מומחים למיסוי: "דורות ובירן פעלו לפי החוק"

"חמור מאוד. ומראה רצף של שחיתות"; "השחיתות במערכת המשפט חיה ונושמת, בוז למדינה כזו"; "אני עורך-דין ותיק ובצער אומר, כי אני לא מאמין במערכת המשפט. יש לומר את האמת. חבורה של מושחתים השתלטה גם על מחוזותינו". "הקליקה המשפטית התל-אביבית-ירושלמית שומרת על חבריה". "אפשר לסגור את השאלטר. את החושך הזה לא ניתן עוד להאיר"; "בסיפור הזה ישנם שני פשעים. האחד חמור, השני חמור יותר. החמור, ששופט שהיה בקשרים עסקיים עם הטייקון 'שרגא בירן' מרשה לעצמו לשפוט בעניינו, ועל זה הוא ראוי להיות מפוטר מכס המשפט ומועמד לדין פלילי"; "את השופט הזה יש להעיף עם בעיטה מכס השיפוט. אם לא ייעשו את זה זאת תהיה הנחה של אבן נוספת בבניית תשתית חולה ורקובה של מעמד בית-המשפט בישראל".

אלה הם רק חלק מהתגובות ומהטוקבקים החמורים שנרשמו בסוף-השבוע בתגובה לידיעה על כך ששופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אביגדור דורות, לא חשף קשר קודם שלו עם עו"ד שרגא בירן, כאשר דן בתיק מיסוי של בירן שהגיע אל שולחנו, ואשר בסופו פסק לטובת בירן ונגד עמדת רשות המסים.

סערת "דורות-בירן-והדירות המושכרות", פרצה עם פרסומו של פסק-הדין שנתן השופט דורות בשבוע שעבר. במסגרת זו קבע השופט כי עו"ד שרגא בירן, מעורכי-הדין ומאנשי העסקים העשירים בישראל, ישלם מס מופחת בשיעור 10% בלבד, על הכנסותיו מהשכרת 24 דירות בבעלותו.

יום למחרת פרסום פסק-הדין פורסמו בתקשורת ידיעות על כך שדורות לא חשף בפני הצדדים לתיק כי חברות הענק שהיו בבעלות עו"ד בירן בשרשור - חברת הדלק דור-אלון, אלון רבוע כחול, מגה קמעונאות - היו לקוחות של משרד עורכי-הדין הפרטי של דורות (איתן, מהולל & שדות) לפני שמונה לשיפוט, והזרימו למשרד כסף רב תמורת ייעוץ, ייצוג בבית-המשפט, עזרה בהנפקה בבורסה, ועוד. עוד דווח, כי דורות עצמו ייצג את חברת דור-אלון מול רשות המסים ב-2012 ובחלק מהדיונים אף הופיע בבית-המשפט מטעמה של דור-אלון, ושמו מתנוסס על מסמכי התביעה.

התלהמות מיותרת

הפרסום, כהרגלנו בקודש בישראל, עורר את זעמם של הטוקבקיסטים והמגיבים ברשת האינטרנט, אשר תקפו בחריפות את השופט, את בירן ואת המערכת "המושחתת". אך הטוקבקיסטים האנונימיים לא לבד. דורות ובירן הותקפו גם על-ידי גורמים במערכת המשפטית, שטענו כי הפסיקה של דורות לטובת בירן מונעת ממניעים אסורים הנובעים מהקשר הקודם ביניהם, וכן על-ידי מומחי אתיקה שטענו שדורות היה צריך לפחות לחשוף את הקשר לבירן בתחילת הדיונים. זאת, בשם השקיפות ואמון הציבור במערכת.

בהמשך לביקורות, שעות ספורות לאחר שפורסמו הידיעות על "אי-הגילוי" של דורות על הקשר עם בירן - הגישה התנועה לאיכות השלטון תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים. זאת, בטענה כי קיומו של קשר מקצועי בין השופט דורות לבין בירן מטיל צל כבד לכאורה על המניעים שהובילו את דורות לפסוק לטובת בירן.

האומנם? האם השופט הטרי אביגדור דורות היה מקריב את הקריירה והמוניטין שלו, ואת שיקול-הדעת השיפוטי שלו, על מזבח "הקשר" שלו עם בירן? האומנם הוא פסק לטובתו רק בשל הקשר הזה? האם הפסיקה שנתן מופרכת ומוטה?

מומחים למיסוי יוצאים היום להגנת השניים ואומרים: הפסיקה סבירה, תואמת את החוק ופסיקות קיימות, ולא הייתה כל השפעה זרה עליה בעקבות הקשר הקלוש שנחשף בין דורות לבירן בתקשורת.

לדברי עו"ד זיו שרון, מומחה מס, המכיר גם את השופט דורות כקולגה לשעבר בתחום המס, וגם את עו"ד שרגא בירן (עו"ד שרון מייצג את עו"ד בירן בתיקי מיסוי, שאינם קשורים להשכרת הדירות), "יש בסיפור הזה התלהמות פופוליסטית מיותרת, שנובעת מהגישה המקובלת בשנים האחרונות במדינת ישראל לתקוף את מי שעשיר. זה נכון במיוחד כשקוראים את פסק-הדין, ולא רק את תוצאתו. "ביהמ"ש מתמודד ומנתח באופן מפורט ומאוד ברור את השאלה 'מתי יש עסק ומתי אין עסק להשכרת דירות'. השופט דורות בחן את הפסיקה הקיימת, וקבע על-פי המבחנים שהותוו בה את האמירות שלו בפסק-הדין על כך, שגבייה, השכרה, שיפוצים ותחזוקת הדירות במקרה של בירן לא עולים כדי עסק. הוא בוחן את הנסיבות הספציפיות על רקע שני פסקי-דין חדשים, ומשבץ את עצמו בדומה לפסק-דין קודם בעניין לשם".

פסק-הדין הגיוני

עו"ד שרון מתייחס לפסק-הדין של השופט יונה אטדגי מיולי אשתקד, שבמסגרתו קבע השופט, כי אח ואחות, דפנה ודן לשם, שירשו 24 דירות וארבעה נכסים עסקיים מאביהם המנוח, והשכירו את כל הנכסים הללו - תמורת כחצי מיליון שקל בשנה לכל אחד מהם - ישלמו מס מופחת בשיעור של 10%. רשות המסים ערערה על ההחלטה, והערעור תלוי ועומד בפני ביהמ"ש העליון. אולם הניתוח של אטדגי בפסק-הדין, וכן ההכרעה, עדיין בתוקף, ומהווים הלכה מנחה.

לדברי עו"ד שרון, "פסק-הדין של השופט אטדגי בעניין לשם, לא עורר כאלה ביקורות. במקרה של בירן, האווירה הציבורית היום בעקבות 'פרשת מגה' משפיעה על הביקורת. אם פסק-הדין היה מתפרסם לפני פרשת מגה, ששם תויג בירן כטייקון שלא מכניס את היד לכיס, הוא לא היה מעורר כזאת מהומה. משניתן פסק-דין לטובת בירן, ובדק מי שבדק את הקשר בין השניים, אז הוצתה האש, אבל אין בכך ממש.

"בדומה לניתוח בפסק-דין לשם, גם הנסיבות הספציפיות שיש במקרה של עו"ד בירן מראות שזה לא הגיע לדרגת עסק. לא הייתה התעסקות ברכישת 24 הדירות, אלא מדובר בדירות שהתקבלו בתמורה לשירותים שבירן נתן; אין תחלופת דירות; יש לא מעט השכרות שהן ארוכות טווח, כך שלא היה טיפול והתעסקות בהשכרות; ומדובר בדירות חדשות שממילא תחזוקתן אמורה להיות מועטה. אולי אם הייתה כמות כפולה של דירות, המבחן הכמותי - של כמה דירות יש - היה הופך למשמעותי יותר, אבל בנסיבות אלה פסק-הדין לא משולל יסוד. הוא הגיוני ובמסגרת שיקול-הדעת השיפוטי של השופט. ההכרעה לא אמורה לעורר השתאות".

העובדות היו ידועות - הן לא סודיות

עו"ד שרון סבור, כי כל טרוניה על הפסיקה של השופט דורות אמורה להיות מופנית למחוקק, שלא קבע תקרת דירות להשכרה במס מופחת, והותיר את ההגדרה של "עסק" להשכרת דירות עמומה. "כל עוד המחוקק לא הגביל את הכמות של הדירות המושכרות שמזכה את המשכיר במס בשיעור 10%, וקבע מגבלה יחידה של קיומו של 'עסק', אי אפשר להשית שיעור מס יותר גבוה על בעל הון שיש לו 100 מיליון שקל בחשבון, לעומת מי שיש לו 10,000 שקל בחשבון. טענות מהסוג שהפסיקה מוטית לטובת העשירים רק בגלל שהם בעלי הון עשויות לרפות את ידיהם של שופטים לשפוט לטובת נישומים, כשגם ככה הסטטיסטיקה היום היא של 15% לטובת נישומים.

"חופש הקניין קיים במדינת ישראל, וזכותם של נישומים להיאבק ולזכות בפסקי-דין שיצדדו בעמדתם, וגם מטעם זה אין מקום לביקורת נגד פסק-הדין".

השופט דורות לא היה צריך לגלות את קשריו לחברות שהיו בבעלות בירן?

עו"ד שרון: "יכול להיות שבהפעלת שיקול-הדעת היה צורך לומר שהשופט דורות ייצג בעברו חברות שהן בשליטת בירן, אבל לא את בירן עצמו; ולנקות את זה בראשית הדיון. אבל העובדות האלה היו ידועות גם קודם לצדדים בתיק, הן לא סודיות, והשימוש בהן רק לאחר מתן פסק-הדין לא מחמיא יותר מדי למי שעושה בהן שימוש. בכל מקרה, אין לעובדות האלה קשר לפסק-הדין שניתן, שנמצא במתחם הסבירות של שיקול-הדעת השיפוטי".

גם מומחה המס עו"ד ג'ק בלנגה, אשר ייצג את דן ודפנה לשם בפסק-הדין שניתן לטובתם בנסיבות דומות לאלה שנדונו בפסק-דינו של עו"ד בירן, סבור כי הביקורת נגד השופט דורות אינה במקומה. לדברי בלנגה, הפסיקה תואמת את החוק והפסיקה הקיימת, ועד שהוראות החוק לא ישונו, אין סיבה לבוא בטענות כשהשופטים פועלים לפיהן. "לפני 10 שנים פרסמתי מאמר שבו טענתי שאפשר גם להשכיר 120 דירות ולשלם מס של 10%. אין ספק שהפסיקה נכונה מבחינת הפרשנות התכליתית.

"אם ההכנסה היא פאסיבית, ורשות המסים נמנעת מלתקן את החוק מאז שהוא חוקק, לא קובעת מגבלות ואין לה כוונה לקבוע מגבלות, אז זה אפילו חוצפה מצדה לבוא היום ולקבוע מגבלות בדיעבד, ולסתור עמדות קודמות שלה בנוגע לאנשים שמדווחים לה כבר 30-40 שנה על הכנסות משכירות כהכנסה פאסיבית. הם קיבלו את הדיווחים האלה עשרות שנים, ופתאום מתעוררים. בכנסת לא רוצים לתקן את החוק הזה. הם מפחדים שמחירי השכירות יעלו בגלל זה".

לדברי בלנגה, "אין בכלל מקום לביקורת נגד השופט דורות", והוא מסביר: "תיק מסים צריך להיות מנומק, והתיק הזה מאוד מנומק. אם קוראים את הנימוקים אפשר לראות שההחלטה שם לא קשורה לנישום עצמו, לבירן, וזה לא משנה אם מכירים אותו או לא. המבקרים מערבבים דברים שלא קשורים. העובדות בתיק הזה מדברות בעד עצמן, ולא קשורות לזהותו של הנישום. אולי זה נראה לא טוב, אבל מעבר לזה שזה לא נראה טוב אין שום דבר בתוך העניין עצמו. הביקורת פופוליסטית".

בלנגה סבור, כי גם לאווירה הציבורית נגד טייקונים וגם לאווירה סביב תוכניות העלאת המס לבעלי שלוש דירות ומעלה - יש השפעה בליבוי האש נגד דורות ובירן. "אני חושב שמאחר שזה בירן, שהוא איש עשיר מאוד, ומאחר שזה נושא שמעניין את כולם, נושא מיסוי הדירות, וזה בדיוק מתנגש עם מס הרכוש החדש של שר האוצר, אז זה מעניין את כולם ומעורר תגובות, אבל אני חושב שהפסיקה מאוד נכונה".

נזכיר, כי לאחרונה הותר לפרסום, כי משפחה שהשכירה 120 דירות בתל-אביב, מתוכן 110 דירות למגורים, תשלם מסים על הכנסותיה מפעילות זו כהכנסות מעסק. פסק-הדין, שניתן בנובמבר 2015 והותר כעת לפרסום על-ידי בית-המשפט העליון, עוסק בבני משפחת יהל - אם ושני בניה, שהכנסותיהם מהשכרת דירות המגורים בבעלותם הסתכמו בשנת 2008, ב-2.73 מיליון שקל, ובשנת 2009, ב-3.43 מיליון שקל.

בלנגה: "גם שם השופט היה מאוד מהוסס, וציין שלא בכל מקרה שבו יש 100 דירות מדובר בעסק של השכרת דירות".

ובחזרה לעניינם של דפנה ודן לשם, שנמצא על שולחנם של שופטי ביהמ"ש העליון, שאמורים להכריע אם אמנם השכרת 27 דירות אינה עולה לכדי עסק. בנוסף, רשות המסים כבר הודיעה כי תערער על הפסיקה בעניינו של בירן לעליון.

בלנגה: "אני לא יודע מה העליון יחליט, אבל אני יודע שהמחוקק לא רוצה להחליט כאן, וזה לא טוב, וזה לא תקין. צריך לתקן את הסעיף בנוגע למס על השכרת דירות ולקבוע תקרה למס המופחת של 10% - לבוא ולהגיד עד 7-10-12 דירות ניתן ליהנות מהשיעור המופחת. אבל הם מפחדים לתקן את הסעיף הזה, ובמקום זה הולכים על מס הרכוש של הדירות.

"המדינה מודעת לבעייתיות הזאת, ואני ממש מתפלא על רשות המסים ועל משרד האוצר, שלא קובעים תקרה בחוק. למה מנסים לקבוע את זה בפסיקה? עכשיו, כשזה מפריע להם שיש לאנשים 20, 30 או 70 דירות, אז הם פתאום דורשים מס גבוה יותר? שילכו לכנסת ויתקנו את החוק. דורות ובירן לא צריכים לספוג ביקורת על כך שהם פעלו לפי החוק. אם המחוקק רוצה לבטל את ההטבה, זה ייקח לו חמש דקות לעשות את זה".

מומחה מס נוסף, המכיר היטב את השופט דורות מתקופת עבודתו כעו"ד טרם מינויו לשפיטה, סבור אף הוא כי אין ספק באשר לטוהר פסיקתו של דורות בתיק, ולכך שהיא נובעת מהיצמדות ללשון החוק ולא משום מניע נסתר.

לדבריו, "מחפשים סתם דברים בכוח. הקשר המעורפל של דורות לבירן, כמי שייצג חברות בקבוצת החברות של בירן, לא משליך בשום דרך על פסק-הדין. מדובר בקשר רחוק, שדורות בוודאות לא היה מציב אותו לפני שיקול דעתו השיפוטי. יש פה אופורטוניזם של כל מיני גורמים שמשתמשים בתיק הזה בשביל לנגח את השופט, ואסור לתת לזה יד".

כוכבי הפרשה: טייקון ישראלי ושופט טרי שייצג טייקונים

עד לאחרונה ייצג השופט דורות, כעו"ד, טייקונים ישראלים וחברות ענק במשק. בנוסף, הסיפור סובב סביב כסף. הרבה כסף. יותר מ-20 דירות מושכרות; ושאלה-סוגיה שתמיד "מעוררת יצרים", של כמה מס ישולם על ההכנסות של הטייקון-המשכיר את הדירות.

בירן הוא מבכירי ומוותיקי עורכי-הדין בארץ. נוסף להיותו הבעלים של משרד עוה"ד ש. בירן, הוא בעל-השליטה במספר תאגידים ועסקים בישראל, בהם קבוצת אלון, יחד עם דודי ויסמן והקיבוצים (ועד לאחרונה אלון רבוע הכחול, שנמכרה במסגרת הסדר חוב למוטי בן-משה). עו"ד בירן, שהחל את דרכו בארץ כנער חסר כול ששרד את השואה, עשה הון רב מעסקאות נדל"ן שבהן ייצג לאחר שנכנס כשותף וכמשקיע. את הכסף הגדול הוא עשה, בין השאר, בעקבות הפשרת קרקעות הקיבוצים והמושבים בשנות ה-90, ובניצול הזדמנויות נדל"ניות לאורך שנים. בירן מתגורר כיום באחוזת אבן בשכונת בית-הכרם הוותיקה והפסטורלית בירושלים, הכוללת וילה רחבת- ממדים, בריכת שחייה וגן עצום המקיף אותה.

השופט דורות, שמונה לבית-המשפט המחוזי רק באפריל השנה, שימש עד לאחרונה כשותף במשרד עורכי-הדין איתן-מהולל-שדות, והתמתחה בייצוג לקוחות בתחום המיסוי, הפלילי והאזרחי, סחר חוץ וקניין רוחני. עם לקוחותיו נמנו חלק מהתאגידים הגדולים במשק, בהם שטראוס, אסם, נטו, טמפו, זארה, פלאפון, סלקום ופרטנר.

גופים אלה זכו לייצוג של עו"ד דורות מול רשות המסים באופן שוטף ומול משרדי ממשלה רבים, בהם משרדי הכלכלה, התחבורה והבטיחות בדרכים, הבריאות, החקלאות, ומול ועדות ממשלתיות שונות, ועוד. דורות כתב ספר וכן פרסם מספר מאמרים בתחומי המסים וסחר חוץ, בכתבי-עת מקצועיים שונים, ואף שימש כחבר בבית-הדין למשמעת של משטרת ישראל.

פסק-הדין שעורר את הסערה סביב השופט דורות ועו"ד בירן ניתן בשבוע שעבר. דורות קבע בו, כי עו"ד שרגא בירן, מעורכי-הדין העשירים בישראל, ישלם מס מופחת בשיעור 10% בלבד בגין הכנסותיו מהשכרת 24 דירות שהיו בבעלותו בת"א, בירושלים וברחובות.

את הדירות קיבל בירן במקום שכר-טרחה על ליווי משפטי של פרויקטים נד"לניים גדולים: פרויקט סוזן דלל בת"א, פרויקט 'רחובות החדשה' ופרויקט 'מעלות דפנה' בירושלים. במהלך השנים "ניהלו" את השכרת הדירות קרוב משפחה של בירן ומזכירתו במשרד בירושלים.

השופט דורות קבע, כי הכנסתו של בירן מהשכרת הדירות אינה הכנסה "אקטיבית" מעסק, וכי בירן זכאי ליהנות משיעור המס המופחת על דמי השכירות. זאת, לאחר שבחן את מכלול נסיבות השכרת הנכסים, וציין, כי "בירן, ממייסדי עסק מצליח ובעל מוניטין של עריכת-דין ובעל מניות בתאגידים עסקיים מהבולטים במשק הישראלי, בתקופות השומה, הרחיק עצמו לחלוטין ממה שפקיד השומה רואה בו 'עסק' להשכרת דירות.

"בניגוד לאינטרס שלו 'כבעל העסק', שהינו להפעיל מידה מסוימת של פיקוח... לא נקט יוזמות שמטרתן להשביח את הנכסים כדי להגדיל את הכנסות 'העסק', העביר ללא תמורה למקורביו את מה שנתפס בעיני פקיד השומה כ'מלאי עסקי' (בירן העביר חלק מהדירות ללא תמורה לילדיו ולגרושתו, א' ל"ו), הותיר את הטיפול היום-יומי באותו 'עסק' בידי שניים (קרוב משפחה ומזכירתו, א' ל"ו), אשר עיקר עיסוקם בעסקים אחרים' ולא ניסה להגדיל את המלאי 'העסקי', אלא הקטינו בצורה מהותית, עד כדי מחצית".

דורות אף חייב את פקיד השומה ירושלים 1, לשלם לבירן הוצאות משפט בסך 60 אלף שקל.