מי ינצח: טסלה או אובר?

שני מנועים מאיצים את המהפכה: אחד מייצגת טסלה, מפתחת המכונית החשמלית שצופים לה עתיד אוטונומי. המנוע השני הוא אובר, השולטת בשיתוף הנסיעות, שבסוף השבוע נודע כי היא החלה להפעיל מכוניות אוטונומיות מטעמה בדאון טאון פיטסבורג בארה"ב. עסקי אובר וטסלה משגשגים בגלל נזקים שגרם צי הרכב העולמי ב-70 השנה האחרונות: פקקים, תאונות, זיהום, יוקר מחיה, ועלויות ענק לתשתיות לנסיעה ולחניית מכוניות.

מחיר גבוה למחיר נמוך

חישמול ואוטונומיות, יכולים לשפר איכות חיים ולהוזיל יוקר מחייה, אבל יש סכנה שיחריפו בעיות קיימות. לדוגמה, אם טסלה תצליח, המכוניות תהיינה זולות בהרבה לקנייה ולתחזוקה מכל רכב מונע בדלק פחמני, ולכן יותר אנשים יקנו אותן. כשייהפכו לאוטונומיות, כל אחד יוכל לנסוע בהן לבדו, גם ילד בן 8. משפחה בת 5 נפשות, תחזיק ב-5 כלי רכב חשמליים-אוטונומיים וזולים. הילדים יסיעו את עצמם לביה"ס, כל הורה ייסע לעבודה במכונית שלו, ובמקום כלי רכב אחד ש"מפזר את המשפחה", יעלו על הכביש חמש מכוניות, והפקקים יחריפו.

עוד דבר: מכונית, גם אוטונומית וחשמלית, צריכה לחנות. נצטרך יותר מקומות חניה בכל בית מגורים, מגדל משרדים ורחוב מסחרי שבו קונים, מבלים ועושים סידורים. המשמעות היא תוספת עלות לכל דירה ומבנה, ונזק אורבני באובדן גינות, מגרשי משחקים, מדרכות ועוד, שכולם יוסבו לחניות. אפשרות אחרת היא שבמקום לחנות, האוטונומיות יסתובבו עד שבעליהן יבקש שיסיעו אותו ליעד הבא. הן לא יצטרכו חניה, ובהיותן חשמליות יזהמו וירעישו פחות, אבל יסתמו את הרחובות.

כדי למנוע קטסטרופה תחבורתית ואורבנית, צריך לשים סוף למודל הבעלות על מכונית פרטית, ולשם כך חייבים לשלב במהפכה החשמלית של טסלה, את המהפכה השיתופית של אובר. במודל אובר, הנוסע עדיין מקבל נסיעה כמו ברכב פרטי, מהמוצא ליעד בדיוק, ובזמנים שלו, בנוסף נחסכת ממנו התעסקות בחניה, והציבור מרוויח כיכר וגינה בעיר, במקום חניון.

פתרון: מודל תעריפים גמיש

אפליקציות מסוג אובר, מוזילות מוניות, כי הן מאפשרות לחלוק את הוצאות הדרך בין נוסעים באותו כיוון, ולכן גם גט-טקסי התחילה להציע שירות כזה השנה. במחיר נמוך זה טמון מוקש תחבורתי, כי הוא דוחף להעדיף מונית על אוטובוסים ורכבות, ושוב נוסעות בכבישים הרבה מכוניות, שמזהמות ומרעישות ומוסיפות לפקקים.

הפתרון טמון בטכנולוגיה השולטת בצי המוניות והרכב השיתופי, שכבר היום מנוהל במסד נתונים העוקב אחר הנסיעות ויכול לווסת אותן. החוק בישראל קובע תעריפי מוניות זולים ביום ויקרים בלילה. יוצא שיותר זול לנסוע במונית משותפת בשעות העומס שבהן אוטובוסים ורכבות עובדים באינטנסיביות. לעומת זאת, בשעות שהכביש ריק, שירות האוטובוסים והרכבות דליל, וכדאי לעודד שימוש במוניות ולא לנהוג כי אנשים שותים ועייפים, תעריף המונית גבוה ב-25%, ויקר בהשוואה למכונית, כי גם החניה זולה יותר.

צי מכוניות שיתופיות חשמלי שמנוהל בתעריפים המוכתבים מזמינות אוטובוסים וגודש בכבישים באזור הנסיעה, הוא הפתרון. הטכנולוגיה קיימת, זמינה למימוש מהיר בהרבה מהמכונית האוטונומית. והשאלה אינה אם החשמלית-אוטונומית של טסלה תנצח את השיתופית-אוטונומית של אובר, אלא איך רותמים את החידושים הקיימים לשיפור התנועה, ולפינוי חניות עבור שטחי ציבור איכותיים בערים.