שר האוצר הבריטי - יזם סדרתי והרפתקן חובב מכוניות מהירות

שר האוצר הבריטי החדש, פיליפ המונד, הוא אחת הדמויות שנחשבות ליותר אפורות בפרלמנט הבריטי, אבל מתברר שבתחילת דרכו הוא היה צעיר הרפתקן ונועז, והקריירה שלו הקיפה ציוד רפואי, נדל"ן וצחצוח נחושת, כמו גם ייעוץ עסקי לממשלת מלאווי באפריקה.

המונד היה צעיר בן 24 מאזור אסקס עם תחביבים כמו מכוניות מהירות ורקורד מעורב של כל מיני יוזמות קטנות כאשר הוא שכנע את בנק ברקליס לממן את העסקה הגדולה הראשונה שלו.

זה היה ב-1980, שנה אחרי עלייתה לשלטון של מרגרט תאצ'ר בבריטניה, והמיזם של המונד היה רברבני בסגנון שיאפיין את התקופה ההיא: הוא קנה ב-1 ליש"ט את חטיבת המכשור הרפואי של Speywood, החברה שהוא עבד בה, ולקח על עצמו את חובותיה.

Speywood לא הייתה הבחירה הטבעית של צעיר ששואף לעשות מכה מהירה. הסופר ג'פרי ארצ'ר היה אחד ממשקיעי החברה הזו בזמנה, והוא החשיב אותה לאחת ההשקעות הגרועות שלו. "כשאתה משקיע בחברות רפואיות אתה לפעמים בר מזל, אבל היא לא הייתה חברה כזו", אומר ארצ'ר במשיכת כתף, ומוסיף שהוא לא זוכר מאותם ימים את הצעיר שיהפוך לשר האוצר החדש של בריטניה.

המונד אכן נכשל בחברה הזו. שש שנים אחרי שהשתלט עליה, והשקיע אלפי ליש"ט במפעל חדש מבלי שהצליח להגדיל את מכירות ציוד הא.ק.ג האלקטרוני שלה, הוא הרים ידיים, מכר את החברה וחיסל את חברת האחזקות. נושים ללא ביטחונות - ביניהם הספקים של החברה, חברות השכרת רכב, בריטיש טלקום, סוכנות הפיתוח הוולשית והמונד עצמו - קיבלו 12.75 פני לכל ליש"ט שהגיע להם, והיו 260,000 ליש"ט כאלו (ראו מסגרת).

דימוי רציני ומפוכח

המונד, היום בן 60, נתפס בווסטמינסטר (הפרלמנט הבריטי) כפוליטיקאי פושר שלא הותיר אחריו חותם ממשי אחרי שנים של כהונות כשר התחבורה, ההגנה והחוץ. הדימוי הציבורי שלו כה רציני ומפוכח, שהוא מתואר לעתים קרובות כרואה חשבון, למרות שאין לו הסמכה בתחום זה.

אבל בעוד שידידים ועמיתים מתארים אותו כאדם פרטי ודקדקן שמכור לתכנון מפורט, המונד הוא גם תוצר של בריטניה הרברבנית מימי תאצ'ר: הרפתקן שלוקח סיכונים, שהיוזמות העסקיות שלו לא תמיד השתלמו לו.

"הוא תמיד ראה את ההזדמנות", אמר קולין מוינהן, אחד מחבריו הקרובים של המונד ושותף עבר בסדרה של מיזמי עסקים. "הוא אף פעם לא חשב איך לא לעשות כסף".

בדיקה מקיפה של הרקורד של המונד כאיש עסקים מציירת קריירה מגוונת - לעתים אפילו חסרת אבחנה - בניגוד גמור לדימוי הפלגמטי שלו בממשלה, במגזרים ותחומי עיסוק שונים. אלו שעבדו איתו בעסקים מתארים אדם שונה לגמרי מן השר הצנוע שראשת הממשלה תרזה מיי מינתה למשרד האוצר בזכות המוניטין של יכולת מפוכחת.

ערבי דיסקו לצעירים

האינסטינקטים היזמיים של המונד, שאביו היה מהנדס בניין, התחילו בגיל מוקדם, כשהוא ניהל ערבי דיסקו לצעירים באולמות של כנסיות.

הוא גם קנה ומכר מכוניות פורד ממפעל דאגנהם הסמוך, עיסוק שעורר את קנאתם של עמיתיו הסטודנטים בקולג' האוניברסיטאי באוקספורד, שאליו הוא הגיע ללימודי פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה בפורד חדשה נוצצת, נזכר לורד מוינהן. שניהם נפגשו כבר ביום הלימודים הראשון, ובסופו של דבר עשו יחד עסקים ופוליטיקה.

בין היתר הגו השניים גם מיזם שנולד לצד הלא נכון של ההיסטוריה: הם ניסו למכור לימודי קיץ באוקספורד לאיראנים - ממש לפני המהפכה של האייטוללה חומייני. מיזם אחר לשחזור צחצוח כלי נחושת של כנסיות עבור תיירים אמריקאים נכשל גם הוא.

המונד נפגש לראשונה גם עם תרזה מיי באוקספורד, ושניהם השתייכו לאותו חוג חברתי. שניהם גדלו במחוזות של נסיעה העירה לעבודה, וייצגו אותם. ההשקפות הפוליטיות שלהם התגבשו בימיה של תאצ'ר, ויש להם עניין אינטלקטואלי משותף בפוליטיקה השמרנית של שנות ה-90.

אבל למרות שהמונד נטה לשמרנים כבר בגיל צעיר, הדחף הראשון שלו אחרי הלימודים באוקספורד היה עסקים, לא פוליטיקה.

ממכשור רפואי לנדל"ן

קריסתה של חברת המכשור הרפואי Speywood לא ריפתה את ידיו, והוא כבר תכנן לעצמו קו עסקים חדש לגמרי: פיתוח נדל"ן, כלומר בנייה.

ב-1984 הוא הקים את קאסלמיד, חברה קבלנית, עם שמאי מהעיירה שלו, טרי גרגסון, והעסק נראה תפור למידותיו. עסקת המקרקעין הראשונה שלהם הכניסה להם רווח של 100,000 ליש"ט. גרגסון אמר ל"פייננשל טיימס" שהמונד היה "ישר כמו חץ, בעל תושייה והצליח לגרום לדברים לעבוד מהר".

אסטרטגיית העסקים של קאסלמיד התבססה על דחיסת יותר יחידות דיור ליחידת קרקע מכפי שעשו קבלנים אחרים, ולכן הם יכלו להציע מחירים גבוהים יותר על קרקעות. כאשר אישור הבנייה התקבל, וערך המגרש המריא, החברה יכלה ללוות כספים כדי לממן את הבנייה.

אחרי התחלה איטית החברה המריאה בתחילת שנות ה-2000, כאשר המונד הבחין בהזדמנות שהייתה קבורה בפרטים הטכניים של רפורמות בשירותי הבריאות מאותה תקופה.

במאמץ להגביר את התחרות בתוך NHS, השירות הרפואי הלאומי הבריטי, הממשלה השמרנית הקודמת העניקה תקציבי רכש לרשויות בריאות ולרופאים מקומיים, שהקלו עליהם להזמין בנייה חדשה. קאסלמיד החלה להשלים את עסקי הבנייה למגורים שלה בבניית מרפאות ומתקנים רפואיים. המהלך הזה, יחד עם רכישת חברה אחרת, העלה את המחזור שלה מ-44,000 ליש"ט ב-1994 אל מעל 10 מיליון ליש"ט ב-2004.

ההחלטה לגוון את הפעילות התקבלה בעיתוי הנכון: כאשר המשבר הפיננסי היכה בשוק הבנייה למגורים אחרי 2007, קאסלמיד - שלא כמו קבלנים קטנים ובינוניים רבים - נשארה בחיים הודות לעסקיה בתחום הרפואי. אחד מידידיו הקרובים של המונד אומר ש"החץ השני הזה בקשת הציל את המצב".

הקריירה הפוליטית של המונד החלה לתפוס תאוצה באותה עת: הוא נבחר למושב הבטוח של השמרנים במחוז הפרלמנטרי ראנימיד אנד ווייברידג' ב-1995, ונבחר לפרלמנט ב-1997. כעבור עשר שנים הוא כבר הגיע לממשלת הצללים של השמרנים.

תזרים קבוע של דיבידנדים

בשנים הטובות שלה, קאסלמיד שילמה להמונד ולאשתו סוזאן, שכיהנה כמנהלת משותפת, תזרים קבוע של דיבידנדים, שהגיעו לשיא של 1.8 מיליון ליש"ט ב-2007 קצת לפני המשבר הפיננסי. בחמש השנים האחרונות, הביצועים של החברה היו צנועים, והיא לא חילקה דיבידנדים.

שר האוצר שמר על האינטרסים העסקיים שלו כאשר הוא כיהן כחבר פרלמנט, ויש לו עדיין החזקת בעל עניין בקאסלמיד. משנת 2010 שבה הוא התמנה לשר, החזקתו נשלטת על ידי קרן נאמנים בריטית, בניהול שניים משותפיו, אנדרו מילר וסיימון לינלי, אבל הוא המוטב הראשי שלה.

לפי מזכיר הקבינט הבריטי, ההסדר הזה אינו מהווה ניגוד עניינים.

ההרגל של המונד למשוך דיבידנדים בנוסף לשכר צמצם את תשלומיו לביטוח הלאומי. העברת חלק מהעסק לרעייתו אפשרה לבני הזוג ליהנות מנקודות הזיכוי שלה למס. האיש שהקדיש שנים למציאת הסדרי המס היעילים ביותר מבחינתו ממונה כעת על ניסוח חוקי המס. "הוא צייד שהפך לשומר היער", אומר משקיף אחד בווסטמינסטר.

גם כאשר עסקי הבנייה שלו שגשגו בשנות ה-90, המונד עדיין חיפש עיסוק צדדי נוסף עם ידידו לורד מוינהן, והצטרף הפעם לקבוצת הייעוץ באנרגיה CMA. החברה הזו ניצלה את ניסיונו של מוינהן בממשלה בעבודתו כמתכנן הפרטות של חברות מים וחשמל, וייעצה לממשלות בנושאים עסקיים, בכמה מקרים באמצעות הבנק העולמי.

המונד ייעץ ומייעץ לממשלות בוליביה וקולומביה בנושא קידום עסקים קטנים והפרטות, ולממשלת מלאווי על מבנה הבעלות של תשלובת בבעלות המדינה שהייתה בעבר בידיו של הנשיא לשעבר הייסטינגס באנדה. הוא ומוינהן הקימו לאחר מכן חברה בשם קונסורט ריסורסז שניסחה מחדש חוזי גז בים הצפוני.

אדריאן דל מאסטרו, מנכ"ל CMA לשעבר, אמר שלורד מוינהן היה "היזם מבין השניים", ואילו המונד "תמיד היה שם כדי להשלים את החסר, לשקול את היתרונות ולחשוב על ההשלכות".

לפי מוינהן, "הצעד הראשון של פיליפ היה תמיד לנסח הצהרת תזרים מזומנים, בכתב ידו".

עסקיו של המונד עם ממשלת בריטניה - ממכירת ציוד רפואי למערכת הבריאות הלאומית (NHS) עד השגת היתרי תכנון ובנייה לפרויקטים חדשים - עזרו לו לגבש את הדעה שווייטהול (קריית הממשלה) היא לקוחה איומה ונוראה, לפי חבריו.

יסייע לעסקים קטנים?

הניסיון שלו כיזם אומר שכמה וכמה אנשים בסיטי מצפים ממנו לאמץ מדיניות שמסייעת לעסקים קטנים. "ג'ורג' אוסבורן (שר האוצר הקודם) היה ידיד הסיטי מטבעו, ולא עשה הרבה לקידום חברות קטנות", אומר אחד מהם. "אפשר לצפות שפיליפ המונד יתמוך בעסקים כאלו".

אבל נראה שהמונד מצטער על חוסר ניסיונו בחברות גדולות, ובעבר הוא יעץ לילדיו - שתי בנות ובן - לחפש לעצמם עבודה תאגידית לפני שיפתחו לעצמם עסק משלהם, אומרים חבריו.

כאדם פרטי מאוד, הוא ממעט לשוחח על עניינים אישיים. "אנחנו מדברים בעיקר על עסקים ופוליטיקה, לא על לאן נסענו לחופשה", אומר לורד מוינהן, שגילה כמה שתקן יכול חברו להיות ב-1991, כשהמונד גילה לו שהוא מתחתן. מוינהן, שכיהן אז כחבר פרלמנט גילה רק אז שהמונד (שהיה יו"ר המפלגה במחוז הבחירות שלו) חיזר אחרי העוזרת הפוליטית שלו (של מוינהן), סוזאן וויליאמס ווקר.

כמו הבוסית שלו, תרזה מיי, המונד נהנה ממוניטין של תשומת לב לפרטים, סירוב לחזר בגלוי אחרי התקשורת וסלידה מטקטיקות פוליטיות ראוותניות שעושות כותרות. שניהם נהנים גם מתחביבים פשוטים כמו הליכה באזורי כפר. "הם המבוגרים שבריטניה זקוקה להם כעת", אומר משקיף פוליטי אחד.

עמיתו לשעבר, טרי גרגסון, אומר ש"הוא מזכיר קצת את ג'ון מייג'ור, שהיה תמיד ידוע כאיש האפור, נכון? אני יכול להבין איך הוא רכש לעצמו את המוניטין הזה, אבל מתחת הוא דינמו אמיתי".

המשטר החדש לא ייצג המשכיות של קודמו: כשר אוצר, המונד אמור לנער דברים. "אלמלא היה פוליטיקאי, הוא היה עושה הרבה כסף כיזם", אמר לורד מוינהן. "שירות המדינה במשרד האוצר יגלה שפיליפ יאתגר אותם לחשוב אחרת".

קריסתה המפוארת של חברת המכשור הרפואי

כשלא הצליח להשיג עבודה בסיטי של לונדון, החל המונד לעבוד ב-1977 בשביל דיוויד הית, יזם שהקים את תשלובת Speywood, שהקיפה ייצור מזון, מכשור רפואי וציוד אודיו-ויזואלי להשכרה.

המונד, שהיה חניך ניהול, מילא את המשימות הקשות ביותר, אומר אחד מחבריו. שלוש שנים אחרי הצטרפותו ל-Speywood, החברה נקלעה למצוקה כספית. המונד קנה את החברה הבת Speywood Medical, ששמה הוחלף מאוחר יותר לקרדיוטק, שייצרה את האלקטרודות עבור מכשירי מדידות הא.ק.ג.

באותה עת השתמש המונד בביתם הפרטי הצנוע של הוריו בעיירת השינה בילריקיי באסקס ככתובתו הרשומה, ותיאר את עצמו כמנהל שיווק.

ב-1981, השנה הראשונה בבעלותו של המונד, החברה הרוויחה 12,000 ליש"ט ממחזור של 140,000 ליש"ט, אבל תוכנית ההתרחבות השאפתנית של המונד העיקה במהרה על מצבה הכספי: בשנה השנייה בבעלותו, ההפסד הגיע ל-48,000 ליש"ט ממחזור של 180,000 ליש"ט.

היינץ יצישק, איש עסקים גרמני שניהל באותה עת חברה מתחרה, זוכר שהיה נפגש עם המונד בירידי עסקים ברחבי אירופה: "כולנו התרוצצנו ביבשת ובעולם במרדף אחרי לקוחות שירצו לקנות את הדברים האלו". המונד, אומר יצישק, היה "צעיר שאהב מכוניות מהירות. הייתה לו מאזדה RX7, מכונית ספורט מהירה מאוד".

קרדיוטק, שהייתה חדשה יחסית בשוק המכשור הרפואי, התקשתה לשכנע קונים לעבור למערכת שלה. אחרי סבב של גיוס הון, המונד מכר אותה ב-1986 לחברה גרמנית וחיסל את חברת האחזקות שלה. בהחלטת מועצת המנהלים נאמר ש"החברה אינה יכולה, בגלל התחייבויותיה, להמשיך בעסקיה".