ענף כרטיסי האשראי סיכם מחצית ראשונה חיובית של השנה, כשברקע מתוכננים שינויים דרמטיים בענף בעקבות יישום מסקנות ועדת שטרום. שלוש חברות כרטיסי האשראי הרוויחו במחצית הראשונה של 2016 330 מיליון שקל, עלייה של כ-6% לעומת התקופה המקבילה (בנטרול הרווח הגבוה שנרשם בכאל כתוצאה ממכירת מניות ויזה אירופה). היקף השימוש בכרטיסי האשראי ממשיך לרשום צמיחה נאה, וגדל במחצית הראשונה של השנה בקרוב ל-9% - ל-136 מיליארד שקל.
אולם ישנה שונות בתוצאות בין חברות כרטיסי האשראי: בישראכרט, הגדולה ביותר בענף, בניהול רון וקסלר, המחצית הראשונה הייתה חלשה למדי. למרות עלייה בפעילות, היא רשמה שחיקה של 6% ברווח במחצית, ושל כ-20% ברווח הרבעוני. הירידה ברווח נרשמה בשל עלייה חדה בהוצאות, שהייתה גבוהה מהגידול בהכנסות, בעוד שמתחרותיה הצליחו לשמור טוב יותר על ריסון של צד הוצאות, ורשמו בו גידול מינורי יחסית (בנטרול הוצאות חד פעמיות).
בלאומי קארד נמשכת היציבות. החברה, בניהול חגי הלר שיפרוש במהלך החודש, רשמה צמיחה מתונה ועקבית בפרמטרים השונים, משורת ההכנסות דרך ההוצאות ועד הרווח, שעלו בממוצע ב-5-6%.
ובכאל, המחצית החולפת הייתה תוססת ומלאה באירועים חד-פעמיים - הכנסה של מעל 200 מיליון שקל ממכירת מניות ויזה (בחברות האחרות בענף, ההכנסה בגין מכירת המניות עלתה אל בעלי השליטה ישירות), הפרשה של 40 מיליון שקל בגין חקירת המשטרה מפרשת הסליקה וגידול חד בהכנסות המימון בעקבות עלייה של 30% בתיק ההלוואות.
כל החברות בענף מתמודדות עם שחיקה ברווחיות בתחום הסליקה, בעקבות הירידה בעמלה הצולבת בשנים האחרונות והעלייה בתחרות. על כן הן מצאו מנוע צמיחה בתחום ההלוואות ללקוחות הפרטיים.
תחום זה ממשיך להיות מוקד לצמיחה: תיק ההלוואות של שלוש החברות חצה ברבעון השני את רף ה-9 מיליארד שקל, גידול של 27% בתוך שנה. צמיחה זו צפויה להימשך ואולי אף תואץ, לאחר שישראכרט ולאומי קארד יופרדו מהבנקים ויהפכו למתחרים אמיתיים שלהם.
הריבית בתיק ההלוואות שמעניקות החברות עמדה בממוצע על 8.3%, לעומת 8.8% ביוני 2015. נזכיר כי כרבע מהתיק הוא הלוואות לרכישת רכב, שם באופן מסורתי הריבית נמוכה יותר, בשל הביטחונות. אם מנטרלים הלוואות אלו, הריבית הממוצעת בהלוואות הסטנדרטיות גבוהה יותר, והיא מגיעה פעמים רבות גם לשיעור דו ספרתי.
כל זאת, עוד לפני ששתיים מתוך שלוש חברות כרטיסי האשראי יופרדו מהבנקים וייאלצו לחפש מקורות מימון יקרים יותר להלוואות שהן מעניקות.
גם בתחום ההלוואות ללקוחות, ישנה שונות בין חברות כרטיסי האשראי. לאומי קארד היא אמנם השחקנית הגדולה בתחום עם תיק של 3.93 מיליארד שקל, יותר מ-40% מהשוק, אולם הכנסות המימון שלה הן דווקא הנמוכות ביותר ועמדו במחצית 2016 על 90 מיליון שקל. אפילו ישראכרט, שהתיק שלה קטן בהרבה, רשמה הכנסות מימון גבוהות יותר של 111 מיליון שקל.
הלוואות בטוחות
הסיבה לפער הגבוה, הוא שבלאומי קארד בחרו בקו שמרני יותר מהמתחרות ומתמקדים בהלוואות לרכישת רכב, הנחשבות פחות מסוכנות אך גם פחות רווחיות, ובהלוואות ללקוחות בסיכון נמוך. מחיר השמרנות הזו הוא צמיחה נמוכה יותר בהכנסות לעומת המתחרים, אך מנגד גם הפרשות נמוכות יותר להפסדי אשראי. ההפרשות של לאומי קארד עמדו במחצית הראשונה על 12 מיליון שקל. לעומת יותר מכפליים בישראכרט וכאל, אף שהתיק שלהן קטן יותר.
ישראכרט, שלאורך שנים הייתה השחקן הקטן ביותר בתחום, החלה להיות אגרסיבית בשנתיים האחרונות. תיק ההלוואות שלה גדל ביותר מ-50% בתוך שנה, ובהתאם גם הכנסות המימון שלה זינקו. אולם מי שתחום זה הוא המהותי ביותר לתוצאותיה היא חברת כאל, בניהולו של דורון ספיר. בנוסף לצמיחה החדה של 30% בהיקף התיק בתוך שנה, החברה גם מציגה את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר מבין החברות, שמגיעה ל-11%.
השילוב של שני הפרמטרים האלה הביא לכך שהכנסות המימון של כאל במחצית הראשונה עמדו על לא פחות מ-170 מיליון שקל, והיוו 26% מהכנסות החברה, בעוד בלאומי קארד ובישראכרט הן מהוות 16.5% ו-11% מההכנסות בהתאמה.
חגי הלר צפוי לעבור לבנק לאומי
הדוחות שפרסמה היום לאומי קארד הם הדוחות האחרונים עליהם חתום חגי הלר. הלר, שניהל את החברה כ-4 שנים, יעזוב בעוד שבוע וחצי. הלר כנראה לא יעזוב את קבוצת לאומי, והוא צפוי להצטרף לבנק בתפקיד בכיר. בשבועות הקרובים הוא אמור לסכם עם מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק עמינח, על המשך דרכו; מעריכים שהוא ישתלב בתפקיד הקשור לתחום כרטיסי האשראי.
כזכור, בנק לאומי אמור למכור בשנים הקרובות את לאומי קארד בעקבות המלצות ועדת שטרום, ויוטלו עליו מגבלות משמעותית בהנפקת כרטיסי אשראי, והוא יחויב לעבוד עם חברות נוספות ולא רק עם לאומי קארד כפי שהוא נוהג כיום.
את הלר יחליף רון פאינרו, המכהן כיום כראש החטיבה הפיננסית בבנק לאומי. פאינרו הוביל לא מעט מהלכים בתפקידו האחרון, והוא מוערך על ידי רוסק עמינח שקידמה אותו לתפקיד מנכ"ל החברה הבת.
אליה וקוץ בה: ויזה תעלה עמלות לחברות כרטיסי אשראי
הבנקים נהנו ברבעון השני של השנה מהכנסות של מאות מיליוני שקלים כתוצאה ממכירת מניות ויזה אירופה לויזה אינק. מכירת המניות, שנעשתה כחלק מהמהלך של מיזוג ויזה אירופה לתוך החברה האם, סייעה לבנקים בישראל להציג רווחים גבוהים ברבעון האחרון. כאל היא חברת כרטיסי האשראי היחידה שחלק גדול מההכנסות זרם ישירות אליה, ואף חולק בגינן מענק של 20 מיליון שקל לעובדים.
אלא שלצד השלמת העסקה, הודיעה באחרונה ויזה אינק לחברות כרטיסי האשראי על שינוי במבנה העמלות שהיא תגבה מהן. בענף כרטיסי האשראי מעריכים שהשינוי יביא להתייקרות של עשרות אחוזים בעמלות שהן משלמות לוויזה אירופה.
"בתחילת יולי הודיעה ויזה אירופה כי בעקבות השלמת העסקה, תופסק תוכנית ההחזרים (Rebates) לחברים בארגון החל באוקטובר הקרוב. ב-22 ביולי הודיעה ויזה על העלאת תעריפי עמלות הסליקה החל מ-2017", כתבה כאל בדוחותיה. ואילו לאומי קארד ציינה כי במסגרת השלמת העסקה יחול שינוי במבנה העמלות שוויזה גובה מהחברים בארגון.
בענף כרטיסי האשראי מסבירים שוויזה אינק צפויה להשית על החברות בישראל את שיטת ההתחשבנות הנהוגה בארה"ב, מה שיקטין את דרגות החופש בקביעת תנאים מול ויזה, וצפוי להביא גם להתייקרות בעמלות.
עם זאת, גורמים בענף מקווים שאם יאיימו להגדיל פעילות מול מאסרטקארד על חשבון ויזה, הם יצליחו ללחוץ להקטנת העמלות המשולמות לוויזה.
בשורה התחתונה, נראה כי אין ארוחות חינם, ולרווחים הנאים שקיבלו הבנקים ברבעון האחרון מוויזה יהיה מחיר בטווח הארוך.
פעילות ההלוואות של חברות כרטיסי האשראי
תוצאות בזן 8-16
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
