וול סטריט שוברת שיאים - וההימור הגרוע של סורוס ואייקן

אם הביצועים של מדד S&P500 בחודש וחצי האחרונים הפתיעו אתכם, אתם לא לבד. כמה ממנהלי קרנות הגידור והמשקיעים הגדולים בעולם הימרו נגד שוק המניות האמריקאי כבר בסוף יוני, והעדיפו להשקיע בזהב או במכשירי הגנה אחרים. בשבוע שבו העפילו מדדי המניות האמריקאים לשיאים חדשים, חשפו בדיווחים לרשות ני"ע בארה"ב כמה מהגורואים להשקעות הגדולים בעולם, כמו ג'ורג' סורוס, ג'פרי גנדלך, קארל אייקן ודיוויד טפר, כי לקראת סוף הרבעון השני הקטינו באופן דרמטי את פוזיציות הלונג שלהם על השוק האמריקאי והחליפו אותם בשורטים.

זה נראה כמו זיכרון רחוק, אבל לקראת סוף הרבעון השני החשש הגדול בשווקים היה ממשאל העם בבריטניה ומהאפשרות להחלטה בעד יציאה מהאיחוד האירופי. מאז התממש איום הברקזיט בסוף יוני והביא עימו את אחד הימים הגרועים בתולדות שוקי המניות, התהפכה הקערה על פיה.

הריביות בעולם שרק המשיכו לרדת (בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד היו רק האחרונות שהורידו ריבית), העלאת הריבית בארה"ב שנדחתה למועד לא ברור והשווקים שבהם עוד לא רואים שום השפעה שלילית של הברקזיט, הובילו לנכונות משקיעים להגדיל סיכונים בתיקי ההשקעות. עונת דו"חות מפתיעה לחיוב בארה"ב רק הגבירה את התיאבון.

מניתוח המגזרים הבולטים ב-S&P500, עולה כי הביצועים מתחילת הרבעון היו שונים מאוד מכפי שראינו בחודשים הקודמים. אם מתחילת 2016 בלטו בעיקר הסקטורים הדפנסיביים המצטיינים גם בדיבידנדים גבוהים, כמו תשתיות (שעלה עד הברקזיט בכ-20% ומאז ירד ב-5%) וטלקום (עם ביצועים לא רחוקים מכך), הרי שמאז תחילת יולי המוקד עבר לסקטורים שבלטו בביצועי חסר מתחילת השנה, כמו טכנולוגיה (עלייה של 10%), הפיננסים והצריכה המחזורית (כ-5%) וגם הבריאות (כ-4.5%), אשר מינואר ועד סוף יוני הניבו תשואה נמוכה יותר מהמדד עצמו, שעלה השנה ב-7.15%, הודות לזינוק של 9.80% מאז הברקזיט.

ובעוד שאחרי מהלך עליות דרמטי כמו בחודש וחצי האחרונים נשמעים שוב קולות החוששים לגבי ההמשך, נשאלת השאלה מה עשוי לתמוך בהמשך המגמות האלה.

אפל הפתיעה לטובה

המנצח הגדול מתחילת יולי הוא סקטור הטכנולוגיה. בדיוק כמו שהוא הפתיע לרעה בתחילת השנה עם תשואה שלילית של 1.17% עד סוף יוני (למרות תמחור חסר של המדד), הצליחו הפתעות חיוביות בגזרת הדוחות, במיוחד אלו של אפל (כ-10% מהסקטור), להזניק את הסקטור. מאז 27 ביוני, אחרי הירידות של הברקזיט, עלו מניות הטכנולוגיה ב-15%. זה התחיל דווקא עם מיקרוסופט, שדוח מצוין שלה הזניק את מניותיה. אפל, שתחזית לדוחות מאכזבים שלה היתה מהגורמים לציפיות הנמוכות במיוחד מהסקטור, פרסמה אמנם דוח חלש - אך טוב בהרבה מהתחזיות ומניותיה זינקו מאז 27 ביוני בכמעט 20%. אחר-כך באו פייסבוק וגוגל, הפתיעו ומשכו את הסקטור.

רגע לפני סוף עונת הדוחות, נגלה שהעליות החדות ביותר בטכנולוגיה, היו בתת סקטור החומרה והציוד, שבשנה שעברה ירד ביותר מ-3%, בעוד שסקטור הטכנולוגיה כולו עלה ביותר מ-10%, וזאת על רקע חולשה במכירות ה-PC. תת הסקטור הזה (שבו נכללת גם אפל) עלה ב-13% מתחילת יולי, לא רק בגלל דוחות מפתיעים לטובה אלא מאחר שחלק מהחברות העלו תחזיות להמשך השנה. גם הסמיקונדקטור (עם חברות כמו אפלייד מטריאלס, ברודקום וטקסס אינסטרומנטס) בלט בעלייה של 12.5%.

תת סקטור התוכנה והשירותים הניב ביצועים חלשים יותר של כ-8%, אך זה גם תת הסקטור בעל התמחור הגבוה ביותר (מכפיל של 20 ל-12 החודשים הקרובים). במבט קדימה, שני תתי הסקטורים האחרים אינם סובלים מתמחור גבוה מדי: המכפיל העתידי של חברות החומרה הוא 12.5, קצת פחות מהמכפיל הממוצע ב-5 השנים האחרונות; בחברות השבבים המכפיל העתידי הוא 15, לעומת מכפיל ממוצע של 18.6 בחמש השנים האחרונות.

אפשר להרוויח בריבית אפסית

הפתעה גדולה יותר זימן סקטור הפיננסים, שהיה החלש מבין כל הסקטורים במדד S&P500 מתחילת השנה ועד סוף יוני. ההכרה בכך שהריבית בארה"ב לא עומדת לעלות, היתה גורם מרכזי בביצועי החסר האלה, כך שהברקזיט רק חידד את ההבנה הזו ולכאורה אמור היה לדרדר עוד יותר את ביצועי הסקטור.

אבל, למרות הירידה הצפויה בהכנסות וברווחיות, הבנקים הצליחו להפתיע בדוחות לרבעון. אחרי רבעונים רבים הצליחו הבנקים לרשום עלייה בהכנסות מפעילויות כמו בנקאות להשקעות ומסחר בני"ע - מנועי צמיחה שהיו חסרים להם בעבר. במידה רבה של ודאות ניתן להעריך שאילולא החששות מהבנקים באירופה, הביצועים של הסקטור היו טובים אף יותר - כפי שניתן לראות בשבועיים האחרונים, שבהם נרשם תיקון גם במניות הבנקים באירופה. מתחילת יולי עלה תת סקטור הבנקים בארה"ב ב-7.5%, לעומת חברות הביטוח למשל שעלו ב-2.2% בלבד.

הדוחות החיוביים בבנקים, שמהם עולה שהם יודעים להרוויח גם בריביות אפסיות, ממשיכים לתמוך בביצועים שלהם, מאחר שלפחות חלקם עדיין נסחרים במכפיל הון נמוך יחסית. בנק אוף אמריקה וסיטי למשל עדיין נסחרים במכפיל 0.6, גם אחרי שמניותיהם עלו ב-13% ו-9% מתחילת יולי, בהתאמה. ג'יי.פי מורגן נסחר במכפיל הון של 1. הבנקים צפויים גם ליהנות ברגע שתחול עלייה בציפיות להעלאת ריבית בארה"ב - תופעה שאנו עשויים לראות ברגע שיהיו יותר נתונים חיוביים בכלכלת ארה"ב או אולי אפילו בעקבות התבטאויות בנוגע לריבית שיושמעו בוועידת הבנקאים המרכזיים בג'קסון הול בסוף החודש. חשוב לציין שגם אחרי העליות הנאות בחודש וחצי האחרונים, סקטור הפיננסים הניב תשואה אפסית מתחילת השנה.

בפארמה מחפשים רכישות

אם הפיננסים והטכנולוגיה היו חזקים בעיקר בהפתעות (כי ההכנסות האבסולוטיות עדיין ירדו), הרי שסקטור הבריאות הפגין את הצמיחה המרשימה ביותר ברבעון. אחרי שפורסמו כבר כמעט כל דוחות הסקטור, עולה שהצמיחה בהכנסות היתה כ-9.5% (לעומת ירידה כללית של 0.3% בהכנסות כל חברות S&P500) והרווח למניה גדל בכ-4.6% (לעומת ירידה של כ-4% בחברות המדד).

החברות שבלטו בעליות חדות יותר בתוך הסקטור היו במיוחד בתחום הביוטכנולוגיה, כולל ביוג'ן שעלתה ב--30% וסלג'ן שעלתה בכ-16% (החברה הגדולה בתת הסקטור הזה, גיליאד, דווקא ירדה ב-4.5%, בשל אכזבה בדוחות). מה שפגע בביצועי הסקטור בשבועיים האחרונים, אלו דווקא ביצועים חלשים במניות חברות התרופות הגדולות, עם דוחות מאכזבים בחברות כמו פייזר ופריגו, או הודעות חריגות כמו במקרה של בריסטול מאיירס, שדיווחה על כישלון בניסוי של תרופה לטיפול בסרטן ריאות, ומנייתה צנחה ביותר מ-30%).

המכפילים בסקטור הבריאות אינם זולים, אם כי ברוב המקרים הם נמוכים מהממוצע בחמש השנים האחרונות. בנוסף, נראה כי פעילות המיזוגים והרכישות עדיין לא אמרה את המילה האחרונה בסקטור הזה, בין היתר מאחר שחברות הפארמה הוותיקות יושבות על הררי מזומן ומעוניינות לבצע רכישות כדי לצמוח. לאחרונה, למשל, נשמעו הערכות על כך שמרק או אלרגן שוקלות לקנות את ביוג'ן, הערכות שהובילו לעליות בכל הסקטור.

סקטור הבריאות הגיע לעונת הדוחות חבול ועם ביצועים גרועים בשנה האחרונה. אחת הסוגיות המכבידות הוא החשש מצעדים להורדת מחירי התרופות שתנקוט הילארי קלינטון, אם תיבחר לנשיאות ארה"ב. החשש הזה מלווה את התעשייה מאז התבטאה קלינטון לראשונה בנושא זה בספטמבר 2015. ייתכן כי העליות האחרונות נובעות בין היתר מההערכה כי גם אם תנצח קלינטון, הרפורמה שהיא תקדם בתחום הזה תהיה פחות חמורה מכפי שהעריכו תחילה.

ואולם, אחרי שרוב הדוחות כבר פורסמו ואפקט הברקזיט מוצה לעת עתה, נראה כי מאז תחילת אוגוסט חוששים יותר ויותר משקיעים להגדיל חשיפה למגזר בודד ומעדיפים חשיפה מפוזרת יותר לכמה סקטורים. זה אחד ההסברים להעדפה שלהם להגדיל חשיפה כוללת ל-S&P באמצעות קרנות סל. רק בשבוע האחרון גייסו קרנות סל על S&P500 מעל 4 מיליארד דולר, בעוד שקרנות הסל הסקטוריאליות הבודדות גייסו סכומים נמוכים יותר.

*** הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב

 הפתעת השנה אילו סקטורים זינקו מאז הברקזיט