אין ילדים זרים. רק ילדים

"אליפלט - אזרחים למען ילדי פליטים". לאחר פרסום הוראת אביגדור ליברמן לצה"ל לאסור על חיילים להתנדב לפעילויות של העמותה, הלכתי לקרוא קצת עליה. אין הרבה. כשמה כן היא. למען ילדים. לא למען פליטים, לא למען בוגרים - ילדים. למשל, כאשר הוצת גן ילדים של עובדים זרים בדרום תל-אביב, באו מתנדבים של אליפלט והחזירו אותו למצבו הקודם. בכל מקום שיש התנכלות לילדי זרים - הם שם. לא רק אזרחים, מסתבר, אלא גם אזרחים לובשי מדים של צה"ל.

"דבר מה התרונן בו ושר"

את ההגדרה הקולעת ביותר לפעילות העמותה ומתנדביה מצאתי, אלא מה, אצל נתן אלתרמן, בשירו המופלא וצובט הלב "אליפלט": "דבר מה התרונן בו ושר...". אמירה שמתאימה לכל מי שפועל בהתנדבות למטרות אנושיות. ומה מטרה טובה יותר מאשר לעשות את חייהם של ילדים טובים יותר; מאשר להביא לחייהם שיר ורינה ואוכל וסיפור ומשחק וחינוך? כי אין ילדי זרים. יש ילדים, נקודה.

לא חסר לב

לומר שליברמן הוא חסר לב - ובכן, אני לא אומר זאת. אני בטוח שיש בו רגישות לילדים, שהוא אוהב אותם וקשוב להם. בוודאי לילדיו ונכדיו. אבל גם לאחרים. יותר משהוא חסר רגש ומוסר, ליברמן פשוט לא מסוגל, כך נראה, להעמיק אל מתחת לפני השטח המוכר לו של יהודים או לא יהודים. קשה לו לקבל שילדים הם חסרי לאום, שהמולדת שלהם היא הילדות. שאין הבדל בין ילדים יהודים ואחרים. הם לא רוצים להתפלל לאף אל, הם רוצים לשחק וללמוד ולהיות נאהבים ומקובלים.

האלמנטים החסרים

אני לא מזלזל בבעיית הפליטים הזרים. אני מבין את זעקת תושבי דרום תל-אביב שהבעיה הזאת נפלה עליהם. אני אפילו משתדל להבין את הצורך של ליברמן בקולות של לאומנים שונאי כל מה שהוא זר ובלתי מובן. אחרי הכול, הוא פוליטיקאי. בלי מצביעים, אנה הוא בא? הקושי שלי נובע מכך שליברמן הוא גם אב, וסב, ויהודי, אפילו גאה. באיזשהו מקום גם לאלמנטים אלה אמור להיות משקל בשאלת הפליטים, לא?

ובכל מקרה, ליברמן צריך להבין שילדים הם מעבר לכל שיקול וחשבון. לילדים צריך לעזור. והעזרה של מתנדבים חיילים חשובה להם לא פחות מאשר לילדים. זה עושה אותם לאנשים יותר טובים. וגם אותנו.אני סומך על הרמטכ"ל איזנקוט שיידע לנטרל את הוראת שר הביטחון, שהוא אינו מסכים לה.