אלילי השקר של הרשויות הלאומיות

1. צרה גדולה נפלה השבוע על הממשלה, שריה ופקידיה הבכירים: אי אפשר שוב למרוח את הציבור ואת הזנחת הטיפול בתאונות הדרכים באמירה "נקים רשות". שכן, אוי לנו, את האופציה הקוסמטית-בירוקרטית הזו הם מיצו מזמן כשהקימו ב-1997 על חורבות מינהל הבטיחות בדרכים ז"ל, ואחר כך שוב ב-2006 את "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים".

מה שקרה מאז זו שיטת מגדל בבל הבדוקה, שקרתה לרוב רובן של ה"רשויות" שהוקמו כתחביב ביורוקרטי-ציני של החומקים מאחריות. השר והמנכ"ל הגדילו את "מוטת" שלטונם, דרשו וקיבלו תקציבים נוספים, "בעלי שם" נקראו לנהל, עשרות רבות של עובדים גויסו, השכר זינק, השעות הנוספות התארכו והתקציב השנתי הכפיל עצמו שוב ושוב. ורק הבטיחות בדרכים נזנחה על המוני קורבנותיה.

2. לא משנה אם קוראים לזה "יחידה", "מחלקה", "אגף", "מינהל", "מועצה", "חברה", "תאגיד" או "רשות". ממש לא משנה מי השר הממונה ומאיזו מפלגה הוא הגיע. מה שחשוב זה שהמנהל והעובדים י-ע-ב-ד-ו. פשוט יעבדו. ברצינות, באחריות, במסירות. ואם לא יעבדו - גם החוזה האישי של המנהל וגם הקביעות המפורסמת של העובדים לא יגנו עליהם - והם יפוטרו מתפקידם (כמובן, רק אחרי אזהרה, עוד אזהרה, שימוע, ערעור, ועדה משמעתית, ועד עובדים, איום שביתה של האיגוד המקצועי ועוד ועוד).

3. הערה למחשבה: מדוע לכל רשות חדשה שמוקמת, מצרף מישהו את המונח "לאומי" או "לאומית"?

4. הנה רשימה לגמרי לא מלאה של רעיונות וביצועים אחרונים שנוגעים לאליל השקר העכשווי הקרוי "רשות".

הצעת חוק חדשה בכנסת מבקשת להקים "רשות לאומית לבטיחות פועלי הבניין" כפתרון דמה לבעיה שקורבנות אתרי הבנייה נערמים מול עינינו יום אחר יום.

אבל למה צריך "רשות" כשכבר יש משרד השיכון, משרד העבודה, משטרת ישראל, משרד הכלכלה ומינהל הבטיחות התעסוקתית? מה הם עושים בזמן שהם אמורים להגן על עובדי הבניין (גם אם הם זרים, גם כאשר קשה לבטא את שמם המלא. ראו היוזמה של מוסף הנדל"ן של "גלובס" שמציין בכל שבוע את רשימת פועלי הבנין שנפגעו ונהרגו).

אם "עובדי מדינה" שגויסו לכך לא עושים עבודתם - הם מוזמנים לפרוש לאלתר. ולא - חובה על הממשלה, כשליחת ציבור, לפטר אותם ולהחליפם באחרים. שלא לדבר על זה שהעובדים הראשונים של הרשות העתידית ההזויה הזו יהיו בדיוק אותם עובדי המשרדים, שכבר היום לא עושים את עבודתם (אחרת הם לא יסכימו לזוז והאיגוד המקצועי ונציבות שירותה מדינה תגן עליהם). אז מה ישתנה?

5. סלמונלה, ליסטריה, בקטריה, שיגלה, בקטריה ופטריה נמצאו במזון שלנו. אז הממשלה והכנסת (שנמצאים בתחרות של מצגי שווא תחת הכותרת "הגנה על הצרכן") אומרים: נקים "רשות מזון לאומית".

לשם מה? הרי הציבור כבר מממן בהרבה מיליארדי שקלים את עשרות אלפי העובדים במשרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה. וזה המון דוקטורים, אינג'ינירים, וטרינרים, ביוכימאים ופקידים בכירים וזוטרים, עם שכר והמון שעות נוספות. הרשות המחוקקת והמבצעת הסדירה להם חוקים, תקנות, סמכויות חקירה וגם כוח להיכנס לכל מקום ולבצע את עבודתם. מה זה משנה אם הם יעבדו במסגרת הנוכחית או במסגרת הבאה של "רשות"?

6. מה שמזכיר לנו כמה סיפורים מהעבר. את "הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן" הקימו במשרד הכלכלה, שנקרא אז תמ"ת, בגלל שעובדי ובכירי המחלקה שנקראה פעם "הממונה על הגנת הצרכן" לא באמת עשו את עבודתם.

ועד העובדים, בתמיכת האיגוד המקצועי וההסתדרות, התנגדו לרעיון להעביר אותם לתפקידים אחרים (לא חלילה לפטר את הבטלנים). אז לקח עשר שנים של דיבורים, חקיקה, תקנות, ועדות איתור ועוד ובסוף הוקמה רשות. מה יצא מ"הרשות" החדשה? לא הגנה על הצרכן ולא סחר הוגן.

7. אותו כנ"ל קרה עם השידור הציבורי האומלל. תאגיד השידור הנוכחי הוקם רק אחרי שבמשך שנים ארוכות ניסו ללא הצלחה להעביר איזושהי רפורמה ב"רשות השידור". כזו שתצמצם את בזבוז המיליארדים של הציבור, תסדיר יחסי עבודה אחראים, תסיים את עבודתם של מאות מאלה שלא עובדים (או כי אינם רוצים או כי מקצועם התייתר והם סרבו לעבור למקצוע אחר בתוך הרשות).

אחרי שנים של דיבורים - כשכל הזמן טוענים שמדובר בהתערבות פוליטית כזו או אחרת - התקבלה בלית ברירה החלטה על סגירת רשות השידור ופיטורי כל עובדיה - ופתיחה של תאגיד שידור שיגייס חלק מהעובדים הטובים והחרוצים של הרשות המתה.

ומאחר שהמלה "רשות" כבר הופיע בשם של הגוף הקודם היו צריכים להמציא מילה חדשה לגוף החדש - "תאגיד"

8. גם את הקמת "הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל" ליוו מילים יפות של עצמאות ניהולית, יכולת עמידה מול חברת החשמל ודאגה עמוקה לכספי ציבור. רשות זו הוקמה ב-1996, כשהסתיים זיכיון חברת החשמל, נחקק חוק משק החשמל והממשלה, שריה ופקידיה הבכירים, אז כהיום, דיברו על יכולת עמידה מול ועד עובדי חברת החשמל וההגנה המסיבית עליהם מצד ההסתדרות ולימים גם מצד בית הדין לעבודה בחיפה (לשם אוהבים עובדי החשמל לפנות).

האם רשות החשמל עשתה סדר בחשמל? ספק.

9. לא מזמן קמה רשות ממשלתית חדשה - "הרשות לחדשנות לאומית" (איזה שם!). סוג של תגבור והרחבה של המדען הראשי במשרד הכלכלה, שמחלק כספי ציבור כמענקי פיתוח ומחקר לחברות.

הנה מה שכתוב בנוסח ה"מחליטים" של הממשלה: "במטרה לקדם את החדשנות בתעשייה, לרבות התעשייה המסורתית, בדגש על התעשייה עתירת הידע בישראל, המהווה מנוע צמיחה עיקרי במשק הישראלי, ולנוכח מאפייניה הייחודיים - לרבות סביבה גלובלית - תחרותית עזה..." ועוד ועוד מילים יפות, אך ריקות שכאלה.

רק שאף אחד לא באמת טרח להסביר מדוע צריך "רשות" ולא "מדען ראשי". ואף אחד לא טורח להבהיר, שהיקף תקציב המענקים של המדען הראשי מהווים 1%-2% בלבד מההשקעות בתעשיית ההיי-טק של ישראל, שמתבססת כל כולה, ובזה כוחה, על מקורות פרטיים, השקעות זרות, קרנות הון סיכון, אנג'לים וכדומה.

האם עלתה בדעתנו האפשרות שרק מסלולים אינדיבידואליים, שלא נשענים על "קשרים", "נגישות" ו"הטבות" ממשלתיות באמת מצליחים כאן? ראו את קטר ההיי-טק. האם חשבנו על זה, שכשמגיע הרגע לממש את המחקר והפיתוח ולהקים תעשייה - אנשים בורחים החוצה, מבצעים אקזיטים, העיקר לא להיות תלויים בביורוקרטיה, רגולציה ופרוצדורה? בשביל ההיי-טק לא צריך מחלקה, לא תאגיד וגם לא רשות. אם כן - אז לא בעבור אקזיטים, אלא רק בעבור הקמת מפעלי תעשייה.

10. רשות נוספת קמה בממשלה הנוכחית "הרשות להתחדשות עירונית". בפועל זה אומר: אם עד עכשיו היה צורך לעבור 100 תחנות של רגולציה וביורוקרטיה ו-10 שנים כדי לקבל אישור בנייה - עכשיו נוסף כוכב חדש, שלהצדקת קיומו יביא עוד הוראות ועוד רגולציה. כדי ליישם "התחדשות עירונית" מספיקים עובדי משרד הבינוי והשיכון ועובדי הרשויות המקומיות, אותן רוצים להעביר הליכי התחדשות. אין שום צורך בארגון ביורוקרטי חדש. יקר. מכביד.

11. וקמה לנו באחרונה עוד רשות חדשה, לפיקוח פיננסי. במקום האגף הממונה על שוק ההון החיסכון והביטוח. רק טוב אפשר לומר על הפעילות הנוכחית של האגף הנוכחי. וזה נעשה גם בלי המונח "לאומית". עם זאת, ברור ובהיר שמדובר בהצלחה שנובעת כולה מנכונות ומכוונת שרי האוצר האחרונים למנות לתפקיד הממונה את זו שמוכנה לעשות עבודה שוחקת וקשה, שכולה בעד הצרכנים בעד פעילות פיננסית וביטוחית הגונה, הוגנת ותחרותית.

כלומר, גם בלי לקרוא לזה "רשות" - העבודה נעשית. עכשיו רק יגדל כוח האדם, יגדלו התקציבים ואחרי זה - שוב הכל יהיה תלוי רק במנהל/ת ובהשפעות על השר הממונה - האם יהיה מוטה לטובת ישראל התאגידית או לטובת ציבור צרכנים.

12. עכשיו רק צריך להקים את "הרשות הרגולטורית הלאומית להקלת הרגולציה".