"אני רוצה שנהיה סטארט-אפ אדיר ולא סתם מוצלח"

חברת ארינטה (Arineta), שפיתחה מכשיר CT חדש למיפוי הלב, קיבלה אישור FDA עבור המכשיר. בחברה שהוקמה בשנת 2006 הושקעו עד היום כ-13.5 מיליון דולר, בעיקר על ידי משקיעים פרטיים, ביניהם משפחת ריכטר, בעלי מדינול. נציין כי ארינטה חתומה על הסכם אסטרטגי עם תאגיד GE, אשר תהיה המשווקת של המוצר. GE היא מן המובילות העולמיות בתחום ה-CT, וגם משווקת ציוד לקליניקות של קרדיולוגים, פלח שוק נוסף שמעניין את החברה, מעבר לשיווק לבתי חולים.

החברה גכייסה עד היום הון בעיקר ממשקיעים פרטיים, וביניהם משפחת ריכטר ממייסדי מדינול וד"ר שמואל לוינגר, המייסד והמנהל הרפואי של רשת מרפאות עיניים. 

ד"ר אהוד דפני, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, התייחס היום לקבלת אישור ואמר כי: "זו אבן-דרך בחיי החברה. ארה"ב היא השוק הראשון אליו אנחנו מכוונים, ואסור לשווק את המכשיר או אפילו להציע חומר שיווקי לרופאים, עד שיש אישור. אולם, ישנם כמה רופאים שכבר מתעניינים עקרונית במוצר שלנו, ואני מאמין שנחתום על עסקאות עוד השנה או בתחילת השנה הבאה ושבשנה שלאחר מכן כבר נגדיל מכירות".

לגבי תמחור המוצר ביחד לסי טי שאינו ספציפי ללב, אמר דפני: "יש טווח מחירים עצום לסי טי, מ-300 אלף דולר לסי טי זול עד 2 מיליון למכשיר היי אנד. אנחנו נהיה זולים משמעותית ממכשיר ההיי אנד".

דפני מציין כי ההסכם עם GE כולל תמלוגים שתקבל ארינטה מכל מכירה על ידי GE, אולם אינו כולל אופציה לרכישה. "אנחנו גם לא מעוניינים כרגע להירכש, אבל כן מעוניינים בהשקעה, לשם ייצור ותמיכה בשיווק".

- מדוע GE לא משקיעה את הסכום הדרוש?

"GE הם לקוח, הם קונים ומשווקים את המוצר".

ארינטה מעסיקה היום 60 עובדים במפעליה בקיסריה, המתרחבים כעת. כל הייצור למעט רכיבים מן המדף נעשה בארץ.

ארינטה נחברה בשנת 2014 לאחת מחברות הסטארט-אפ המבטיחות של "גלובס". דפני סיפר אז בראיון כי "אם לדבר בכנות, הפרויקט שלנו שאפתני. בשום מקום בישראל לא קיים כוח האדם הדרוש כדי להוציא אותו לפועל". ארינטה מפתחת מערכת CT ייעודית למיפוי תלת-ממדי של הלב וכלי הדם המובילים אליו, לאבחון סיכונים להתקפי לב ולאבחון התקפי לב בזמן אמת. כיום, כאשר אדם מגיע למרפאה של קרדיולוג או לבית החולים ומתלונן על כאבים בחזה, לרוב לא יאבחנו אותו ב-CT. זה קורה בגלל שמדובר במכשיר יקר ולא מספיק מדויק למטרה זו, וגם עתיר קרינה.

חוסר הדיוק נובע משתי סיבות. הראשונה - הלב זז כל הזמן ויש צורך להמתין להפסקה בין הפעימות. מכשיר ה-CT הקלאסי לא מספיק מהיר לשם כך. המכשיר של ארינטה מצלם את הלב בשישית שניה. איך זה עובד? המכשיר ארינטה מקרין לעבר הלב משני כיוונים בו-זמנית, תוך מיקוד בלב בלבד. אלגוריתם מיוחד מנתח את התמונות ומפיק מהם תמונה תלת-ממדית מדויקת.

אין אמצעים טובים לאבחון

"40% מהסובלים ממחלות לב לא שורדים את התקף הלב הראשון", אומר דפני, "זה קורה בגלל שאין אמצעים טובים לאבחון מחלות לב. הבעיה שגורמת להתקפי לב היא היצרויות בעורקים הכליליים, שלושה עורקים גדולים שעוטפים את הלב ומזינים אותו בחמצן. כאשר אחד העורקים הללו נסתם בגלל טרשת עורקים, או בגלל קריש דם, חסר דם ללב ויש התקף לב. כשהלב מספיק לעבוד, כל שאר הגוף לא מקבל דם". ככל שמחזירים את החמצן ללב מהר יותר, כך מונעים נזק לטווח ארוך ובעיקר הצטלקות של הלב שפוגעת בתפקודו ומובילה בהמשך לאי ספיקת לב".

דפני מוסיף כי "היום ניתן לאבחן באמצעות מצלמה גרעינית מחסור באספקת דם לשרירי הלב, ממנו מסיקים שיש חסימה, אבל לא יודעים בדיוק היכן ושולחים לצנתור דיאגנוסטי. 60% מהצנתורים הם דיאגנוסטיים וזו פרוצדורה יקרה ופולשנית וכואבת. בחצי מהמקרים לא מוצאים משהו שניתן לתקן.

"על סמך בדיקה שלנו, ניתן להחליט מיד האם החולה צריך טיפול תרופתי, צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים. כבר 10 שנים שניתן לעשות אבחון כזה גם באמצעות סי טי כללי אם הוא מהיר ומדויק ויקר מאוד, אבל זה כמו להסיע 4 אנשים מחיפה לתל-אביב באמצעות משאית".

למכשיר של ארינטה יש יתרון נוסף - ניתן להציבו במרפאות הקרדיולוגים, ולא רק בבתי החולים. "יש היום בעיה של זמינות של מכשירי CT במקום בו הם דרושים", אומר דפני. זה לא כל כך מוזר שלקרדיולוגים יהיה סי טי במרפאה: לרבים מהם כבר יש מצלמה גרעינית. שינוי דומה כבר התרחש בעבר בתחום רפואת השיניים: פותח סורק מיוחד לשיניים (אין טעם לבצע לשם כך בדיקת סי טי שלמה) והוא הוצב בקליניקות.

היום אומר דפני כי השוק הראשון אליו תפנה החברה הוא דווקא הקרדיולוגים הפולשניים, אלה שעוסקים בצנתור, במטרה להציע להם דרך למיין בין חולים שבאמת זקוקים לצנתור לאלה שלא. כמו כן ישמש המוצר לאבחון של חולים המיועדים לניתוח להחלפת מסתם בצנתור, אשר היום כולם עוברים סי טי רגיל לפני התהליך, כדי לקבוע איזה מסתם הם צריכים והאם בכלל ניתן לעשות להם את הפעולה.

- זה לא קצת מסוכן לתת את ההחלטה הזו דווקא בידי הרופא שהיום מרוויח מצנתורים?

"תלוי כמה הוא אינטליגנט. יש רופאים שאומרים לי שהם מעדיפים אבחון בסי טי, כי אז הם מפנים זמן מצנתורים אבחוניים, ומשקיעים אותו בצנתור טיפולי שהוא יותר משמעותי למטופל, יותר מעניין ובארה"ב גם יותר מכניס. במדינות אחרות כמו אנגליה אין מספיק חדרי צנתור אז שולחים היום לסי טי הכללי. בסין חולים רבים משלמים מכיסם כדי לעשות סי טי במקום צנתור".

ההיגיון של מערכת הבריאות

- אז מערכת הבריאות היא שתדחוף להחליף את הצנתור האבחוני בפעולה פחות פולשנית ויקרה?

"למערכת הבריאות יש את ההיגיון שלה. עד שהיא עושה דברים חכמים לוקח זמן, אבל בסוף היא עושה".

שוק הסי טי נשלט על ידי ארבע חברות גדולות - GE, פיליפס, סימנס וטושיבה. בעבר אמר דפני כי "כולם עוקבים אחרי מה שאנחנו עושים. כאשר נצליח, גם הגופים האחרים ייכנסו לתחרות".

אישור ה-FDA ניתן ללא ניסוי קליני (בבני אדם), אולם החברה ביצעה עד כה למטרות שיווקיות בדיקות במעל 200 בני אדם, וכן בחיות. מכשיר החברה הוצב בבית חולים כרמל.

את ארינטה הקימו דפני והיזם הסדרתי יוסי מוריק, שהוא גם אחד המשקיעים המובילים בחברה. בעבר אמר מוריק ל"גלובס" כי לאחר שהרעיון נבט במוחו, הוא ידע כי רק דפני יוכל להוציא אותו לפועל, שכן הוא היה ממפתחי ה-CT המובילים של אלסינט, פעילות שהפכה בהמשך לחטיבת הסי טי של ענקית התחום פיליפס.

"בחיים הקודמים שלי הייתי פרופסור לפיזיקה גרעינית במכון ויצמן", הוא מספר, "הצטרפתי לאלסינט בשנות ה-90 כפיזיקאי ראשי של חטיבת ה-CT. התדרדרתי, או התגלגלתי, לניהול פרויקטים בתחום הסי טי.

"ב-2004-2005 יוסי פנה אלי עם הרעיון הזה ולא הייתי מעוניין כי חשבתי שהשוק לא בשל לזה, אבל ב-2006 נראה היה שהצורך הולך וגדל ומבשיל, והכיוון מסתמן ככיוון מבטיח, ואז הקמנו את החברה. התהליך לקח יותר זמן ממה שציפינו. אבל כשהתחלנו את הפיתוח המואץ ב-2011/12, הוא התקדם מאוד יפה.

"החדשות הטובות הן שבמשך השנים הללו הצורך במכשיר לא פחת אלא דווקא עלה, ולא נולדו מתחרים. בדרך בנינו קבוצת פיתוח מדהימה עם יכולות שבעתיד יוכלו לשמש לפיתוח מוצרים נוספים".

דפני התייחס להיסטוריה של תחום הסי טי וסיפר כי "המהפכה האחרונה האמיתית בסי טי הייתה כאשר פותח סורק עם שתי פרוסות (סורק אשר מצלם בו-זמנית שתי תמונות חתך בגבהים שונים של הגוף) שהומצא באלסינט לפני 24 שנה. במקרה מדובר בפטנט שלי ושל דודי רועי שעובד איתנו היום. זה הבסיס לכל הסי טי בפרוסות שיש היום, עד 360 פרוסות (כלומר מבצעים סריקות של הגוף לכל גובהו, כדי לקבל תמונה תלת-ממדית ולא דו-ממדית כמו רנטגן). בארינטה אנחנו לא עושים 'מי טו' אלא ריבוי מקורות קרינה. יש לנו היום רק שניים, אבל אולי אנחנו פותחים דור חדש של ריבוי מקורות, בכל תעשיית ההדמיה".

- אז אתה פרצת דרך בכל תחום הסי טי. תוגמלת כראוי?

דפני: "הייתי שכיר ולכן לא התעשרתי מהפטנטים האלה, אבל אני מסודר. חטיבת הסי טי נמכרה ב-300 מיליון דולר, בזכות הסורק הארבע פרוסתי שאני ניהלתי את הפיתוח שלו. מי שהרוויח מזה בזמנו היה מוטי זיסר. פרויקט אחר שניהלתי נמכר ביותר ממיליארד דולר. נתנו לי כבוד אבל לא כסף.

"המטרה שלי זה לא כסף אלא להיות מותג כמו פריג'ידר. שיהיה ברור לכולם שכל חולי הלב צריכים לעבור דרך המכשיר הזה ולא יבינו איך פעם לא היה מכשיר כזה. ובדרך המשקיעים יקבלו את מה שמגיע להם. אני רוצה שנהיה סטארט-אפ אדיר ולא סתם מוצלח".