המינהל האזרחי: מכינים כתב תביעה נגד שמעון ריקלין

שמעון ריקלין, שהיה מועמד הבית היהודי בבחירות לכנסת, יזם נדל"ן ופעיל במאחזים ביהודה ושומרון, קיבל ממשרד הכלכלה הסכמה לשינוי ייעוד של שטח שהוקצה לו לצורך תעשייה, ללא מכרז, באזור התעשייה "שער בנימין" סמוך לירושלים. השטח יועד במקור לתעשייה, אולם ריקלין הקים בשטח אולם אירועים. משרד הכלכלה הסכים לשינוי הייעוד במסגרת פעילותו של ריקלין להכשיר את השימוש שעשה בשטח.

מאידך, היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים (המינהל האזרחי ביו"ש) הודיעה, כי אינה מוכנה לקבל את "ההמלצות המוצגות כביכול על-ידי משרד הכלכלה", וכי נגד ריקלין נכתב בימים אלה כתב תביעה בגין שימוש חורג ובלתי חוקי בקרקע. גם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אינה מקבלת את עמדת משרד הכלכלה.

כפי שנחשף ב"גלובס" ("שמעון ריקלין קיבל קרקע למפעל - והקים אולם אירועים", 3.1.2016), ריקלין קיבל ב-2006 קרקע בשטח של כדונם ורבע, בפטור ממכרז, בייעוד לתעשייה, על סמך תוכנית להקמת מפעל יודאיקה. לא ידוע מהם ההסדרים הכספיים שנעשו בהקצאה זו. ריקלין לא הקים מפעל יודאיקה אלא אולם אירועים ושמחות בשם "באר מרים".

המינהל האזרחי הבחין בחריגה, ועל-פי ההודעה שמסר ל"גלובס" בתחילת השנה, נעשתה ב-2012 פניה לריקלין "בדרישה להפסיק במיידי את השימושים החורגים תוך העברת הטיפול בנושא לציר המשפטי. המינהל האזרחי העביר דרישת תשלום על-ידי המחלקה המשפטית עבור שימוש חורג ובימים אלה ישנה היערכות במינהל האזרחי להעברת התיק לתביעה משפטית. המינהל האזרחי פועל במסגרת הכלים המשפטיים העומדים לרשותו על-מנת להפסיק את השימוש הבלתי חוקי על-ידי מר ריקלין בקרקע שהוקצתה".

הפעילות של שמעון ריקלין באזור התעשייה שער בנימין קשורה לשתי חברות שהוקמו בסוף 2012 ולשתיהן שמות דומים: חברת "שער בנימין נכסים בע"מ", שבה ריקלין הוא דירקטור יחיד ובעל מניות. בעל מניות נוסף בחברה זו, בהיקף זהה לזה של ריקלין, הוא חברה בשם "אולם שער בנימין אחזקות בע"מ", שכתובתה בביתו של ריקלין, אם כי הוא עצמו אינו מופיע ברשימת הדירקטורים או בעלי המניות שלה. הדירקטור היחיד ב"אולם שער בנימין אחזקות" הוא ברוך הווארד מיכאל מארצות הברית. בעל המניות היחיד ששמו מוזכר בחברה זו הוא תאגיד הרשום בארצות הברית ששמו "זוזים אנטרפרייזז ל.ל.ס".

"האולם עובד באופן מוסדר"

כשפורסם העניין לראשונה ב"גלובס" אמר ריקלין בתגובה: "כאשר רכשתי את האדמה יחד עם שותף שהיה אומן יודאיקה, אכן זו הייתה הכוונה. לאחר שהוא נפצע וחדל לעבוד כאומן ביטלנו את הבקשה, ובתיאום עם המועצה האזורית בנימין החלתי לבנות אולם, מתוך הבטחה שהתב"ע במקום תשונה. ואכן התב"ע שונתה לתב"ע מסחרית והאולם עובד באופן מוסדר ויש לו רישיון ואת כל האישורים הנדרשים! לגבי תביעה משפטית - אין לי שום מושג על תביעה כזו וגם לא על ההיגיון שלה, בשעה שיש בידי את כל האישורים הנדרשים והתב"ע במקום שונתה מזמן".

באתר האינטרנט של אולם האירועים של ריקלין נאמר כי זהו "אולם אירועים קסומים בנופי בראשית. לאחר שנים של ציפייה נפתח אולם אירועים חדש קלאסי היחיד מסוגו בחבל בנימין. בבאר מרים תהנו מאולם גדול ומרווח המותאם לצרכיו ואופיו של הציבור הדתי, תוך הקפדה על עבודה עברית בלבד. לאולם שתי רחבות ריקודים נפרדות, תפריט עשיר בכשרות מהודרת וחניה בשפע".

לפני שבועיים פנה ריקלין ל"גלובס" והציג מסמכים, לפיהם קיימת הסכמה לשימוש בשטח שקיבל לצורך אולם אירועים, במקום מפעל היודאיקה שהיה אמור לקום.

במסמך מתאריך 24 ביולי 2016, עליו חתום יגאל צרפתי, מנהל מינהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה, נאמר: "אין לנו התנגדות לשינוי הייעוד המבוקש מתעשייה למסחר".

ריקלין אמר בפנייתו ל"גלובס": "המכתב של משרד המסחר והתעשייה מאשר את מה שטענו, שהתחלנו לבנות את האולם לאחר שהגורמים המוסמכים הבהירו לנו שהם עושים שינוי תב"ע למקום, ולכן אנו יכולים לעבוד. ואכן בדיוק כך קרה.

"אנו מצרים על כך העיכוב הבירוקרטי מראש ומקווים שבכך בא סיום לעניין הזה".

בתגובה לעמדה של משרד הכלכלה, התומכת בשינוי הייעוד, מסרה היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים: "הנושא ממשיך להיות מטופל באגף המשפטי, ובימים אלה נכתבת טיוטת כתב התביעה כנגד מר שמעון ריקלין. אין בכוונת המינהל האזרחי לשנות את ייעוד המגרש על אף ההמלצות המוצגות כביכול על-ידי משרד הכלכלה. ייעוד מגרש למטרת תעשייה אשר התקבל בפטור ממכרז ניתן לשינוי רק לאחר שבע שנים של הפעילות המיועדת. במקרה זה, לא היה במקום מפעל תעשייה".

מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נמסר: "ברמ"י מקפידים שלא לאפשר שינוי ייעוד ו/או מטרה ו/או שימוש שונה בעת הקצאת קרקע בפטור ממכרז, קודם שיעברו 7 שנים של שימוש למטרה אשר לשמה הוקצתה הקרקע.

"מבדיקתנו עלה כי המגרש שהוקצה למטרת מפעל לא שימש כלל כמפעל. אמנם הגיעה המלצה של משרד הכלכלה, אולם אין בהמלצה זו לשנות את נוהלי רמ"י בהקצאת הקרקע. משהתגלה נושא השימוש החורג החלה רמ"י בהליכים לתביעה משפטית.

"אנו רואים זאת בחומרה כאשר מישהו מקבל הקצאה לתעשייה ועושה בה שימוש אחר. במקרים דומים אחרים בעבר הגשנו תביעות בהן ניתנו פסקי דין לטובתנו".

ריקלין ביקש לא להגיב לעמדת המינהל האזרחי ורמ"י והודיע כי יגיש תביעת דיבה נגד העיתון.