קצא"א עד שנתיים

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, צפוי לאשר את הארכת הזיכיון של קצא"א לתקופת ביניים על מנת לאפשר תהליך הסדרה מסודר, שלא יפגע בפעילותה השוטפת של החברה. גורמים המעורבים בנושא העריכו כי הזיכיון יוארך בשנה וחצי עד שנתיים. בשלב זה עדיין לא ברור האם ההחלטה תיכלל במסגרת חוק ההסדרים. החלטת היועץ המשפטי התקבלה היום בעקבות שיחות מרתוניות בין משרד האוצר למשרד המשפטים, ולאחר שהאוצר שינה את הצעת המחליטים המקורית ששולבה בחוק ההסדרים.

פרשת קצא"א עוררה מתיחות רבה בימים האחרונים בין בכירים במשרד האוצר ובמשרד המשפטים. הצעת המחליטים שנכתבה על ידי רשות החברות הממשלתיות בניהולו של אורי יוגב מסדירה את מעמד החברה בתום הזיכיון וקובעת כי תהפוך לחברת תשתיות ממשלתית (בדומה לחברת החשמל ומקורות) בתום תקופת מעבר של שנתיים שתסתיים במארס 2019.

ואולם בהנהלת האוצר טענו כי הצעת המחליטים לא נכתבה בתיאום עמה ואף הוכנסה בדרך מסתורית לתוך חוק ההסדרים ללא ידיעתה. בכירים באוצר התלוננו כי הצעת המחליטים מסדירה סוגיות מורכבות ביותר הנוגעות לתפעול החברה בלי שראשי האגפים הרלבנטיים שותפו בהכנתה או ידעו עליה.

קצא"א הזהירה: לקוחות ייפגעו

בהנהלת קצא"א טענו כי החלטה לא להאריך את הזיכיון תפגע קשות בפעילותה של החברה ומשמעותה שתקופה זו תהיה בבחינת "שנים אבודות" בקידום פעילותה העסקית של החברה ושמירה על הקיים. בהנהלת קצא"א הזהירו כי לקוחות זרים ישקלו מחדש את התקשרותם עם החברה כשזו עומדת להפוך לחברה ממשלתית ישראלית ודירקטוריון החברה לא יוכל לאשר כל השקעה חדשה בחברה, בהיעדר אפשרות לקבל תשואה על ההשקעה. גם בתחום התחזוקה המונעת, ברור כי בעל עסק סביר לא ישקיע מעבר למה שמתחייב על פי דין ותקנים בינלאומיים. על כן יש לשקול בכובד ראש כיצד ניתן לבנות מודל הכולל פיצוי על השקעות חדשות שיאפשר את המשך ההשקעה והפיתוח העסקי של החברה גם בתקופת המעבר.

יוגב, מצדו, הזהיר כי "טיפול לא מושכל בהסדרת מעמד החברה וזכויותיה החל מפברואר 2017 עלול לשתק את יכולתה של החברה לפעול, לגרום לפגיעה קשה במוניטין שנבנה על פני שנים רבות וכן בכולתה למלא את תפקידה החיוני במשק הדלק והאנרגיה במדינה".

חברת קצא"א הוקמה על ידי ממשלות ישראל ואיראן בשנת 1968 במטרה להוביל נפט פרסי למערב. החברה נהנתה מזיכיון מעוגן בחוק למשך 49 שנה שהבטיח לה מעמד משפטי מיוחד בכל הקשור להליכי תכנון ובנייה, מיסוי, סוגיות סביבתיות ואחרות.

ב-1979, בעקבות המהפכה באיראן, הופסק שיתוף הפעולה עם ישראל והחברה נוהלה על ידי נציג שמונה על ידי שר האוצר. כיום ממלא את תפקיד יו"ר קצא"א ארז כלפון, שהיה קודם לכן ראש מטה שר האוצר משה כחלון. במהלך השנים פיתחה קצא"א פעילויות עסקיות חדשות בעיקר בתחום האחסון של נפט גולמי וייבוא תזקיקים.

הבטחת הפעילות העתידית של קצא"א מחייבת הליכי חקיקה מורכבים ויצירת הסדרים חדשים מול רשויות המדינה השונות ובהן רשות מקרקעי ישראל, חברת נמלי ישראל, משרד התחבורה ורשות המסים. גם מעמדם של עובדי החברה צריך לעבור תהליך של הסדרה.

החשש בהנהלת קצא"א הוא שעיכובים במציאת פתרון יגבירו את הסיכון להמשך ההפעלה התקינה של החברה, שלצד הכנסותיה מפעילות מול חברות בינ"ל מספקת תשתיות חיוניות למשק הישראלי ונחשבת לנכס אסטרטגי. קצא"א, המגדירה את עצמה "שער האנרגיה של המדינה", מעניקה שירותי יבוא חיוניים בכמה תחומים ובהם נפט גולמי, פחם, תזקיקי נפט וגפ"ם.

מתקני האחסון של החברה, המאחסנים נפט גלמי ותזקיקי נפט עבור לקוחות בינלאומיים, מספקים למדינה למעשה מלאי חירום ללא תשלום. הנהלת קצא"א טענה שהדרך היעילה ביותר להבטיח את עתיד החברה היא באמצעות הארכת הזיכיון לתקופת מעבר שבמהלכה יועברו נכסי החברה לגוף אחד שיקום, ויצומצמו זכויות היתר המשפטיות שמהן נהנית קצא"א מאז 1968.