הבלופים ופתרון הקסמים של האוצר בתקציב המדינה

זה יישמע לכם אולי מוזר, אבל גם 48 שעות לאחר סיום ישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לא ידעו באוצר לומר כמה כסף בדיוק חולק במהלכה.

תקציב המדינה, מסבירים שם, הוא לא פנקס חשבונות של חנות מכולת. כדי לדעת כמה כסף בדיוק חולק ולאיזו מטרה יש צורך להתעמק בסיכומים שהושגו, לנהל מו"מ על הפרטים הדורשים השלמה, לנתח את המשמעויות התקציביות - וכל זה לוקח זמן. מצד שני, טוענים אותם גורמים, לא חולק שום תקציב מעבר לתכנון המקורי - הכול היה מתוכנן וידוע מראש.

אז איך אנחנו יודעים בכל זאת כמה כסף חולק בישיבה המרתונית? פשוט מאוד. כדי לסגור את הבור שנוצר במהלך הישיבה העביר האוצר קיצוץ רוחבי בתקציבים של משרדי הממשלה. התוכנית המקורית הייתה לקצץ 2% מתקציב 2016 ואילך, אבל בסוף הישיבה, בבוקר יום שישי, הוחלט על קיצוץ רוחבי נוסף של 2.5%, מ-2017 ואילך. הקיצוץ הזה אמור לחסוך למדינה הוצאות של 2.5 מיליארד שקל, שזה בדיוק הסכום שחולק במהלך הלילה. עוד נחזור לקיצוץ הרוחבי הזה בהמשך.

מי הרוויח ומי הפסיד

לא חילקנו שום דבר שלא תכננו לחלק מראש, אומרים באוצר, ובמידה רבה הצדק עמם. בהצגה הזאת, שנמשכה כמעט 20 שעות ברצף, רוב העלילה נכתבה מראש.

כך, למשל, הודעות הניצחון של שרי הממשלה שנשלחו לעיתונאים במהלך הלילה. שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שרת התרבות מירי רגב, שר הרווחה והתעסוקה חיים כץ ואחרים - כולם כולם הצליחו להוציא מהאוצר מיליארדים וכולם הצליחו להגדיל את תקציבי משרדיהם לממדים חסרי תקדים. במציאות, הגידול בתקציבי המשרדים היה ברובו אוטומטי. הוא נבע מהגידול באוכלוסייה או מהתחייבויות שהתקבלו כבר בעבר. אבל אף אחד לא טרח לתקן את השרים או להפריע להם לעשות סיבוב ולייצר כותרת. אם יש בציבור מי שקונה את הבלופים האלה - זו לא בעיה של האוצר.

והיה כמובן המשבר הלילי המבוים. בסביבות השעה שתיים לפנות בוקר הודיעו השרים שנמאס להם. הם הולכים הביתה. זה היה אחרי שהממונה על התקציבים אמיר לוי הודיע שאין לו כוונה לשלם את "הכספים הקואליציוניים" או הקופות הקטנות שהח"כים מקבלים בכל תקציב כדי לחלק לשורה ארוכה של מטרות הקרובות ללבם, גרעיני התיישבות ביש"ע למשל או תמיכה בתנועות נוער.

ההצגה השנתית הזו הגיעה לסיומה בפשרה, שתעלה לאוצר המדינה כ-680 מיליון שקל. באוצר רואים בכך הישג משום שלדבריהם בתקציב הקודם זה נגמר בסכום של 1.1 מיליארד. עוד 525 מיליון שקל הלכו לתמיכה בישיבות - וגם הסכום הזה, אומרים באוצר, היה צפוי וידוע מראש.

אבל למרות הגרסה הרשמית הבוטחת, היו ללוי ולאנשיו לפחות שתי הפתעות לא נעימות בליל התקציב. הראשונה הייתה התקפלותו של שר הבריאות יעקב ליצמן מתמיכתו בהיטל המדורג על ביטוחי הבריאות והשב"נים - היטל שהיה אמור לממן את הגדלת סל התרופות ב-200 מיליון שקל בכל שנה.

במקום ההיטל נאלץ האוצר לממן את הגדלת סל התרופות מהתקציב השוטף, בסכום שיגיע ל-600 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. ההפתעה השנייה היתה הפלת ההצעה להגביל את היקף הגידול בתקציב החינוך - המפלה הזו תעלה לאוצר עוד מיליארד שקל ב-2017-2018.

הפלאט ופלא

הגיבור האמיתי של ליל התקציב איננו פוליטיקאי או איש אוצר. הפלאט, הוא הקיצוץ הרוחבי בתקציבי הפעילות של הממשלה. העובדה שהמונח מגיע מהשפה האנגלית מרמזת כנראה על גילו המופלג.

הפלאט הוא הנשק הסודי של אגף התקציבים, הוא מופעל כשכל קווי ההגנה האחרים נפרצו כבר. נשק נהדר שעובד כמו כספומט שמחובר למקור אינסופי של כסף.

ישיבת התקציב נגמרה בחור של 2.5 מיליארד שקל? מה הבעיה. מיד נשלף מהמגירה פלאט של 2.5% והבעיה נפתרה. התקציב סגור, הגירעון נשמר ותקרת ההוצאה נותרה שלמה. אבל לפלאט יש מחיר. קודם כול ביכולת הביצוע של משרדי הממשלה, שהולכת ונשחקת עד דק. אחר כך בעובדה שהקיצוץ נעשה ללא אבחנה - איפה שצריך ואיפה שלא צריך. הפלאט מזעזע את ההתנהלות הכספית של משרדי הממשלה. הם ממהרים לשריין ולהוציא כמה שיותר תקציבים לפני ישיבת הממשלה, כמעשה אותו גזבר ששרף את הכסף שנותר לו בקופה רק כדי שלא יהיה מה לקחת.

באוצר טוענים שגובה הפלאטים היום נמוך מבעבר. הסיבה לכך היא שבסיס הקיצוץ הורחב מאוד וכמות ההחרגות צומצמה. אחוז אחד של פלאט שווה היום חיסכון של מיליארד שקל לעומת 200 מיליון שקל בעבר. אם היה ללוי הישג אמיתי אחד בישיבת התקציב הוא היה בכך שאפילו משרד הביטחון לא הצליח להימלט מהקיצוץ הרוחבי בתקציבו - אולי בפעם הראשונה בתולדות המדינה.

גם מנכ"ל האוצר שי באב"ד מאוהב בקיצוצי הרוחב ורואה בהם תמריץ התייעלות. הפלאט כל כך פופולרי היום באוצר שבישיבת התקציב כבר הוחלט על הקיצוץ הרוחבי הבא: 2.4% מתקציבי הפעילות ב-2019.

 צעדי האוצר להגדלת הכנסות המדינה