פחד גבהים

מעבר למצב הכללי המיוחד של תקופתנו, שוקי ההון, ובמיוחד שוק המניות האמריקאי, נראה כבמעין מהלך של השהייה מוזרה. האם השתנה משהו, ולא סיפרו לנו? האם:
• נגמרה ההדפסה האינסופית של כסף, מדי חודש, המכוונת בעיקר לספקולציה הונית?
• נגמרה מדיניות ריבית ה-0, ולכן שוקי המניות הפסיקו להיות אחת הברירות העיקריות לתשואה?
• יש סיכוי סביר לעלייה בריבית לפני הבחירות בארה"ב (בנובמבר)?
• עונת הדוחות לא הניבו, כרגיל, את כמות ההפתעות החיוביות עקב הציפיות הנמוכות?
• 5 מניות הטכנולוגיה הפסיקו להנפיק חסידים נלהבים?
ולבסוף, האם לא הגענו לשיאים חדשים? דבר שהיה צריך לעודד עוד יותר את הקונים להיכנס לשוק?

כמובן ששום דבר מכל אלה לא השתנה, ולכן התהייה הגדולה בהמשך. בינתיים, נחזק את הצד החיובי על-ידי כמה גרפים מעניינים. תחילה משהו מתחום הסנטימנט, המשקף את האופטימיות מול הפסימיות בין השחקנים הפעילים הגדולים: 

 משה שלום אופ 23-08

בגרף זה ניתן לראות מה חושבים סוחרי האופציות על תעודת הסל העיקרית העוקבת אחר מדד S&P500. כמו שניתן לראות, ה"קולים" (ההימורים לכיוון המשך העלייה) נמצאת בסוג של שיא היסטורי, אם לא היסטרי, של ממש. קשה לומר שיש כאן משהו אחר חוץ מאופטימיות חורגת ומדהימה.

ומשהו מ"רוחב השוק": 

 משה שלום אופ 23-08

לפניכם גרף של קו ה-Advance-Decline המשקף את הצטברות המניות העולות, מול היורדות, ברמה השבועית. המדידה נעשית על בסיס ביצועי המניות הנסחרות בכל בורסת ניו-יורק. כמו שניתן לראות, על-פי הקו הזה ישנו רוחב שוק מדהים, דהיינו פיזור הקניות על פני סקטורים, ענפים, ומניות רבות. לא רק זה אלא שהמרחק בין הממוצע הנע 20 שבועות, והקו עצמו (הפס הירוק) הוא הגדול שנמדד אי-פעם בבורסה כה גדולה.

וכך אנו מגיעים לתהייה עצמה: אם ראינו סנטימנט, ורוחב שוק, כה מדהימים ביופיים החיובי מדוע השוק תקוע, ומהסס באזור שיא כל הזמנים? חושבים שאני מגזים? הנה המדד עצמו:

 משה שלום מדד 23-08

לא צריך להיות גאון גדול כדי לראות שהחזרה מן האירוע הבריטי (ברקזיט) הייתה אחת מן החזרות המופלאות שניתן לדמיין. הכול היה נפלא, ואולי קצת יותר מדי מהיר עבור משקיפים מסוימים, עד המעבר מעל סביבת 2140, בתחילת יולי.

אז, מעין לחיצה על הבלמים די חזקה.

עד כדי כך שתאוצת החיוב, המיוצגת על-ידי ההיסטוגרמה של אינדיקאטור המומנטום, ב-2 סגול, החליטה לרדת במהירות, ולקראת אוגוסט, נכנסה למצב של תאוצה שלילית של ממש.

כל ניסיון עלייה נעצר בדשדוש, או בתיקון, כך שהמדד סבב סביב 2170 תקופה ארוכה מאוד. ומה קורה מאז? עלייה מתונה בלבד, אשר השיגה שיאים חדשים אמנם אבל בצורה של יתד עולה (תבנית סיום שלילית בספרים של הניתוח הטכני), ולאחרונה חזרה לבחינת סביבת 2180-90 (1 סגול). כל זה כאשר המרחק מן הממוצעים הנעים 50 יום, ו-200 יום, מראים על התנועה החריגה שליוותה את העלייה הגדולה.

אז מדוע יש כזו תנועת מחיר מהוססת אם יש רקע חיובי כל-כך רחב? לדעתי התשובה נמצאת במילה אחת והיא: פחד. פחד שהאנומליה הכללית, המנוהלת על-ידי הבנקים המרכזיים, עומדת להישבר בקרוב, אך בעיקר פחד מן המצב האבסורדי של חוסר צמיחה בכלכלה האמיתית מול בריחה קדימה של מחירי הנכסים המנייתיים. זו הסיבה שאנו ראינו עלייה בו זמנית של המניות ושל נכסי מפלט טיפוסיים כמו האג"ח הממשלתי והזהב. וזאת כאשר בשניהם לא מקבלים היום תשואה כלל.

הפחד מכרסם בכל פה במנהלי הכספים הממשיכים להשתתף במשחק הכיסאות המוזיקליים כאשר אחרי כל סיבוב, המנגינה נשמעת פחות שמחה, ויותר מאיימת. ביטא זאת היטב ביל גרוס, מנהל PIMCO לשעבר, ועדיין דעתן מכובד למדי, כאשר הוא צייץ ביוני: "התשואות נמוכות מאלה שנמדדו ב-500 השנים האחרונות - 10 מיליארד אג"ח בתשואה שלילית - זו סופרנובה שמחכה להתפוצץ".

■ משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות). ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות-דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו.

יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות-דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הוא על אחריות הקורא בלבד.