חבל הצלה לכתר, אקמול לענף

לפני כשנתיים פרסמתי כתבה ב"גלובס", שבה נכתב כי שוק הספרים בתהליך של ריכוזיות רבה יותר ויותר, כך שבסופו של דבר יישארו בעיקר שתי הוצאות ספרים גדולות - כנרת-זמורה-ביתן וידיעות ספרים. לאחר פרסום הכתבה קיבלתי טלפון כעוס מגורם בכתר. "איך שכחת לציין אותנו בין ההוצאות הגדולות שיובילו את הענף?". 

אז נדמה שהיום מתקבלת התשובה: כתר נכנסת תחת כנפיה של מודן. אולם האמת היא שירידתה של ההוצאה המפוארת הזו - שעם סופריה נמנו לאורך השנים עמוס עוז, צרויה שלו, סייד קשוע, ירון לונדון, מתן חרמוני ורונית מטלון - מתרחשת כבר שנים.

מהבחינה הזו, העסקה שמאושרת עתה היא מעין חבל הצלה עבורה. מכירותיה צנחו בשנים האחרונות מכ-30 מיליון שקל לשנה לפחות מ-20 מיליון שקל. כתר אינה לבד במצבה הלא פשוט. כמותה מצויות במצב קשה הוצאות מרשימות ואיכותיות כמו עם עובד והקיבוץ המאוחד פועלים.

במודן, בבחינת הרציונל לעסקה, סומכים על הבק-ליסט המרשים של כתר (כמו עמוס עוז וספרי הילדים של אמי רובינגר), אבל ימים יגידו אם הוא יספק לאורך זמן מכירות שיצדיקו את העסקה בהיקף שנעשתה.

ומה לגבי הריכוזיות בענף? התהליך ברור. הוצאות רבות הפכו בשנים האחרונות לחלק מההוצאות המובילות - כנרת-זמורה-ביתן וידיעות ספרים. אלה שנותרו עצמאיות הפקידו את ההפצה בידי גדולות מהן.

אולם, לצד זה באופן פרדוקסלי, העסקה שמאחדת שתיים מההוצאות הבולטות, בהיבט חשוב אחד תביא כנראה לפחות ריכוזיות בענף, ועובדה זו היא כנראה שעמדה לנגד רשות ההגבלים שבחנה את הנושא. הסיבה היא שההגבלה על התצוגה ברשתות הספרים תצמצם את ספרי כתר ומודן יחד ל-22.5% בלבד מהתצוגה בצומת ספרים, שמודן מחזיקה בשליש מהבעלות עליה. הדבר יפנה כ-10% מהתצוגה לכל ההוצאות שאינן מודן, כתר או כנרת-זמורה-ביתן, ויוכל לסייע להן. בסטימצקי, באופן טבעי, ההשפעה הזו תהיה מצומצמת בהרבה, בשיעור של אחוזים בודדים.

בינתיים, בעוד כמה שבועות ייכנס לתוקף ביטול חוק הספרים. ברקע לדברים - אי-הוודאות סביב התחייבות שרת התרבות, מירי רגב, כי תפעל לבטל את הבעלות הצולבת בענף, נושא שרלוונטי עבור מודן, שכאמור שותפה בצומת ספרים עם הוצאת כנרת-זמורה-ביתן ומנכ"ל הרשת, אבי שומר.

ספק אם דווקא ביטול הבעלות הצולבת הוא לב העניין. הרי המגבלה על שטחי התצוגה והמלצות המוכרים על ספרי "הוצאות הבית" של צומת ספרים, שייוותרו גם לאחר ביטול חוק הספרים, היא שבולמת באופן משמעותי את עוצמתה של בעלות צולבת זו.

אבל הענף ימשיך להישאר ריכוזי כאשר שתי רשתות בלבד מנהלות את הרוב המכריע של החנויות בארץ. במצב כזה, רוב ההכנסות מהספרים לא מגיעות לסופרים ולא להוצאות שהמצב של רובן קשה, אלא לדואופול הרשתות. המצב הזה היה לפני חוק הספרים, בזמן חוק הספרים וגם יתקיים לאחר חוק הספרים, ולא נראה שמישהו מתכוון לשנותו.