דעה: זה הקריטריון שיקבע אם יוניליוור תפטר את ענת גבריאל

הדי הוויכוח על "פיטורי ענת גבריאל - כן או לא" כבר כמעט שככו. אחרי שבעיתונות דווח כי בבוקר אחד נספרו לא פחות מ-12 אלף שיחות רשת על דגני תלמה, שככה ההמולה כמעט כליל.

הסלמונלה, שהפתיעה את סלטי שמיר, הסירה מעל צווארה של גבריאל את חרבו של הציבור והסיטה את הזעם ואת תאוות הנקם אל המחדל התורן הבא. לחץ הקהל על יוניליוור פחת, ואתו גם הצורך הדחוף לנהל את המשבר בשקיפות. החברה נכנסה לתקופה של זמן פציעות, בו היא תנסה להסיט את האירוע החמור מהתודעה הציבורית ולשקם את מעמדו החבול של המותג.

גם התרבות הארגונית האירופית של הנהלת יונילוור לא ממהרת לערוף ראשים בזמן אמת, ולכן סביר שנצטרך לחכות עד לסוף השנה כדי לראות אם המטה הראשי של החברה יבוא חשבון עם גבריאל וישלח אותה הביתה, אם לאו. נראה כי הנימוס האירופי עומד במבחן לא מבוטל כאשר הוא נתקל באירוע צרכני כושל מתוצרת כחול-לבן ובתהליכי קבלת החלטות עמומים של ניהול משבר בסדר גודל מיתוגי.

 ענת גבריאלי / צילום: איל יצהר

הזכות לטעות - והקו האדום

אבל גם כשמקרה גבריאל מפנה את כותרות העיתונים, השאלה מתי מנהלים אמורים לקחת אחריות אישית על מחדלים ניהוליים וללכת הביתה, נותרת פתוחה - וממתינה, מן הסתם, לפתרון מאולתר בפרשת הסלמונלה הבאה.

בדומה לאופי המאלתר של התרבות הישראלית באופן כללי, גם התרבות הניהולית בחלק מהחברות בישראל לא גובשה לכדי קוד אתי לניהול מצבי חיכוך שליליים עם הציבור. ערכים כמו שקיפות, יושרה ומחויבות ללקוח נשארים לעתים כמו מנטרות ריקות המככבות בטקסט חגיגי שמתיימר להיות החזון של החברה.

לא ברור מתי הבינה גבריאל את גודל המשבר שהחברה שלה נתונה בו ואת סדרת הטעויות שעשתה וניהלה. ממילא לא בכל פעם שמנכ"לית נכשלת, גם אם הכישלון פוגע ברווחיות החברה, יש סיבה להיפרע ממנה. חברות שלא יודעות לגבות טעויות, לא יצליחו להעמיד מנהלים בעלי ערך שיעזו להוביל את החברה אל מעבר לרף הבינוניות.

בעלי העניין חייבים לשדר לשדרה הניהולית שלהם כי יגבו טעויות של מנהלים אחראים ומקצועיים, כדי שאלה יעזו לפרוץ דרך, להישאר יצירתיים ולהתחרות בשוק. בנוסף, חברה צריכה לשדר לעובדיה שהיא ערבה להם ומלווה אותם גם ברגעים מורכבים.

למשבר שנגרם עקב כשלים לוגיסטיים וטעויות ניהוליות אין נוסחת פלא לריפוי, ואי-אפשר לנסח קוד התנהלות אחיד. כל מקרה דורש בירור לגופו. יחד עם זאת, יש החלטות ניהוליות שחברה צריכה להטמיע ב-DNA הארגוני, לאסור במרקר אדום ומודגש ולהזהיר מבעוד מועד שהיא לא תגבה את מי שיחליט אותן.

הדברים אמורים בהחלטות אתיות שחותרות תחת הערכים של החברה, החלטות שפוגעות בחיי אדם והחלטות שכרוכות בהונאה. מכל אלה הארגון חייב להתנער בלא היסוס. מעבר לשורת הרווח של בעלי העניין, ארגון הוא שחקן קריטי במגרש האזרחי, וככזה הוא גם בעל מניות על החוסן הערכי והאזרחי של החברה בה הוא מתקיים.

בחברה האזרחית שמגבשת בשנים האחרונות את החזון שלה תוך כדי תנועה, נראה כי אין יותר מקום לארגונים שפוטרים את עצמם ממחויבות חברתית-ערכית שיוצרת ערך לסביבת החיים בה הם פועלים. ארגון הוא מחולל כלכלי, חברתי וערכי. עתידה של ענת גבריאלי כמנכ"לית יוניליוור ישראל צריך לעבור גם את משוכת האחריות החברתית-ערכית של הארגון.

 השינוי במכירות של דגני הבוקר של יוניליוור

"רק" טעתה?

בהקשר זה, על-פי מה שהתפרסם בעיתונות, גבריאל הסתירה את קיומו של הזיהום במוצרים, גם לאחר שנשאלה על אודותיו באופן מפורש. מאוחר יותר היא עמדה מול זרקורי התקשורת והבטיחה שאף מוצר מזוהם לא ייצא משערי המפעל לחנויות, אולם כעבור זמן קצר התגלו המוצרים המזוהמים בחנויות על-ידי לקוחות נדהמים. תפקידה של יוניליוור לוודא אם גבריאל הטעתה ביודעין את התקשורת, משרד הבריאות והציבור בשני המקרים הללו - ובכל אחד מהם בנפרד.

אם גבריאל "רק" טעתה ולא דיווחה כי לא ידעה, ייתכן שלאחר שנכוותה ברותחין היא תאמץ נהלי בקרה ודיווח מדויקים מאלה שהיו ביוניליוור ישראל. במקרה כזה היא עשויה להיות מנהלת טובה יותר מכפי שהייתה עד כה. עתידה צריך להיבחן על רקע הביצועים שלה לאורך התקופה בה היא משמשת כמנכ"לית החברה וקריטריונים מקצועיים נוספים. אולם אם גבריאל הונתה את הציבור ביודעין, על יוניליוור לבחון את תפקידה כמחולל אזרחי-ערכי -  ולשלוח אותה הביתה. 

 הילה טוב / איור: גיל ג'יבלי

■ הילה טוב היא יועצת אסטרטגית אישית לבכירים ולמספרי 1.