סינון ממוחשב, סיכון מחושב

"אני מהנדס אלקטרוניקה מנוסה בעל התמחות ספציפית ב-RF. הנתונים שלי עונים במדויק לצורכי משרה מסוימת שחשקתי בה, ולכן הופתעתי מאוד לקבל בחזרה מכתב 'תודה, אבל לא תודה', עוד לפני שבכלל פגשו אותי. הגדלתי לעשות, ופניתי לחברה טלפונית. בשיחה התברר שקורות החיים שלי סוננו על ידי מערכת ממוחשבת שהמגייס עובד אִתה! האדם שדיברתי איתו הסכים שאשלח את קורות החיים שוב ישירות למייל שלו, והפעם נמצאתי מתאים וזומנתי לריאיון. האם יתכן שלמסננות האוטומטיות שהחברות משתמשות בהן יש חורים קטנים מדי?!"

לכבוד: המחשב

דלוייט, טלדור, נייס, מנורה מבטחים, מרוול, כימיקלים לישראל, רנואר, מכון ויצמן למדע - אלה הן רק חלק מהחברות המשתמשות בשירותיו של ספק ישראלי שיִצר מערכת ממוחשבת לגיוס ולסינון מועמדים לעבודה.

בארצות הברית אימצו את שיטת הסינון הממוחשב של קורות החיים כבר לפני כמה שנים טובות, אך גם בישראל הולכת השיטה ותופסת תאוצה, עם התרבות מקורות הגיוס האפשריים והפיכת תהליך הגשת המועמדות לכל משרה באשר היא לקל מתמיד (גם כשזו ממש אינה מתאימה לצרכי המועמדים ולכישוריהם).

יש לא מעט תוכנות המסננות את קורות החיים בחברות המגייסות, משייכות אותם למשרות השונות, מתעדות את הקשר עם המועמדים ואף מחפשות את הופעותיהם ברשתות החברתיות.

מבחינת המעסיקים, משמעות הדבר היא עזרה רצויה בשטף המסמכים האדיר שנשלח אליהם ובתהליך קבלת ההחלטה המורכב הזה. תהליך שבו מתוך מאות ואלפי מועמדים - הם זקוקים רק לאחד המתאים. אולם לצערם ולתסכולם של המועמדים, על קורות החיים שלהם אפילו לא מרפרפת עין אנושית, ורבים מהם לא זוכים למענה או לכל התייחסות שהיא.

ניצחון הטקסט על העיצוב

בזמן שאתרי אינטרנט שונים מציעים שירותי עיצוב לקורות חיים ש"יהממו" את הגייס, וישנם אף מועמדים ששוכרים את שירותיהם של מעצבים גרפיים לטובת העניין, כשמדובר על סינון אוטומטי ממוחשב זה הטקסט שגובר על העיצוב. לא רק גובר, כי אם מוחץ אותו כליל. העיצוב, למעשה, יכול רק להפריע לתהליך הסינון ולהוסיף רעש מיותר שיכול לשבשו.

מאחר שהמטרה היא להפחית כל סיכוי לכך שהמסמך יוחמץ בגלל קושי לקלוט את המצוי בתוכו, מומלץ לשמור על ענייניות ופשטות מקסימליות בעריכה: לוותר על תמונות, סמלים, באנרים, גרפים, כותרות עליונות ותחתונות והערות שוליים; להקליד בגופן השכיח והפשוט ביותר; להשתמש בכותרות השגרתיות שמאפיינות מסמכי קורות חיים (השכלה, ניסיון תעסוקתי וכד'); לשמור את המסמך בפורמט word או לכל היותר pdf שנוצר בוורד (ולא מתוך תמונה או סריקה).

אם בכל זאת דרושה הבעה של יצירתיות, למשל במקרה שהמועמד עוסק בעיצוב, אפשר ליצור שני קבצים שונים לכל מסמך קורות חיים: אחד מעוצב ואטרקטיבי לעין אדם, ואחד נקי ופשוט המיועד למערכות סינון ממוחשבות כאלה.

הכי חשובות: מילות המפתח

במסגרת ניצחונו של הטקסט, החשוב מכל הוא שהטקסט יכיל את מילות המפתח המאפיינות את העגה הרלוונטית למקצועו ולתפקידו של המועמד. ככל שיופיעו מילות מפתח רלוונטיות ומדויקות יותר, כך גדלים הסיכויים שהמערכת הממוחשבת לא רק תבחין בקורות החיים ותזהה אותם כרלוונטיים, אלא גם תדרג אותם גבוה יותר בדירוג ההתאמה למשרה, ותשייך אותם במיקום המתאים במסגרת עבודת השיוך שהיא עושה למשרות שונות.

את "מילות הבאזז" הללו אפשר לשאוב מתוך מודעות הדרושים הספציפיות לתפקיד המיועד שבו המועמד מנסה את מזלו, ומתוך מחקר אינטרנטי קצר ויעיל על אודות התפקידים שאליהם מגישים מועמדות.

עם זאת, חשוב לשים לב שעל המילים להיות רלוונטיות ומדויקות, אך אין זו סיבה מוצדקת להגזים בשימוש בהן. הגזמה תיראה רע בעיני מסנן אנושי, ועלולה להוביל לדירוג נמוך בעיני מסנן אוטומטי.

בלי טעויות, גסויות ודעות קיצוניות

כשהמסנן בן אנוש, ברור כי חשוב להימנע משגיאות כתיב ולערוך הגהה טובה, כדי ליצור רושם ראשוני טוב, אך גם במקרים של סינון ממוחשב יש בכך סכנה: שגיאות הכתיב יכולות "ליפול" דווקא על אותן מילים חשובות שהמסנן האוטומטי מתוכנת לאתר, ובשל כך עלול להחמיץ את קיומן לגמרי.

כשהמסנן בן אנוש ידוע גם שנעשה מעקב אחרי מה שקורה בפרופילים הווירטואליים של המועמדים לעבודה, אך העובדה שעין דיגיטלית מסננת מועמדים אינה פוטרת אותם מלעבור סינון גם דרך הרשת החברתית. מערכות רבות מתוכננות לעקוב אחרי המופעים של כל מועמד ברשת. לכן, חשוב להקפיד על הופעה ראויה ולא מכשילה (ובלינקדאין - עדכנית ומקדמת), או להדק את הגדרות האבטחה והפרטיות בתוכן.

ולסיכום, וחשוב מכול - את כל הכללים הללו יש ליישם בנפרד בעבור כל קובץ קורות חיים, מאחר שלכל משרה יש מילות מפתח משלה. ומילות המפתח - הן המפתח.

יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.