כנראה שאוגוסט וחופשת הקיץ שעדיין בעיצומה לא ממש הוציאו לחופש את משקיעי ההון סיכון. את היזמות הישראלית כנראה שדבר לא יוציא לחופש, והנה הוכחה מספרית לכך. לפי בדיקת "גלובס", מתחילת אוגוסט 18 חברות גייסו 269 מיליון דולר, וזאת לעומת 25 חברות שגייסו 299 מיליון דולר לאורך כל חודש יולי.
מכיוון שאוגוסט עדיין לא הגיע לסופו, נתון זה מעיד שקצב הגיוסים נותר בעינו, דהיינו תעשיית הטק הישראלית לא ממש הורידה הילוך והשיא של שנת 2016 כולה ממשיך להישבר: 3.3 מיליארד דולר מתחילת השנה.
המגייסות הישראליות התורניות הן שתיים: הראשונה היא חברת ביומד שהעשירה את חשבון העו"ש שלה בצ'ק שמן, 30 מיליון דולר, והשנייה היא חברת טק, CellSavers שמה, שגייסה 15 מיליון דולר בסבב גיוס A, כלומר ראשון אחרי סיד. מהקמתה לפני כשנה גייסה החברה 18 מיליון דולר. את הגיוס הנוכחי הובילה קרן כרמל ונצ'רס, ולקחה בו חלק קרן סקויה קפיטל ישראל, שהייתה עד כה משקיעת ההון סיכון היחידה בחברה.
אך הפרט היותר מעניין הוא האנג'ל היחיד שמושקע בחברה: רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ"ל פלייטיקה, חברת המשחקים המצליחה ביותר בישראל שבאחרונה הודיעה על מכירתה לקונסורציום של חברות סיניות תמורת 4.4 מיליארד דולר.
CellSavers פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לבצע התאמה בזמן אמת בין צרכנים לבין אנשי מקצוע מיומנים. "CellSavers פועלת על מנת לספק חוויית לקוח יוצאת דופן ולוודא שהתיקונים והתמיכה במכשירים - החברה מתמקדת בשלב ראשון בתיקון מכשירי סמארטפון ומכשירים ניידים אחרים לפי דרישה - יהיו מהירים ונוחים ככל האפשר, תוך מזעור הזמן שבמהלכו הצרכנים נמצאים ללא מכשיר תקין.
טכנאי CellSavers שמים להם למטרה להגיע ללקוח תוך 60 דקות, בלי תלות במקום שבו הוא נמצא, ולבצע תיקונים איכותיים עם אחריות", טוענת החברה בהודעתה. השירות של CellSavers זמין ב-18 אזורים עירוניים גדולים ברחבי ארה"ב דוגמת ניו יורק, בוסטון, לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, יוסטון, דאלאס, שיקאגו, ואטלנטה.
אייל רונן, מייסד-שותף ומנכ"ל CellSavers, ציין כי "החזון של CellSavers הוא לאפשר לתקן או להחליף בצורה קלה, מהירה ואמינה כל מוצר טכנולוגי שמתקלקל. לשם כך בנינו תשתית טכנולוגית מתוחכמת שמאפשרת חיבור בזמן אמת בין טכנאים מקצועיים לבין צרכנים. בעוד שנים בודדות, כשיתקלקל לצרכן בבית מכשיר הפלייסטיישן, טלוויזיה חכמה, נתב אינטרנט או כל מוצר חכם או אלקטרוני, CellSavers תאפשר לו לקבל בתוך 60 דקות טיפול אישי מאיש מקצוע עם החלפים הנדרשים, המגובה במערך מלא ומיידי של שירות לקוחות ובאחריות מלאה".
דניאל כהן, שותף כללי בכרמל ונצ'רס, ציין באשר למייסדי CellSavers כי השניים "בנו עסק יציב המבוסס על צורך אמיתי שקיים בעולם ויצרו יסודות חזקים למותג צרכני ברמה הלאומית בארה"ב". גילי רענן, שותף בסקויה קפיטל, ציין כי "החברה השיגה רווחיות תפעולית תוך זמן קצר במספר שווקים גדולים בארה"ב".
נוטריניה שמסייעת בהזנת פגים גייסה 30 מיליון דולר
חברת נוטריניה (Nutrinia), אשר מפתחת תרכובת רפואית להזנה של פגים וילדים גייסה 30 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו שלוש קרנות זרות ביניהן הקרן הסינית higi tpg, וכן המשקיעים הקיימים בחברה: קרן אורבימד, מעברות (יצרנית תרכובת המזון לתינוקות מטרנה) ומשפחת ג'ייקובס המשקיעה בחממת NGT בנצרת, אשר מתוכה בגרה החברה. בסבב הגיוס הקודם של החברה ב-2014, גייסה החברה 12 מיליון דולר.
נוטריניה שהוקמה בשנת 2003 פיתחה גרסה שניתנת בבליעה של הורמון האינסולין. הבאתו של האינסולין למעי מאפשרת הבשלה של המעי ובעקבות כך - שיפור ספיגת המזון בתוכו. באופן זה מתאפשר, כך על פי תוצאות קודמות של החברה, ניתוק מוקדם יותר של הפגים ושל ילדים שעברו קיצור מעי מהזנה תוך ורידית.
בניסויים שערכה החברה עד כה היא הראתה כי המוצר שלה מאפשר לקצר ב-4-9 ימים את החיבור של הפג להזנה דרך הוורידים כהזנה עיקרית ומפחית ב-7 ימים את תקופת האשפוז בפגיה. מנכ"לית החברה, מיכל אולשנסקי, מסבירה כי הזנה תוך ורידית רחוקה מלהיות תזונה מלאה, כי רוב החומרים החיוניים אינם נספגים בגוף. עניין זה הוא קריטי בילדים ופגים. מחקרים קודמים הראו כי מעבר מהיר יותר מהזנה תוך ורידית להזנה רגילה, יכולה להפחית סיבוכי פגות כמו חרשות ועיוורון ולשפר רמת IQ, אפילו מ-90 ל-110.
קהל היעד השני, ילדים שעברו ניתוח מעי, מאושפזים ל-146 ימים בממוצע והתמותה אצלם מגיעה לעשרות אחוזים. האינסולין למעי יכול לשפר את ספיגת החומרים המזינים אפילו אם המעי מקוצר.
מוצרי החברה יירשמו לשיווק במסלול המסלול המקוצר 505b2 לרישום תרופות, וזאת משום שהאינסולין הוא מולקולה מוכרת לגוף ומצויה בחלב אם.
החברה כבר תכננה אך טרם החלה בשני ניסויי שלב III בשני המוצרים שלה. בעברה העריכה כי תחל בהם ב-2015, ותקבל את אישור השיווק למוצר ב-2018, אולם כאמור, לוח הזמנים התעכב. גם מבחינת מימון, החברה העריכה בעבר כי 12 מיליון הדולר שכבר גויסו יממנו את הניסויים במוצריה, אולם כעת נראה שדרוש לכך הון נוסף.
הגישה של נוטריניה בעבר הייתה לרשום את המוצר כתוסף לתרכובת מזון לתינוקות במסלול רישום של תוסף מזון, אולם הוחלט כי הרופאים יחושו בנוח יותר לרשם את המוצר אם יוכר כתרופה.
מי גייסה וכמה מתחילת אוגוסט במיליוני דולרים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
