בדיקת "גלובס": נחשפים מספרי האמת של תקציב המדינה

משרד התחבורה הוא הנהנה הגדול מאישור תקציב המדינה ל-2017-2018 ומשרד החינוך יסתפק בתוספת הצנועה ביותר בין חמשת המשרדים הגדולים - כך עולה מבדיקת "גלובס". הגידול בתקציב משרד התחבורה עומד על 30% כמעט בשנתיים הקרובות, דבר שמעמיד בסימן שאלה את הטענה שהממשלה אינה מגדילה באופן משמעותי את ההשקעה בתשתיות. לעומת זאת, ההשקעות בחינוך אכן אינן צפויות לגדול באופן משמעותי.

בעקבות אישור תקציב 2017-2018 בממשלה, בדק "גלובס" את השינויים הצפויים בתקציבי חמשת משרדי הממשלה הגדולים: ביטחון, חינוך, בריאות, תחבורה ורווחה (כולל ביטוח לאומי). מדובר בתקציב המועבר משנה לשנה (מה שמכונה בעגה המקצועית "בסיס התקציב") והוא אינו כולל תוספות חד-פעמיות.

נוסף על כך יש לזכור שתקציבי המשרדים עוברים לאורך השנה שינויים רבים ובין התקציב המאושר בממשלה ובכנסת לתקציב שבוצע בפועל יש לעתים פער ניכר. הפער הזה צפוי להצטמצם בשנים הקרובות כתוצאה מחקיקת הנומרטור, שמגבילה מאוד את היכולת לקבל החלטות בעלות משמעות תקציבית שלא במסגרת הליכי האישור של תקציב המדינה.

200 מיליארד שקל לחמשת הגדולים

בשנת 2016 עמד התקציב הכולל של חמשת המשרדים הגדולים על קצת יותר מ-200 מיליארד שקל, כ-60% מסך הוצאות הממשלה לפני תשלום חובות. הגידול המתוכנן בהוצאה הממשלתית ב-2017 נאמד בכ-17 מיליארד שקל - גידול של 5.1% לעומת תקציב 2016.

מתוך גידול זה אמורים חמשת המשרדים הגדולים לקבל תוספת של כ-14.6 מיליארד שקל ב-2017, כלומר כ-85% מסך התוספת המתוכננת. השיעור הזה נשמר גם ב-2018 - אז חמשת המשרדים הגדולים אמורים לקבל תוספת של 8.6 מיליארד שקל לתקציביהם מתוך גידול כולל של כ-10 מיליארד שקל. כל הסכומים הם במונחים ריאליים.

התוספת הגדולה ביותר במספרים מוחלטים תקבל מערכת הביטחון, שבסיס תקציבה יגדל בלא פחות מ-5.3 מיליארד שקל ב-2017 ויחצה לראשונה את קו ה-60 מיליארד שקל ויגדל בעוד 2 מיליארד שקל ב-2018.

ואולם התקציב שיגדל יותר מכולם במונחים יחסיים הוא דווקא הקטן ביותר בין החמישה: בסיס תקציב משרד התחבורה צפוי לגדול מ-15.4 מיליארד שקל ב-2016 ל-19.8 מיליארד שקל ב-2018 - גידול של 28.2%. הגידול המתוכנן אמור לממן את התוכניות השאפתניות שהציג האוצר להקמת שני קווי רכבת קלה חדשים בגוש דן, קו נוסף בירושלים, קו רכבת מחיפה לנצרת, הרחבת קווי המטרונית בחיפה והקמת מסילת רכבת מזרחית לרכבות משא - בעלות כוללת של 55 מיליארד שקל.

כל המיזמים האלה נמצאים בינתיים בהליכי תכנון אך באוצר סבורים כנראה שיוכלו להקדים את תחילת ביצועם. על פי נתוני המרכז להעצמת האזרח, שיעור הביצוע של משרד התחבורה עומד בשנים האחרונות על כמעט 100%, כך שיש מקום להניח ששר התחבורה, הידוע בכושר הביצוע שלו, יצליח לעמוד בציפיות הגבוהות.

תקציב נוסף שייהנה מתוספות משמעותיות ב-2017-2018 הוא תקציב הבריאות שצפוי לגדול במהלך התקופה ב-4 מיליארד שקל, מ-29.8 ל-33.8 מיליארד שקל. מדובר בשיעור גידול של 13.5%, הגבוה במקצת משיעור הגידול בתקציב הביטחון (13%). תקציב הרווחה עומד כיום על 49.2 מיליארד שקל, שרובם, כ-40 מיליארד שקל, מיועדים לביטוח הלאומי. הגידול המתוכנן ברווחה בשנתיים הקרובות הוא של 4.8 מיליארד שקל, כמעט 10%.

ביקורת על העדר השקעה בחינוך

בסקירות שפרסמו בימים האחרונים כלכלנים ראשיים בבתי השקעות פרטיים נמתחה ביקורת חריפה על כך שהגידול הניכר בהוצאות במסגרת תקציב המדינה אינו בא לידי ביטוי בתחומים הנחשבים מעודדי צמיחה ומגבירי פריון, ובראשם התשתיות והחינוך. נתוני הגידול בתקציב התחבורה מפריכים לכאורה את החלק הראשון של הטענה.

לעומת זאת, מניתוח של תקציב החינוך עולה כי אכן לא צפויה בו הגדלה ניכרת: בסיס תקציב החינוך צפוי לגדול בשנתיים הקרובות בסכום כולל של 2.7 מיליארד שקל, המבטאים גידול של כ-5% לעומת התקציב שאושר בכנסת ב-2016 - 52.2 מיליארד שקל. כשנשאלו על כך בימים האחרונים אמרו במשרד האוצר כי תקציב החינוך נהנה בשנים האחרונות מגידול מהיר מאוד וגודלו הוכפל למעשה בתוך עשור.

בשורות טובות לכחלון: יחס החוב צפוי לרדת

יחס החוב לתוצר של ישראל צפוי לרדת לשפל חדש לאחר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העלתה בדיעבד את התוצר של המשק הישראלי בשנת 2015 ב-13 מיליארד שקל נוספים. על פי העדכון עמד התוצר של ישראל בסוף השנה שעברה על טריליון ו-163.5 מיליארד שקל לעומת טריליון ו-150.5 מיליארד שקל בהערכה הקודמת. לעדכון התוצר יש משמעות כמעט מיידית מבחינת יחס החוב של ישראל - הנתון המשמעותי ביותר לקביעת דירוג האשראי של המדינה. על פי הנתון הנוכחי, עומד יחס החוב לתוצר של המדינה על 64.6%, נתון המבטא שפל של שנים רבות ביחס החוב. בעקבות הגדלת המכנה צפוי היחס לרדת עוד.

נזכיר שבדיוני התקציב האחרון התלבטו ראש הממשלה ובכירי האוצר ובנק ישראל בשאלה עד כמה ניתן להגדיל את הגירעון בלי לשנות את יחס החוב לתוצר. הורדת יחס החוב מסייעת בדיעבד לקולות שתמכו בהגדלת הגירעון ליעד שנקבע בתקציב - 2.9%.

 הגידול בתקציבי המשרדים