ביום חמישי האחרון התחדשו הלחצים לביטול הסדר "חובת המכירה" של תכני הספורט. כזכור, מדובר ברפורמה שמוביל האוצר בהתבסס על מסקנות ועדת פילבר, שאושרה לאחרונה בממשלה כחלק מחוק ההסדרים שאמור להיות מאושר בכנסת לקראת סוף השנה. כעת מתייצבים מולה גם ההתאחדות לכדורגל, בראשות היו"ר עופר עיני, ומינהלת הליגות, בראשות המנכ"ל אורן חסון.
השניים פנו בסוף השבוע שעבר במכתב לשר האוצר ולשרת התרבות ואיימו להשבית החל מסוף החודש את הליגות בכדורגל אם לא יוסדרו שני נושאים שמטרידים אותם. הנושא המרכזי אמנם אינו קשור לזכויות השידור, ונוגע להסכם החסות עם הטוטו, אך עיני וחסון מציינים גם כי "הרפורמה הנוגעת לשידורי הספורט בישראל", שאושרה בממשלה, "תפגע אנושות - ובאופן מיידי - בהכנסות הכדורגל הישראלי מזכויות שידור".
עוד הם כותבים: "לא נוכל להשלים עם גזירות אלה שמשמעותן ריסוק התשתית הכלכלית של הכדורגל הישראלי".
אתמול (א') נפגשו מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, ויו"ר ההתאחדות, עופר עיני, ובאוצר הגדירו את הפגישה כ"טובה" וציינו כי "חלה בה התקדמות ניכרת".
נושא חובת המכירה והתנגדות ההתאחדות והמינהלת לכך עלה לדיון ביום חמישי גם בתוכנית הספורט של תחנת רדיו ללא הפסקה (103FM). התחנה נמצאת בבעלותו של אלי עזור, שהוא גם הבעלים של צ'רלטון (יחד עם פיני זהבי), המחזיקה בזכויות השידור של משחקי ליגת העל, שהחלת הסדר "חובת המכירה" עלול לפגוע בה.
מנחה התוכנית, העיתונאי מאיר איינשטיין, ומשתתפי הפאנל, העיתונאי יוני הללי ומאמן הכדורסל צביקה שרף, תקפו בחריפות את הסדר "חובת המכירה", זאת מבלי להזכיר כי בעלי התחנה הוא כאמור בעל עניין בנושא.
אינשטיין התייחס לנושא ואמר: "זו באמת המצאה מופרכת של כחלון, אין דבר כזה בשום מקום בעולם... זה נוגד כל היגיון... מה פשר ההגדרה הזאת מאסט סייל? מי המציא את זה?". שרף אמר: "זה חלק ממלחמות השידורים. יושבת איזו ועדה שאין לה מושג וממציאה מסקנות". הללי אמר: "אנחנו מדינה מערבית? אנחנו רפובליקת בננות. מה רוצה כחלון? למצוא חן בעיני כולם, ושכל אחד יקבל שידורים?".
אגב, בניגוד לקביעה של איינשטיין כי חובת מכירה לא קיימת בשום מקום בעולם ולהערות של הללי על "רפובליקת בננות", חובת מכירה של תכנים - לא בהכרח תכני ספורט - מתקיימת ברבות ממדינות המערב, בהן ארה"ב, צרפת, איטליה וספרד, והתקיימה בעבר גם בישראל כש-yes החלה את שידוריה בשנת 2000.
כך, למשל, בבריטניה, לא בדיוק מדינה זניחה בכל הנוגע לשידורי כדורגל, קבעה בשנת 2010 רשות התקשורת הבריטית (Ofcom) כי רשת סקיי תחויב למכור את שני ערוצי הספורט שלה, סקיי ספורט 1 ו-2, לכל מפעילת פלטפורמה בריטית שתחפוץ בכך, במחיר הנמוך בכ-23% מהמחיר שבו היא מוכרת את הערוצים ללקוחות הקצה שלה. לאחרונה, בנובמבר 2015, הודיעה הרשות הבריטית כי היא מבטלת את חובת המכירה של הערוצים, מכיוון שלשיטתה הדבר אינו הכרחי עוד, לאור נכונותה של סקיי למכור אותם במחירי שוק למתחרותיה.
מרדיו 103FM נמסר בתשובה לפניית "גלובס" בעניין: "אין תגובה".
השפעה אחרי 4 שנים
הסדר חובת המכירה של תכני ספורט, שנולד בין היתר בשל הזינוק במחירי זכויות שידורי הספורט בתקופה האחרונה, וכדי לאפשר הכנסת תחרות לתחום הפלטפורמות הרב-ערוציות שנשלט על ידי yes והוט, קובע כי יהיו שני מסלולים של חובת מכירה.
המסלול הראשון מחייב מכירתו של כל ערוץ ספורט ("ספורט 1" ו"ספורט 2" של צ'רלטון או ערוצי 5 ספורט של RGE) לכל פלטפורמת שידורים שפועלת או תפעל בעתיד בתחום. המסלול השני מגדיר "חובת מכירה" של מפעל מסוים, למשל ליגת האלופות או ליגת העל בכדורגל.
במסלול הראשון, בעלי הערוצים, צ'רלטון או RGE, יהיו מחויבים למכור אותם לכל פלטפורמה לפי המחיר שבו הוא נמכר כיום לפלטפורמות הוותיקות, כשהמחיר יחושב על פי עלות ממוצעת למנוי. כך, מחברה כמו הוט, שלה מספר גדול של מנויים, ייגבה סכום גבוה בהרבה מאשר מסלקום.
במסלול השני, ערוץ שירכוש זכויות שידור למפעל ספורט יהיה מחויב למכור אותן לפי מודל המכונה "קוסט פלוס". כלומר, מחיר המחזיר את ההוצאה עבור הרכישה בתוספת רווח קבוע מסוים, שייקבע על-ידי משרד התקשורת. מסלול זה לא יחול רטרואקטיבית על מפעלים שהחוזים לגביהם כבר נקבעו, נושא שרלוונטי לפניית מינהלת הליגות, שלאחרונה מכרה את זכויות השידור לליגת העל לצ'רלטון בסכום-עתק של כ-126.5 מיליון שקל לשנה, למשך 4 שנים. כלומר, גם אם ייגרם נזק למינהלת ולקבוצות בשל הרפורמה שנגדה הם יוצאים ובגללה בין היתר הן מאיימות להשבית את הליגה, הוא צפוי להתחיל להשפיע רק בעוד 4 שנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
