השבוע שוב היינו עדים לשני ריטואלים שהופכים להיות קבועים. הראשון בישר לנו בשמחה על התאוששות המשק ברבעון השני, כמובן איך לא , בליווי התמונה המגוחכת של שר האוצר המחייך מפה לאוזן. השני הוא שיא כל הזמנים לשקל כלפי סל המטבעות, שיא שנשבר בפעם השלישית השנה. רק חבל שעל זה לא מחלקים מדליות בריו.
מתי יבינו קברניטי המשק שלנו שהתחזקות השקל פוגעת דרמטית בצמיחה? כל עוד נשמרה רמה סבירה של 3.85-3.9 שקלים, המשק הראה סימני התאוששות. אולם שבירת מחסום 3.8 והמשך התחזקות השקל כתוצאה מחוסר האכפתיות של גורמים מסוימים בירושלים וחוסר האונים של אחרים, תבוא לידי ביטוי בנתוני הצמיחה של הרבעון הבא, אם קברניטינו לא יתעשתו ומהר. כלכלה המתעלמת מהתעשייה שלה ומתבססת על צריכה לא תגיע רחוק.
לא צריך להיות מומחה גדול על מנת להבין שיש כאן בעיה. בכל העולם מתמודדות הכלכלות המקומיות מול גופי ענק הנהנים מיכולת מינוף כמעט אינסופית ומשתעשעים במטבעות המקומיים כאילו היו אבני משחק. בעידן של ריביות אפסיות ברור לכולם שהריבית כמעט ולא מהווה פקטור במשחק זה. למרות זאת שוב מאיימים היפנים בהפחתה נוספת של הריבית הנמצאת כבר בטריטוריה שלילית. מדינות נוספות בעולם בחרו גם הן בפתרון עקום זה למרות שברור שאין בו שום תועלת. אנגליה נכנעה ללחץ והורידה ריבית.
בארה"ב כולם מבינים שאפשר לשכוח מסדרה של העלאות ריבית. בכלל הפד נראה כמו חבורת כלכלנים אובדי עצות המנסה למשוך זמן ולראות מה יקרה. פרופסור שטיגליץ חתן פרס נובל לכלכלה מכריז על מות הניאו ליברליזם שדגל בשווקים פתוחים ומחסר חופשי. גורו האג"ח ביל גרוס מותח ביקורת נוקבת על ראשי הבנקים המרכזיים וטוען בצדק כי הריבית האפסית הורסת את הכלכלה הריאלית ולא מסייעת לה והם בשלהם. והפרופסורים המלומדים שלנו שמלחשים על אזניהם של נתניהו וכחלון נצמדים אליהם בכל הכוח מבלי להבין כיצד פועל העולם בעידן הנוכחי.
ואם כבר אצלנו אז מה חדש? האבסורד בשיאו. השקל שוב בשיא כל הזמנים וחודשי הקיץ הידועים בכינוי "עונת המלפפונים" משמשים קרקע פורה להשתוללות הספקולנטים. תוך קצת למעלה מחודש התחזק השקל ב-1.7% כלפי סל המטבעות. ומתי הוא מתחזק? בשעות הערב כמובן בהן ניתן להשפיע על השערים במחזורים זניחים. הסתכלו במהלך המסחר החוזר על עצמו כמעט מדי יום. במהלך היום נסחר הדולר כמעט ללא שינוי ובערב התחזק השקל באגורה בממוצע. כך כמעט יום אחרי יום, מה שמוביל למסקנה המדאיגה שעיקר ההתחזקות בחודשי הקיץ מיוחסת לשעות בהן המסחר דליל וקל להשפיע על השערים.
ברו לכם שמי שפועל באופן כזה הוא אחד משניים- או חסר הבנה מוחלט ברזי שוק המט"ח או שמטרתו להשפיע על השערים. בשעות הערב בהן המסחר דליל הבנקים פותחים מרווחים ומי שמוכר נאלץ למכור בשערים נמוכים יותר מאלו שמכר במהלך היום. נסו למכור אפילו סכום זניח במונחי שוק המט"ח- 10 מיליון דולר בשעות הערב . עכשיו הבה נשאל את עצמנו-מה הם לא יודעים את זה כשהם חוזרים על אותו דפוס פעולה כמעט מדי יום ביומו ? התשובה ברורה. בוודאי שהם מודעים לכך. מי שעושה את זה מבין את כללי המשחק הרבה יותר טוב מהקברניטים בירושלים.
אז איפה שומרי הסף מירושלים תשאלו? ובכן רשות ני"ע שלה יש את כול הכלים הייתה כבר מזמן חוקרת ועוצרת פעילות דומה לו הייתה מתרחשת בנייר ערך מסוים מתחמקת בטענה שמטבע אינו נייר ערך. טענה כה מגוחכת ואף אחת לא מנסה לתקן את העיוות שיצרה הרשות. עסקות פורוורד ואופציות במט"ח מוגדרות ונמצאות לכאורה תחת פיקוח הרשות. אולם עסקות "אותו יום" ו"ספוט" לא מוגדרות והפרדה הזויה זו משמשת עלה תאנה לרשות שטוענת כי משחקי המט"ח אינם תחת המטריה שלה. האוצר כנראה בחופשה מרוכזת וכלל אינו מתעניין במה שקורה בשוק וכששר האוצר מתבשם בנתון צמיחה חיובי , כל השאר בטל בששים.
ובנק ישראל? ממשיך בדרכו. רכש 600 מיליון דולר ביולי. המשיך לכאורה להתערב גם באוגוסט אולם את השחקנים הדרך משעשעת וכאמור הם נותנים לו להתערב בבוקר , כפי שלכאורה קרה גם השבוע ומעקרים את ההשפעה בערב.
עד מתי תשאלו? זו שאלת מיליון הדולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.