המספרים מוכיחים: השקעות אחראיות מניבות תשואה עודפת

תעשיית ההשקעות האחראיות צומחת בעולם בקצב גבוה. ההערכות מדברות על למעלה מ-10 טריליון דולר שמנוהלים תחת אסטרטגית אחריות תאגידית (SRI - Socially Responsible Investment) והמספרים, כאמור, הולכים וגדלים. ויש לכך סיבות טובות - רוב הסטטיסטיקות מראות שמדדי ההשקעות האחראיות מניבים תשואה עודפת על מדדי השוק, וזאת בסיכון מעט נמוך יותר.

"אנחנו מאמינים שניתוח סביבה, חברה וממשל תאגידי צריך להיות חלק מתהליך השקעות של כל משקיע רציני - וחלק מפעילות של כל חברה שאכפת לה מהערך שהיא יוצרת לבעלי המניות שלה". המשפט הזה לא נאמר ע"י מרצה למדעי הרוח, אלא ע"י מארק פולסון, דירקטור בדויטשה בנק, לאחר שהבנק ריכז למעלה ממאה מחקרים אקדמיים שהראו שהוגנות טובה לעסקי החברות ולביצועי המניות שלהן.

גם קולינס ופאוורס, מחברי רב המכר 'לנצח נבנו', שחקר את השאלה - מה מייחד את החברות בעלות החזון שמצליחות להגיע לדרגת ‫ מצוינות עקבית ומתמדת, שמבטיחה את המשך קיומן כמובילות בתחומיהן? כתבו: " ... לא מצאנו כי מקסום ההון של בעלי המניות, או מקסום 'הרווח' הם הכוח המניע המכריע או המטרה המרכזית במהלך ההיסטוריה של מרבית החברות בעלות החזון... למעשה, אצל רבות מהחברות בעלות החזון, העסקים היו מאז ומתמיד יותר מאשר פעילות כלכלית גרידא, יותר מאשר רק אופן להרוויח כסף.... ראינו אידיאולוגיית גרעין שהרחיקה מעבר לשיקולים הכלכליים... מושרשת במידה רבה יותר מאשר לקבוצות ההשוואה במחקר שלנו".

והציטוט האחרון הוא של פרופ' מייקל פורטר, אחד הגורואים הבולטים בעולם הניהול האמריקאי ב-20 השנים האחרונות, שאמר: "אחריות חברתית צריכה להיות מבוססת על עקרונותיו של הקפיטליזם האמיתי: חתירה לפריון ויצירת ערך. אבל לא ערך לבעלי המניות ולמנהלים - שלדעתי הוא קצר טווח והרסני - אלא 'ערך משותף' לחברה ולכל השחקנים בסביבה שבה היא פועלת".

תשואה עודפת: 23.4% לעומת 16.7%

בזמן שבעולם מועברים טריליוני דולרים להשקעה בחברות אחראיות - מה קורה בארץ? מרבית הגופים המוסדיים בישראל כלל אינם בוחנים את השקעותיהם על פי קריטריונים של אחריות תאגידית, חברתית או סביבתית. הסנונית הראשונה של ההשקעות ההוגנות בישראל, הנה קרן "אביב ערכית" מקבוצת "אביב ניהול קרנות", שהוקמה לפני 3 שנים ומנוהלת על-ידי ארז צדוק, שלדבריו: "הקרן הוקמה במטרה להשיג שני יעדים: האחד - להוכיח שהשקעה בחברות הוגנות מספקת תשואה גבוהה יותר ובסיכון נמוך יותר. השני - להראות שיש בשוק הרבה חברות טובות, אטרקטיביות ומצליחות שמתנהלות בהוגנות".

לאחר כשלוש שנים הקרן השיגה תשואה של 23.4% לעומת 16.7% של מדד ההשוואה (הקרן משקיעה שליש מנכסיה בחברות גדולות, שליש בחברות בינוניות ושליש בחברות קטנות, ולכן מדד ההשוואה מורכב משליש ת"א 25, שליש ת"א 75 ושליש מדד היתר). נוסף על כך, הסיכון של הקרן במונחי סטיית תקן היה מעט נמוך מסיכון מדד ההשוואה. על רקע התוצאות המרשימות הנ"ל טוען צדוק שלפחות בשלוש השנים הראשונות לפעילות הקרן, הוא מוכיח שחברות הוגנות מספקות תשואה גבוהה יותר ובסיכון נמוך יותר. הקרן אגב איננה מוצעת לציבור אלא למשקיעים כשירים ומוסדיים בלבד.

בין החברות שאביב ערכית משקיעה בהן, ניתן למצוא חברות כמו נייס ואטיוניטי בתחום הטכנולוגיה, את אורמת וסאנפלאואר באנרגיה, את פרוטארום, סקופ וקליל בתעשייה, את חילן בשירותים ועוד. מנגד, בין החברות שקרן "אביב ערכית" לא משקיעה בהן מטעמי הוגנות, ניתן למצוא את חברה לישראל, כיל, אי.די.בי (של תקופת דנקנר), קבוצת דלק ועוד. צדוק מקפיד לא לחשוף חברות שלדעתו מתנהלות בחוסר הוגנות, אלא אם העובדות ידועות לתקשורת והוא נותן רק את הזווית שלו.

הדיון סביב הקשר בין הוגנות החברות לביצועי המניות יימשך עוד זמן רב, אולם על דבר אחד אין עוררין - על כך שהשקעה בחברות הוגנות היא הדבר הנכון מבחינה מוסרית. האם זה גם כדאי כלכלית? ב"אביב ערכית" טוענים שכן, ובעולם יותר ויותר אנשים וגופי ענק מכובדים מעולם ההשקעות מצטרפים. צדוק טוען שרבים מחבריו בשוק ההון מתחילים לדבר בשפת ההוגנות. שלרבים נמאס מהשחיתויות הקיימות בשוק וזה רק עניין של זמן עד שעוד ועוד יצטרפו, גם אם לא באופן רשמי, אז באופן לא רשמי הם יצמצמו את השקעותיהם בחברות לא הוגנות. ולדבריו "ייתכן שהמגמה הזאת מתרחשת כבר היום".

מה אתם יכולים לעשות? להגיד ליועץ ההשקעות שלכם או למנהל התיקים שלכם להשקיע בחברות הוגנות בלבד ואם אתם משקיעים בעצמכם, להפעיל שיקול דעת גם בנושא הזה. חלק גדול מהסטטיסטיקות בעולם מראות שתרוויחו יותר ובסיכון נמוך וגם אלה שלא, מראות שלפחות לא תפסידו. ואל תשכחו את הרווח המוסרי. הוא גם שווה משהו. יש כאלו שאומרים שהוא הכל.