ביהמ"ש: "הממשלה מכשילה הפיכת צריפין למתחם לדיור"

סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בלוד, ורדה מרוז, מותחת ביקורת חריפה על שר הפנים אריה דרעי, בשל העיכוב המתמשך של השר ושל קודמיו בתפקיד להכריע בעניין השיוך המוניציפלי של שטח מחנה צריפין בין הרשויות ראשון-לציון לבאר-יעקב.

הרקע לביקורת שהשמיעה מרוז בפסק הדין מצוי בעתירה מינהלית שהגישו עיריית ראשון-לציון והוועדה המקומית נגד הותמ"ל, הממונה על מחוז מרכז במשרד הפנים רות יוסף והמועצה מקומית באר-יעקב.

העתירה הוגשה לאחר שממשלת ישראל החליטה על פינוי מחנה צריפין לטובת הקמת שכונה שתכלול 3,000 יחידות דיור, 180 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר. חלק ממחנה צריפין ממוקם בין ראשון-לציון לבין באר-יעקב ומוגדר כשטח "גלילי" ללא שיוך מוניציפלי.

ביולי 2015 הכריזה הממשלה על השטח הגלילי המדובר כמתחם מועדף לדיור, ובאפריל 2016 החליטה הותמ"ל על הפקדת התוכנית להתנגדויות. השטח, שלא שייך מוניציפלית היום לאף רשות, מיועד להסתפח לבאר-יעקב, אולם עד היום לא התקבלה כל החלטה מטעם שר הפנים בדבר חלוקת השטח הגלילי בין הרשויות.

על רקע זה הגישו עיריית ראשון-לציון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה עתירה, שבה הן מתנגדות לקידום תוכנית בשטח הגלילי, בנימוק שאין לאשר אותה כל עוד לא אושר שינוי הגבולות והשיוך המוניציפלי במחנה צריפין על-ידי שר הפנים.

"קיים צדק רב בטענה ביחס למחדלו של שר הפנים, אשר מטעמים לא ידועים נמנע מלקבל החלטה בדבר שינוי הגבולות במחנה צריפין ושיוכם לעיריית ראשון-לציון או לבאר-יעקב", כתבה השופטת מרוז בפסק הדין. "כל עיכוב בהמשך ההליך התכנוני, אשר הוגדר בחוק כהליך מואץ, עלול לחבל בקידום פתרון מצוקת הדיור - אשר הוגדרה כמצוקה לאומית, ולפתרונה נשואות עיני העם כולו. לצד הנזק הלאומי כתוצאה מעיכוב מימוש התוכנית, שמשמעו עיכוב בנייתן של אלפי יחידות דיור, עלול להיגרם אף נזק כלכלי ותדמיתי לבאר-יעקב".

מרוז הוסיפה כי אין שיתוף-פעולה בין משרד הפנים לרשויות המקומיות: "ידה של האחת אינה יודעת מה מעשי רעותה, והתוצאה - תוהו ובוהו. לא ברור על שום מה שר הפנים... מעכב תקופה כה ממושכת את החלטתו ביחס לשינוי הגבולות ושיוכם המוניציפלי".

מרוז הוסיפה כי "אותה ממשלה שיצאה בהכרזה חגיגית, באמצעות קבינט הדיור, על המתחם כמתחם מועדף לדיור, היא זו המקימה לכאורה מכשול במימושו ויישומו". 

השופטת הגדירה את התנהלותו של שר הפנים "נפלאה מבינתה", והוסיפה כי אין דרך המלך היא שינוי הגבולות המוניציפליים והבהרת התמונה העמומה השוררת בשטח, וכי החשש שמא התוכנית תסתור את החלטת השר לכשתתקבל - אינו מופרך. "יש להניח כי השר ער לכך שבמחדלו הוא גורם להשהיית הליך התכנוני ללא אפשרות להשלימו".

מרוז קבעה כי ניתן לאפשר את המשך ההליך התכנוני ככל שהוא נוגע לשמיעת התנגדויות - שלב שאין בו כדי לפגוע בזכויותיהן "הקנייניות" של ראשון-לציון, ואם תמצא לנכון, תעתור נגד ההכרעה בהתנגדויות.

על כן קבעה מרוז כי קידום התוכנית והליך הפקדתה יימשך, אך אישור התוכנית יעוכב עד לקבלת החלטה של שר הפנים לעניין הגבולות המוניציפליים או עד להכרעה בעתירה - המוקדם מבין השניים.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "ראשית, העתירה אינה כנגד משרד הפנים אלא כנגד הותמ"ל במינהל התכנון אשר שייך למשרד האוצר. השופטת פנתה לשר הפנים בבקשה לקדם את שינוי הגבולות בטרם קידום התכנון במתחם. שר הפנים, אשר מבקש לקדם הסכמות בין רשויות מקומיות בנוגע להעברת שטחים, ממתין מזה מספר חודשים להסכמות ראשון-לציון ובאר-יעקב ולאישור מליאות המועצות. לצערנו, טרם התקבלו אישורים אלה".