איגרת ברכה: תשואות טובות לקרנות אג"ח קונצרניות

השוואת תשואות קרנות הנאמנות למדדי הייחוס שלהן ממשיכה להיות הנושא שלנו, כאשר השבוע בדקנו את קטגוריית האג"ח הקונצרניות על-פני 3 תקופות - בשנים 2013-2015, בשנת 2015 לבדה, ומתחילת השנה הנוכחית עד לסוף חודש יולי.

קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרני אותן בדקנו מסווגות כאן לשתי קטגוריות, כשהמבדיל ביניהן הוא רמת החשיפה המנייתית שלהן. קרנות ללא חשיפה מנייתית כלל וקרנות בעלות חשיפה מנייתית של עד 10%.

מדד הייחוס לקרנות שאינן חשופות כלל למניות, הוא מדד אג"ח קונצרני כללי. עבור הקרנות שמאפשרות חשיפה של עד 10% למניות, מדד הייחוס מורכב מ-90% מדד אג"ח קונצרני כללי ו-10% מדד ת"א 100. ניטרלנו את כל הקרנות ה"נישתיות", כלומר קרנות שהמתודולוגיה ההשקעתית שלהן שונה מהמאפיינים של מדד האג"ח הקונצרני הכללי, דוגמת קרנות שמבכרות חשיפה לאג"ח הבנקים, קרנות שממקדות חשיפה רק לסדרות בעלות דירוג ספציפי ומאוד מסוים, מח"מ ספציפי ועוד.

ישנם מספר גורמים שאחראים על הבדלי התשואות בין הקרנות, וכן לפערים בינן כקבוצה לבין מדדי הייחוס. המרכיבים הבולטים והמהותיים יותר הם רמת הסיכון שמגולמת בקרן, דבר שבא לידי ביטוי במח"מ בפועל של הקרן (משך חיים ממוצע של סדרות האג"ח הנכללות בקרן), משקל האפיק המנייתי בקרן, דמי ניהול אותם גובה מנהל הקרן, וכמובן בחירת הנכסים הספציפיים המרכיבים את הקרן.

בשנים 2013-2015 מדד אג"ח קונצרני כללי השיג תשואה של 13%, בעוד שממוצע הקרנות מאותה קטגוריה, ללא חשיפה מנייתית כלל, עמד על 11.3%, נמוך בכ-1.7% ממדד הייחוס. 11 קרנות מתוך ה-40 שנבדקו הצליחו לעקוף את מדד הייחוס, כשהקרן הטובה ביותר עלתה בתקופה זו ב-24.3%, וזו בעלת התשואה הנמוכה ביותר עלתה ב-5.2% בלבד.

הפער בין הקרנות בקצוות עומד, איפוא, על כ-20%! פער כזה ממחיש עד כמה אסטרטגיית ההשקעה עשויה להיות שונה בין מנהל למנהל, דבר המסביר את החשיבות שבבחירה נכונה של מנהלי הקרנות.

לגבי אותה תקופה, השנים 2013-2015, נבדקו 13 קרנות בקטגוריית קרנות האג"ח הקונצרניות עם חשיפה מנייתית של עד 10%. התמונה שעולה מהנתונים שונה וחיובית יותר עבור מנהלי הקרנות. ממוצע הקרנות עמד על 14.7%, פער חיובי של כ-0.5% לטובת הקרנות ביחס למדד, שעלה ב- 14.2%. 6 מתוך 13 הקרנות שבקטגוריה, הצליחו להשיג תשואה גבוהה יותר מאשר זו של מדד הייחוס, כשהקרן הטובה ביותר עלתה בתקופה זו ב-23.9% והמפגרת עלתה ב-6.7%.

בקטגוריה שמאפשרת חשיפה מנייתית של עד 10%, מנהלי הקרנות הצליחו, איפוא, טוב יותר מאשר בקטגוריה בה אין חשיפה מנייתית כלל, דבר שעשוי להצביע על בחירת מניות נכונה וניצול נכון של הגמישות הגדולה יותר.

חשיפה למניה משפרת חוויה

בשנת 2015 לבדה, התקופה השנייה אותה בדקנו, הנתונים היטיבו עם מנהלי הקרנות, בין אם מדובר בקרנות ללא חשיפה מנייתית, ובין אם מדובר בקרנות בעלות חשיפה של עד 10% למניות.קבוצת הקרנות ללא חשיפה מנייתית בשנת 2015 כללה 54 קרנות.

ממוצע הקרנות בקטגוריה זו היה 2.6%, בעוד שהמדד השיג 2.2%, כלומר, פער של 0.4% לטובת הקרנות. אמנם הפער אינו גדול, אבל בהתחשב במח"מ הקצר יחסית (3.8 שנים) של המדד ובתקופה הקצרה שבדקנו, שנה אחת בלבד, הבדל שכזה ראוי לציון חיובי.

חצי מקבוצת המניות בקטגוריה, 27 קרנות, הצליחו לעקוף את מדד הייחוס. הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר עלתה בתקופה זו ב-8.6%, ואילו הקרן בעלת התשואה הנמוכה ביותר ירדה ב-0.75%.

בקטגוריה עם חשיפה של עד 10% למניות שמנתה 16 קרנות, הנתונים היו אפילו חיוביים יותר עבור מנהלי הקרנות. בעוד שתשואת מדד הייחוס היתה כ-2.2%, ממוצע הקרנות עמד על 3.2%, הפרש חיובי של 1%, פער גדול יותר מזה שהיה בקטגוריה שללא מניות. רוב הקרנות בקבוצה, 10 מתוך 16, השיגו תשואה גבוהה יותר מתשואת מדד הייחוס. הקרן הטובה ביותר בקבוצה עלתה בשנה הזו ב-8.3% והגרועה ביותר עלתה ב-0.6% בלבד.

בתקופה השלישית שנבדקה, מתחילת השנה הנוכחית ועד ל-31.07.2016, מדד אג"ח קונצרני כללי השיג תשואה של 4.1%, בעוד שהתשואה הממוצעת בקבוצת הקרנות באותה קטגוריה, דהיינו, ללא חשיפה מנייתית כלל, היה 3%, פער של 1.1% לטובת מדד הייחוס. מתוך 62 הקרנות שנבדקו, רק 9 הצליחו להניב תשואה גבוהה מאשר תשואת מדד הייחוס.

לעומת זאת, קבוצת הקרנות שלהן הייתה חשיפה מנייתית של עד 10%, השיגה תשואה ממוצעת של כ-3.9%, אל מול תשואת מדד הייחוס שעמדה על כ-3.4%, פער של כ-0.5% לטובת הקרנות. נקודה נוספת שנזקפת לזכותם של מנהלי הקרנות בקטגוריה הזו, היא העובדה כי יותר מחצי מן הקרנות בקטגוריה, 10 מתוך 18, הניבו תשואה גבוהה מתשואת הבנצ'מרק.

מבחן שארפ

הסיפור של התשואות אינו חזות הכל. בבדיקת הישגי הקרנות, חשוב מאוד לבדוק באיזה רמת סיכון הן פעלו בהשוואה לסטיית התקן של מדדי הייחוס אליהם אנו משווים אותן. מכאן, נקבל את מדד השארפ. בחינה זו מראה שבכל המדידות של שנה אחת ושל 3 שנים (פרט לאחת), סטיית התקן הממוצעת של הקרנות הייתה נמוכה מזו של מדדי הייחוס, מדדי השארפ שלהן היו טובים יותר. זאת, פרט לפרק זמן אחד (2013-2015). קרנות ללא חשיפה מנייתית, קבוצה שבה סטיית התקן הנמוכה יותר, לא פיצתה על התשואה הנמוכה יותר.

לסיכום, רוב מנהלי הקרנות בקטגוריית האג"ח הקונצרני הכללי יכולים להיות מרוצים מביצועיהם בשלוש השנים האחרונות. עם זאת, ככל שהתשואות לפדיון בשוק אגרות החוב הולכות ומצטמקות, האתגר הניצב בפניהם נעשה קשה יותר ויותר.

■ צבי סטפק הנו מבעלי בית ההשקעות מיטב דש ומכהן כיו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ, ואור ברנע מכהן כאנליסט ונציג קשרי יועצים בקבוצת תכלית (מבית מיטב דש). אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 ממוצע קרנות אגח חברות