קלטורה: "אין עלינו לחץ לייצר נזילות לבעלי המניות"

"אנחנו כבר מייעדים את עצמנו להנפקה. זה יקרה בטווח הנראה לעין, תוך 18-24 חודשים".

על הציטוט לעיל חתומה מיכל צור, נשיאה ואחת ממייסדי קלטורה (Kaltura) במסגרת ראיון שערכנו עמה באפריל 2014, רגע אחרי שקלטורה גייסה 47 מיליון דולר. 24 חודש וקצת יותר עברו, וקלטורה לא הונפקה אך כן עשתה משהו שלפחות לטענתה יקרב אותה להנפקה המיוחלת, לאותו רגע שבו תוכל להגיד "יש IPO".

החברה, שפיתחה פלטפורמה ליצירת תוכני וידיאו השלימה השבוע גיוס חמישי במספר והזרימה לקופתה 50 מיליון דולר - לא מעט אפילו עבור חברה מצליחה כמוה - וכך השלימה גיוס של 160 מיליון דולר מאז הקמתה לפני עשור. חגיגות העשור, וסך גיוסי ההון, יכולים להסביר מדוע ענק ההשקעות האמריקאי ואחד האריות של וול סטריט, גולדמן זאקס, הוא לבדו נתן לה צ'ק של 50 מיליון דולר ומדוע בהודעתה טוענת החברה כי זהו גיוס Pre IPO, דהיינו טרום הנפקה ראשונית לציבור.

שוק ההנפקות הראשוניות בוול סטריט די מדשדש, ורק ברבעון השני של השנה הוא החל להתאושש משפל שבע שנתי (!). לפני נתוני חברת המחקר Renaissance Capital, ברבעון השני בוצעו 34 הנפקות ראשוניות בארה"ב במסגרתן גויס סך של 5.5 מיליארד דולר, וזאת אחרי שברבעון הראשון של השנה בוצעו רק 8 הנפקות במסגרתן גויס סך של 0.7 מיליארד דולר, ולא יותר.

בגזרה הטכנולוגית המצב היה ועודנו הרבה פחות מעודד: ברבעון הראשון לא הייתה אפילו הנפקת טק ראשונית אחת (!), וכל ה-8 היו הנפקות של חברות מסקטור הבריאות. ברבעון השני בוצעו 4 הנפקות של חברות טכנולוגיה (12% מהסך) במסגרתן גויס סך של 0.4 מיליארד דולר בעוד סקטור הבריאות המשיך להיות הדומיננטי והנפיק 15 חברות שגייסו 0.8 מיליארד דולר.

והגזרה הישראלית לא הייתה שונה. הנפק הטק הראשונית הישראלית האחרונה בוול סטריט הייתה באפריל 2015 (קורנית דיגיטל). מאז בוצעו בשוק ההון האמריקאי מספר הנפקות ביומד ראשוניות ישראליות אך הנפקת טק ישראלית אין עדיין באופק. אולי קלטורה תשבור את הבצורת.

- רון יקותיאל, מנכ"ל וממייסדי קלטורה, מה פירוש גיוס טרום הנפקה?

"לפעמים יש בעיות תרגום מאנגלית לעברית. המונח באנגלית הוא Pre IPO ופירושו לאו דווקא לקראת אלא יותר טרום. יש הבדל קל, אולי של כמה חודשים, בין לקראת לבין טרום. זהו לא גיוס שמטרתו להנפיק 2 שניות אחרי כי אחרת לא היינו מנפיקים או לא מגייסים מגולדמן זאקס. במהלך השנה האחרונה היו לנו שלוש אפשרויות שבחנו: לא לגייס בכלל ולא להאיץ עוד יותר את הצמיחה של החברה; לבחון הנפקה לציבור או לגייס הון נוסף בשוק הפרטי ולהאיץ את הצמיחה. בחרנו באפשרות השלישית בין היתר בגלל האווירה המאקרו כלכלית של הנפקות בארה"ב שאינה תומכת בשוק הראשוני, בין השאר על רקע הבחירות הקרבות לנשיאות.

"שנת בחירות בארה"ב היא תמיד שנת זעזוע וככל שנובמבר מתקרב גוברת האי וודאות, ואפילו לא ברור מה יקרה אחרי נובמבר. זו תקופה של סימני שאלה, והתחושה היא שאין לנו מה לרוץ ולקפוץ למים. בדרך כלל, אחת הסיבות המשמעותיות שגורמות לחברה להנפיק זו הדרישה לנזילות מצד בעלי המניות הקיימים. החדשות הטובות במקרה שלנו הן שזה לא המצב. בעלי המניות שלנו מאוד מאמינים בחברה, אפילו אלו שנכנסו להשקעה בה לפני 10 שנים".

- 10 שנים זה לא מעט עבור חברת אינטרנט ולא מעט עבור קרנות הון סיכון שמשקיעות בה ורוצות אקזיט. בדרך כלל אחרי תקופה זו היא כבר מונפקת לציבור.

"לא בהכרח. כרגע, הגיל הממוצע של חברת טק שמונפקת הוא 13 שנה, ואפילו בשנת 2000, בימי הגאות, הוא עמד על 7 ולא פחות. לכן, אין שום דבר חריג בכך שאנחנו קיימים 10 שנים ועדיין לא הונפקנו. להיפך, אנחנו מתחת לממוצע".

- ומהבחינה המימונית? הייתם צריכים את ה-50 מיליון דולר שגייסתם?

"צריכים - לא. רוצים - כן. גיוסים בשלבים כאלו הם גיוסי אופציה ולא גיוסי חובה. חברה תמיד יכולה להגיד שתגדל בקצב X ולא בקצב Y ואני אממש הזדמנויות X ולא הזדמנויות Y. חברה לא צריכה להכניס עוד כסף, אלא היא בוחרת להכניס. השיקול בדרך כלל הוא ההחזר 'על הכסף', כלומר האם החברה מזהה שתוספת הכסף תשפר באופן משמעותי את התוצאות שלה. קלטורה היא חברת SaaS (Software as a Service, תוכנה כשירות), ולחברות כאלו יש בטן וככל שהן מאיצות יותר, הן דורשות יותר כספים. ונכון שתמיד אפשר להתייצב על קצב גידול כזה או אחר, אך השאלה היא האם החברה יכולה לספוג קצב גידול יותר גבוה משמעותית, האם משתלם לה, והאם כדאי לה להשקיע בכך יותר כספים.

"במקומות שבהם השוק רווי, ובמקומות שבהם אין אפשרות להשקיע ביעילות רבה יותר כסף כדי לצמוח, אז גיוס כסף נוסף לא משתלם. שוק הווידאו, שהוא עדיין בחיתוליו, עובר שינוי דרמטי בעיקר בכל הקשור לחוויית צפייה בטלוויזיה. כשהשוק שלך קטן אך גדל ואתה שחקן מהותי בו שיכול לעשות אימפקט גדול, אזי גיוס כספים הוא מהותי. בעולם ה-SaaS חברות ציבוריות שגדלות בקצב שנתי ממוצע של 25%, נסחרות לפי מכפיל 5-5.5 על ההכנסות שלהן וחברות שגדלות בקצב מהיר יותר נסחרות לפי מכפיל 6-7 ואפילו 10 ברמות השיא. כלומר, כל דולר שנכנס לחברה שווה יותר בשווי החברה, ובדרך כלל מה שיוצר איזון זה או הפחד של המשקיעים מכישלון של החברה או חוסר יעילות שלה עצמה".

- ועדיין, גולדמן זאקס אינו פילנתרופ. הוא לא ישקיע 50 מיליון דולר בחברה שלא תונפק בטווח הקצר-בינוני, וזה אולי אומר שהלחץ עליכם לצאת להנפקה יגבר אפילו אם לא ממש תרצו בה.

"אם גולדמן זאקס אכן היה גוף פילנתרופי הוא היה אומר שאנחנו לא שווים את השקל שהוא שם עלינו. הוא השקיע בנו כי הוא מאמין ביכולת של החברה להגדיל את הערך שלה מכאן והלאה. וכן, גולדמן זאקס מצפה להנפקה והוא מצפה לגידול בערך. הוא נכנס להשקעה בנו לפי שווי X, וכדי שזה יהיה שווה עבורו, הוא צריך שקלטורה תהיה שווה לפחות 2X בזמן סביר".

- נוכחות של בנק השקעות כמו גולדמן זאקס ברשימת בעלי המניות אינה בהכרח ערובה להנפקה או להנפקה מוצלחת.

"בחרנו לא להנפיק כרגע כי השווקים לא אידיאליים להנפקה ראשונית. אין לי שום בושה בזה, וזה לא קשור לקלטורה. אלו כוחות שגדולים ממני, ממך ומכל האנשים במדינת ישראל. זהו המצב העולמי. יכולנו להגיד שלאור המצב הזה, לא נגייס כלל אך צריך להפריד בין 2 דברים: בין הצורך להנפיק כדי לייצר נזילות למשקיעים הקיימים לבין הרצון להכניס עוד כספים כי החברה מאיצה את עצמה וזה משתלם. אלו 2 דברים נפרדים. עלינו אין לחץ לייצר נזילות לאור המצב של שוק ההנפקות. אין צורך לעשות מעשה מטומטם כי אין סיבה. מצד שני, יש רצון להאיץ את הצמיחה של החברה כי התחושה היא שאנחנו נמצאים במקום נפלא, בשוק מדהים ואנחנו לא רוצים להיות ראש קטן, לעצור ולהגיד: 'סבבה, הגענו עד לפה'. אנחנו הולכים על הניצחון, ואנחנו הולכים עליו חזק.

"ובאשר לגולדמן זאקס, אפשר במצב הזה לחפש אחר כספי הון סיכון או פרייבט אקוויטי אבל בגלל שאנחנו נמצאים בשלב כל כך מתקדם, ושכן נרצה להנפיק כשהשווקים יתאוששו, ושכן אנחנו רוצים לצבוע את עצמנו בצבעי ניצחון, אז בחרנו במשקיע כמו גולדמן זאקס שנותן לנו את צבעי הניצחון. אנחנו חושבים קדימה, לא אחורה".

- מה פירוש "אנחנו נמצאים במקום נפלא" כשמדובר על תוצאות כספיות?

"קצבי הגידול של החברה הם מעל הממוצע של חברות SaaS. אנחנו גדלים משנה לשנה בסביבות ה-40%. בחרנו כרגע, כחלק מההשקעה הנוספת שקיבלנו, להיות באופן זמני, לפרק זמן של כמה חודשים, לא רווחיים קלות. אנחנו נאיץ, בזכות הכסף שייכנס, כי אחרת אין סיבה לקחת את הכסף. לכן, כרגע נישאר על קשקש הרווחיות ונהיה חברה רווחית כחברה ציבורית".

"להיות ספק טלוויזיה באינטרנט"

קלטורה, כאמור, פיתחה פלטפורמה ליצירת תכני וידאו אך זה לא אומר שהיא מתחרה של יוטיוב מבית גוגל. "יוטיוב בגדול הוא פורטל וידאו והוא משמש אינדיבידואליים כמשתמשי קצה, ולא פורטל של חברות", מסביר יקותיאל. "הווידאו הוא סוג של דאטה (מידע) חדש ביחס לטקסט ואודיו. והדאטה הזה הוא שיטת תקשור שאפשר להשתמש בה להרבה מאוד דברים שונים, כמו שיווק, הוראה, בידור. יש אלף ואחת מקומות שמשתמשים בווידאו שהוא לא בדיוק יוטיוב. כמו שטקסט יכול להופיע כספר או כעיתון. קלטורה מייצרת הרבה מאוד מוצרים שמבוססים על וידאו כמדיום.

"ראשית, המוצרים שלנו מיועדים רק לחברות, ולא ישירות למשתמשי הקצה. שנית, אנחנו מספקים ללקוחות כאלו בערך 20 מוצרי וידאו למטרות שונות והם משתמשים בהם לערב רב של דברים. יש לנו 3 שוקי יעד עיקריים: הראשון, חברות מדיה וטלקומוניקציה. בשנים האחרונות חברות אלו עברו מהפכה של ממש שבה הווידאו אונליין תפס מקום של כבוד בתור אלטרנטיבה אמיתית לתשדורת הטלוויזיה הרגילה של פעם, מה שנקרא Broadcasting.

ואז חברות כמו נטפליקס שינו את המודל הטלוויזיוני, וחברות מדיה כמו וולט דיסני, וורנר ברדרס ואחרות התחילו ללכת ישירות ללקוח הסופי, ממש כמו נטפליקס, ולתת לו תכני וידאו. כמו כן, חברות כבלים וסלולר התחילו לתת חבילות טלוויזיה, כמו סלקום TV בארץ, כי הן הבינו שכבר אין גידול במתן שירותי טלפון/סלולר/אינטרנט לבד, והגידול הבא בצריכה זה לתת שירותי טלוויזיה. כלומר, חברות כאלו רוצות להשיק שירות כמו של נטפליקס, טלוויזיה בתשלום, אבל הן לא יכולות לבנות את זה בעצמן. נטפליקס כן עושה את זה בעצמה, אבל חברות מדיה לא מבינות בזה".

- ואז הן צריכות חברה כמו קלטורה.

"נכון. ואנחנו נותנים לחברות מדיה וטלקומוניקציה תשתיות להרים שירות טלוויזיוני באינטרנט. פשוט מאפשרים להם להיות ספק טלוויזיה באינטרנט. הטרנד הזה כל כך גדל, ולראיה השווי של נטפליקס בוול סטריט, 40 מיליארד דולר. אנחנו לא מתחרים בנטפליקס אלא מאפשרים לחברות אחרות להתחרות בה. לדוגמה, וודאפון שהיא חברת הסלולר הגדולה בעולם חוץ מצ'יינה מובייל הסינית, היא לקוחה שלנו. יש לה 450 מיליון מנויים כחברת סלולר והתשתית הטלוויזיונית שהיא משיקה לאט לאט היא של קלטורה. וודאפון רוצה להפוך לספק טלוויזיה, כמו שסלקום TV עושה את זה בארץ.

"והכסף שאנחנו מקבלים ונקבל קשור למספר המנויים של וודאפון. ככל שיהיו לה יותר משתמשי קצה לשירותי הטלוויזיה שלה, כך אנחנו נקבל יותר דמי רישוי שנתיים בגין השימוש בטכנולוגיה שלנו".

- מהו המודל העסקי של החברה?

"יש מחיר פר משתמש לשנה שאנחנו כספק לוקחים, שהוא מינימום ראשוני, ואחר כך הוא משתנה לפי מספר המשתמשים".

בנקודה זו מדגיש יקותיאל כי קלטורה חיזקה את נוכחותה בשוק זה על ידי רכישת TVinci הישראלית במהלך 2014, רכישתה שתמורתה הייתה "עשרות מיליוני דולרים", לדבריו. "עשינו אחד ועוד אחד שווה שלוש, וזה לא טריוויאלי עבור חברות ישראליות".

שוק היעד השני של החברה, לפי יקותיאל, הוא ארגונים כמו אינטל, בנק אוף אמריקה, אורקל וטבע הישראלית. "ללקוחות כאלו אנחנו נותנים פתרונות שהם סוג של יוטיוב אך לתוך הארגון. במקרה הזה הפלטפורמה של קלטורה משמשת לתקשורת פנים-ארגונית, שיתוף מידע, הכשרת עובדים ושיווק ומכירה. ואכן, חלק מלקוחות אלו קוראים לפלטפורמה הזו Corporate Tube".

שוק היעד השלישי והאחרון הוא מוסדות חינוך וחברות Ed Tech דוגמת אוניברסיטת הארוורד, סטנפורד ואחרות וכן בתי ספר שמשתמשים בפתרונות קלטורה ללימוד (הטמעת וידאו במערכי השיעורים), מחקר, קשרי בוגרים, הרשמה, שיווק ועוד.

"הייחודיות של קלטורה היא שהחברה נמצאת בכמות לא סטנדרטית של שווקים עם כמות לא סטנדרטית של מוצרים", מתגאה יקותיאל. "אנחנו לא סיסקו. פשוט ייצרנו מערכת מאוד מודולרית וגמישה שכולה כמו ערכת לגו למתן פתרונות וידאו. וזו החדשנות. פעם בנו מערכות נפרדות לכל מטרה, וכל מערכת הייתה סגורה ולא גמישה, ולפני 10 שנים החלטנו שאפשר לבנות פלטפורמת לגו לאפליקציות וידאו וממנה הצלחנו לפתח כמות חסרת תקדים לשווקים שונים ולמטרות שונות".

Kaltura

שנת הקמה: 2006

מה החברה עושה: פלטפורמה ליצירת תכני וידאו

מייסדים: רון יקותיאל (מנכ"ל); שי דוד (סמנכ"ל הכנסות); מיכל צור (נשיאה); ערן איטם (סמנכ"ל טכנולוגיות)

סך גיוסי הון עד כה: 160 מיליון דולר

מספר עובדים: 450, 250 מתוכם בארץ

בעלי מניות עיקריים: בנק ההשקעות גולדמן זאקס; קרנות ההון סיכון 406 ונצ'רס, אבאלון, גירה, נקסוס, אוריקס וקרנות ההון סיכון התאגידיות של אינטל, נוקיה, Mitsui

מקור: IVC אונליין והחברה עצמה