ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת מקיימת היום (ג') דיון בנושא הימצאותו של חיידק הסלמונלה במוצרי מזון. בדיון משתתפים נציגים מחברות שבמוצריהן התגלה החיידק לאחרונה, או חברות שקיים חשד שהוא נמצא במוצריהן - יוניליוור, "טחינת הנסיך" וסלטי שמיר.
בדיון משתתפים גם נציגים מרשתות שיווק גדולות, כמו טיב טעם ושופרסל, וכן נציגים ממשרד האוצר, משרד החקלאות, משרד הכלכלה, התאחדות התעשיינים ועוד.
במקביל, שר הבריאות יעקב ליצמן נשא דברים בוועידת ישראל לרפואה לשנת 2016, שנערכת היום בבנייני האומה בירושלים זו השנה העשירית. "משרד הבריאות לא מזלזל בזה", הבהיר השר, בהתייחסות למקרי הזיהום האחרונים בפסי הייצור של חברת יוניליוור ושל טחינת "הנסיך".
לדבריו, "מפעל 'הנסיך' ידע והיה חייב לדווח. הוא ידע, הוא לא גילה לשלושת המפעלים שלקחו ממנו את חומר הגלם, את הטחינה. שניים בדקו וגילו בעצמם, השלישי לא. זה שידע ולפחות שבועיים לא דיווח, זה עוול. בגלל זה משרד הבריאות הפסיק את הייצור שלו".
לעומת זאת, לדבריו, "יוניליוור לא הפרה נוהל, ולכן לא יינקטו נגדה סנקציות".
ליצמן הוסיף: "נבדוק הכול. לכן הטענות לגזענות הן שטויות. הם פשוט לא עשו דבר שהיו חייבים לעשות".
מ"טחינת הנסיך" נמסר בתגובה לדברי השר ליצמן: "אנו פועלים בשיתוף-פעולה עם משרד הבריאות כדי לסיים הליכי הבדיקות בימים הקרובים ולאפשר חזרה לשגרה. המפעל מבצע בדיקות שוטפות ועדכן את הלקוחות בכל שלב על ממצאי הבדיקות ואף סגר מיוזמתו את פס הייצור מרגע שנודע על האירוע, מבלי לחכות להנחיות חיצוניות, ועדכן את העיתונאים ואת הציבור".
בנוגע ליוניליוור הסביר ליצמן: "יש תקן שנותן למפעלים הכי גדולים לחסוך ביורוקרטיה, שאם הם מוצאים תקלה, הם לא צריכים לדווח אם המוצרים לא שווקו. יוניליוור לא הייתה חייבת לדווח, הם היו צריכים למנוע שיווק, והם חשבו שלא יצא. אבל הייתה רשלנות, ויצאו מוצרים".
לטענת שר הבריאות, "ההצעה שלי היא שגם אם יש תקן וגם אם אין תקן יהיו חייבים לדווח למשרד הבריאות. יכול להיות שנעשה דברים אחרים, אני לא איש מקצוע. זה יקשה על משרד הבריאות, אבל נתמודד עם זה. ביחד נשנה את התהליכים".
"לעולם לא נוכל לפקח על כל מוצר"
"לא נהיה מוכנים להתפשר על בריאות הציבור, ומעתה לא נגלה שום סובלנות כלפי תקלות שלא מנוהלות ולא מדווחות כמו שצריך" - את הדברים האלה אמר היום מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, שקיימה דיון בעקבות גילויי הסלמונלה במזון.
בר סימן טוב גם התייחס לאמירות לפיהן משרד הבריאות החליט להקל עם יוניליוור, בזמן שהוא החמיר עם מפעל "טחינת הנסיך", כיוון שהוא נמצא בבעלות של ערבים - ואמר כי "לא זהות הבעלים משפיעה ולא גודל המפעל".
בר סימן טוב הביע בדיון התנגדות ליוזמתו של של יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אללוף (כולנו), להקמת רשות מזון לאומית שתפקח על המזון, ואמר כי "רשות כזאת לא הייתה פותרת את התקלות. בשבועיים הקרובים תיכנס לתוקפה רפורמת הקורנפלקס, הכוללת שיפור בכלי האכיפה. תנו לה זמן להתבסס".
עוד לדבריו, גילויי הימים האחרונים "מדירי שינה, אך לעולם לא נוכל להיות מעורבים בייצור של כל מוצר. אנחנו לא רוצים לשתק את המערכת. יש סלמונלה בישראל, אבל היא נמוכה ממרבית מדינות המערב ואינה חריגה ביחס אליהן. גם שיעורי הריקול אינם חריגים ביחס לאירופה".
נציגת חברת "הנסיך", עו"ד דפנה פישר, טענה בדיון כי בדיקות המעבדה של החברה נמצאו תקינות וטענה ליחס מפלה על רקע היעדר לוביסטים לחברה בכנסת. על כך הגיב ח"כ אללוף ואמר: "אל תשמיצו אותנו. שום לוביסט לא דיבר איתנו ולא השפיע עלינו, מה גם שאת בעצמך במעמד של לוביסט".
לדברי אללוף, "יותר מדי משרדים מטפלים במזון שאנחנו צורכים, ואין רשות אחת עם אחריות כוללת. כבר משנת 1982 מדברים על הקמת רשות לאומית לפיקוח על המזון, וזה חלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד למפלגת כולנו. יש לעמוד בו. עם זאת, כדאי שניכנס לפרופורציות; משרד הבריאות הגיב נכון לדיווחים, ולא היו אשפוזים, למעט שני ילדים שנפגעו מחלב נאקות".
אלאלוף גם מתח ביקורת על משרד החקלאות, שלדבריו ניצל פחות מ-12% מהתקציב שהוקצה לו למיגור "קדחת מלטה" - המחלה שבה חלו שני הילדים שאושפזו לאחר שצרכו חלב נאקות לא מפוסטר.
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, הוסיף: "השליטה שלנו על שוק המזון הענקי היא מוגבלת. לעולם לא נוכל לפקח על כל מוצר".
מנכ"ל המשרד ציין כי ב-1 בספטמבר צפוי להיכנס לתוקפו חוק המזון, שלדבריו "אמור לאזן בין מחיר המוצר לבין האיכות שלו והיכולת לפקח עליו". הוא הוסיף: "תקלות יכולות לקרות. השאלה איך מנהלים את זה. בחוק החדש יש אפס סבלנות כלפי אי-דיווח בזמן על תקלות".
ח"כ שולי מועלם-רפאלי טענה במהלך הדיון כי "אמון הציבור אבד בזכות שני הצדדים, משרד הבריאות והמפעלים".
ח"כ מאיר כהן הוסיף כי "גם אם הברירה היא בין סגירת מפעלים ופיטורי עובדים לבין חולי ומוות בסלמונלה - אז ברור שנעדיף גם פיטורים, לצערנו". לדבריו, "לנו לא אכפת מהתדמית של החברות והמפעלים".
"היו מקומות שהדברים נעשו בזדון, ולא הייתה אמירה נחרצת של משרד הבריאות נגד כך", הוסיף כהן. "רגולציה היא לא מילת גנאי. אנחנו בזמן האחרון רוצים להיות כל-כך נחמדים לבעלי המפעלים, וכך קורה שאין מפקחים. צריכים להיות הרבה יותר מפקחים. צריך להטיל סנקציות כבדות על מפעלים שסיכנו את הציבור ושיקרו לו ביודעין".
"תקלה שהיא בלתי נתפסת מבחינתנו"
לדברי מנכ"לית יוניליוור, ענת גבריאל, "בסופו של דבר מדובר בטעות אנוש - החלפת מדבקות בין משטח פגום לתקין". היא הבהירה כי "כל סדרת ייצור נבדקת על-ידינו. אחרי שהמוצרים מגיעים לרצפת המפעל, הם יוצאים לציבור רק אחרי קבלת בדיקות מעבדה".
"אנחנו עושים 1,000 בדיקות סלמונלה בשנה, וזו פעם ראשונה שיש תוצאות חיוביות", הוסיפה גבריאל. "ההשערה כרגע היא שהסיבה לאירוע האחרון היא גורם אנושי או גורם שקשור לסביבת העבודה".
גבריאל הסבירה כי "לפי הנהלים, אם אין סכנה לבריאות הציבור, אין לנו חובת דיווח למשרד הבריאות ולציבור". לדבריה, "לאחר מכן קיבלנו פנייה מגברת שיידעה אותנו שיש אצלה בבית מוצר מהסדרה הנגועה. זה היה שוק מוחלט עבורנו. לא עלה בדעתנו שיש סיכוי שזלג מוצר לציבור. זו תקלה שהיא בלתי נתפסת מבחינתנו".
עמי גיא, מנכ"ל סלטי שמיר, טען בדיון כי הטחינה שקיבלו נבדקה על-ידי מעבדה שמוכרת על-ידי משרד הבריאות. לדבריו, "הואשמנו בזדון בהפצת מזון פגום. משרד הבריאות הוא זה שפנה אלינו".
גיא הסביר כי "ההודעה התקבלה בשעה 19:45. החלטנו לבצע ריקול. בבוקר שלמחרת התחלנו להודיע לרשתות על הבעיה. המוצרים לא היו על המדף עד הצהריים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.