קבוצת "אדמה" של אורן קובי מצויה כבר עמוק בתהליכי פירוק, וקובי עצמו שקוע בבוץ החקירה הפלילית נגדו, בחשד להונאת לקוחותיו ולגניבת הכספים ששילמו בעבור רכישת קרקעות מחברותיו. קובי חשוד כי נטל שלא כדין עשרות מיליוני שקלים שהיו אמורים להיות מופקדים בחשבונות נאמנות עבור לקוחות חברתו, "אדמה", משווקת הקרקעות החקלאיות, "רגע לפני הפשרה".
בין היתר נחשד קובי כי את הכספים משך לצרכיו ויצא למסע רכישות "מופרע" של נדל"ן, רכבי יוקרה ועוד בכ-40 מיליון שקל. היום נראה כי החגיגה של קובי נגמרה. אפשר אפילו להתחיל להיות אופטימיים לגבי האפשרות שהוא ייתן את הדין הפלילי על מעשיו.
אולם כעת מדובר לא רק בקובי עצמו: אחת מהשאלות המעסיקות את חוקרי המשטרה היא מידת אחריותם של עורכי הדין שליוו את קובי, ועיניהם טחו לכאורה מראות את המעשים האסורים.
תביעה שהוגשה הבוקר (ב') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד עורכי הדין אמיר עמר ואיתי זינגר ממשרד עמר-רייטר-ז'אן, מציפה שוב את שאלת מודעותם של עורכי הדין של הקבוצה ל"שיטת קובי".
השיטה של קובי הייתה פשוטה: לפי החוזים שעליהם הוחתמו הלקוחות, הלקוחות היו אמורים להפקיד את תמורת העסקאות בחשבונות נאמנות, שנוהלו במשרדי עורכי הדין שליוו את הקבוצה.
בתקופות שונות היו אלה משרדים מהמוכרים בישראל, ובהם משרדי עורכי הדין שרקון-בן-עמי-אשר, ארדינסט-בן-נתן, גולדפרב-זליגמן ועמר-רייטר-ז'אן. קובי ואנשיו עשו דבר פשוט - הם אמרו ללקוחות, רובם אינם בדיוק משקיעים מנוסים, כי עליהם לרשום את הצ'קים לפקודת החברה - דבר המנוגד לחוזים.
האם עורכי הדין ידעו שקובי נוהג לקבל את הצ'קים היישר לפקודת החברה - או שמא רק לא שמו לב שיתרת חשבונות הנאמנות נמוכה משמעותית מהסכומים שאמורים להיות בהם לפי החוזים?
אורן קובי / צילום: שלומי יוסף
"הכסף מובטח"
במרכז התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אסף שמרת ממשרד עורכי הדין א.שמרת, עומד סיפורם של זוג בשנות ה-40 לחייהם - אנשים שלא עונים על ההגדרה של כרישי נדל"ן מנוסים. הוא מתכנת, והיא ספרנית. בני הזוג חיפשו השקעה אטרקטיבית והגיעו למשרדי "אדמה" בעקבות פרסום על קרקע "מופשרת" במחיר מצוין. את המחיר המצוין הם שילמו. קרקע הם לא קיבלו.
כמו על מרבית לקוחות החברה, לטענתם הופעלו עליהם לחצים על-ידי אנשי המכירות, שאמרו להם כי ההזדמנות שהוצגה להם לא תחזיק זמן רב, ודחקו בהם לחתום על החוזה עוד באותו היום כדי לממש את הזדמנות-הפז. בני הזוג הסכימו לרכוש קרקע מחברת "אדמה" ולחתום עוד באותו היום על הסכמים במשרדי עורכי הדין עמר-רייטר-ז'אן.
בדומה לרבים מהלקוחות, הוצע גם לתובעים שיוסעו על-ידי נציגי החברה למשרד עורכי הדין לצורך החתימה. אולם טרם היציאה למשרד עורכי הדין, נאמר להם כי "על-מנת לחסוך בזמן, עליהם לשלם את תמורת הרכישה וכן את העמלות לחברת 'טרה' (מקבוצת 'אדמה' - ג' מ'), אשר כללו את עמלת הסוכן וכן שכר-טרחה לעורכי הדין, וכי 'טרה' תעביר את הכסף לעורכי הדין". במעמד הזה חתמו ומסרו בני הזוג שני צ'קים לפקודת "טרה" בסך 179 אלף שקל.
לדברי בני הזוג, לאחר מכן הם הוסעו למשרד עורכי הדין ושם פגשו בעו"ד איתי זינגר, שהוצג להם כאמון על ענייני "אדמה". לטענתם, במעמד הזה שאל אותם עו"ד זינגר על מחיר הרכישה; הם השיבו לו כי המחיר הוא 179 אלף שקל, וציינו כי "כבר שילמו את תמורת המכר לנציגי 'אדמה', באמצעות שתי המחאות עוד במשרדי החברה".
עוד מציינים בני הזוג בתביעה כי במעמד זה "נציגי החברה הודיעו לעו"ד זינגר כי יעבירו לידי עורכי הדין את תמורת המכר ביום 25.2.2016, וכי כספם 'מובטח'".
בהמשך נטען כי "עו"ד זינגר שמע את הדברים, הנהן בראשו, הודיע לתובעים כי אכן כספם 'מובטח' וכי הכספים מצויים 'בנאמנות', והמשיך בתהליך החתמת התובעים על הסכם המכר".
בני הזוג מדגישים כי בשלב זה היה עו"ד זינגר מודע לאי-ההתאמה בין המציאות להוראות ההסכם, משום שלפי ההסכם, הצ'קים שנמסרו היו אמורים להיות לפקודת "עו"ד אמיר עמר בנאמנות". בנוסף, מועדי הפירעון של הצ'קים לא תאמו את ההסכם. לטענתם, "עורכי הדין ידעו כי אין התאמה בין ההסכם לבין המציאות שבפועל. ידעו - ושתקו".
התובעים מתארים עוד כי בחודש מארס 2016 הם יצרו קשר עם עו"ד זינגר כדי לוודא כי כספם אכן הועבר לרשותו, "ונדהמו לגלות, לראשונה, כי אף לא אגורה שחוקה מכספם הועברה לעורכי הדין, לגרסתם, מאת נציגי 'טרה', ולא הופקדה בחשבון הנאמנות".
לדבריהם, בהמשך הם פנו לחברת "אדמה" ושמעו מפיו של אורן קובי כי מדובר בטעות, וכי הכספים יועברו לידי עורכי הדין בקרוב. לאחר מכן הודיעה להם עובדת החברה כי צ'ק (חלקי) על-סך 159 אלף שקל אכן הועבר למשרד עורכי הדין. עו"ד זינגר מסר לבני הזוג בשיחה טלפונית, בסמוך לשיחה עם נציגת "אדמה", כך לדבריהם, כי הצ'ק אכן התקבל אצלו.
אך לימים התברר לבני הזוג כי הצ'ק לא כובד, כמו רבים מהצ'קים שמסר קובי באותה תקופה. בזמן אמת, לדבריהם, הם לא עודכנו בבעיה כלשהי עם הצ'ק, ועורכי הדין לא עדכנו אותם ב"בעיה הקטנה" שכספם ככל הנראה ירד לטמיון.
לדברי התובעים, עורכי הדין ממשרד עמר-רייטר-ז'אן לא קיבלו אחריות על מה שמצטייר לכאורה כשיתוף-פעולה וכעצימת עין לנוכח "שיטת קובי".
עם הפרסומים על כניסת החברה להליך הקפאת ההליכים (שהפך להליך פירוק) במאי השנה, התבשר לראשונה זוג הרוכשים כי כספם אינו מצוי בחשבון הנאמנות. זאת, במהלך שיחה עם עורך דין מהמשרד. בהמשך התנהלה חלופת מכתבים בין משרד עמר-רייטר-ז'אן לבין עו"ד שמרת, שמייצג את בני הזוג.
באחד מאותם מכתבים התייחס עו"ד יואב כספי ממשרד עמר-רייטר לשאלת חובת הנאמנות של המשרד כלפי בני הזוג. לטענתו, לא הופרה חובת נאמנות, משום שלא נוצרה חובת נאמנות. כיצד? מכיוון שהנאמנות משתכללת רק עם קבלת הכספים לחשבון - פלפול שכזה.
עו"ד כספי כתב לבא-כוח התובעים כי "במעמד החתימה על ההסכם הובהר לבני הזוג באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי משרדנו אינו מייצג אותם", והוסיף שאף הובהר כי "משרדנו יהיה נאמן של כספים שישולמו לחשבון הנאמנות בלבד, וכי עד שלא יתקבלו כספים לחשבון הנאמנות של משרדנו, לא יהיה ואינו יכול להיות נאמן לכספם של מרשיך".
עו"ד כספי הסביר כי "הצ'ק שנמסר על-ידי החברה בסך 159 אלף שקל לא כובד בסופו של דבר", ומכאן ש"משרדנו לא שימש בצורה כלשהי כנאמן על כספים של מרשיך".
בני הזוג טוענים כי "התנהגותם של עורכי הדין ממשרד עמר-רייטר-ז'אן, לא זו בלבד שאינה הולמת משרד אשר מתיימר להיות מהמובילים בישראל, אלא לא הולמת התנהגות סבירה של עורך דנין המשמש נאמן על כספים בכלל".
"תביעה מופרכת מיסודה"
ממשרד עורכי הדין עמר-רייטר-ז'אן נמסר בתגובה: "מדובר בתביעה מופרכת מיסודה. התובעים עצמם מאשרים בתביעתם כי עוד בטרם פגשו לראשונה עורך דין ממשרדנו, כבר מסרו לנציגי החברה של אורן קובי המחאות לפקודת החברה. עוד בחודש מארס, כאשר הבינו התובעים, לדבריהם, שכספם אינו מוחזק בנאמנות, הם פנו ישירות לקובי וניהלו איתו משא-ומתן, עד שמסר המחאה דחויה לחשבון הנאמנות, בגובה הכספים שנטל לכיסו. אלא שההמחאה חזרה ללא כיסוי.
"מובן כי אין ולא יכולה להיות לתובעים כל טענה כלפי משרדנו. מובהר כי איש ממשרדנו לא ידע שכספים הועברו ישירות לחברה, וכל טענה אחרת היא שקר מוחלט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.