ההמצאות הישראליות שמשפרות את ביצועי הספורטאים

בלי להתעכב יותר מדי על איכויותיו ומסריו של הסרט "רוקי 4", מ-1985, אפשר להגיד שהוא כולל את קליפ האימונים המפורסם ביותר בתולדות הקולנוע (שגם זכה לאורך השנים לחיקויים ולפרודיות). הימים ימי המלחמה הקרה, והמתאגרף האמריקאי מגיע לקרב ענקים מול דראגו, ענק סובייטי שהקרמלין השליך עליו את יהבו על מנת שישפיל את האויב מהמערב. בקליפ האימונים (יש למעשה שניים כאלה בסרט), נראה רוקי בבקתה מרוחקת בכפר סיבירי, מתאמן עם כל הכלים שיש ברשותו (תחת מעקב צמוד של קציני קג"ב), בעוד דראגו מתכונן לקרב באמצעות טכנולוגיית עילית שלא הייתה מביישת את תוכנית החלל.

התמונות עוברות מרוקי לדראגו: האמריקאי רץ בתוך מטר וחצי של שלג, הרוסי מתאמן במתקן המדמה טיפוס על סולם והמנטר כל תנועה בגופו; האמריקאי מנסר בולי עץ ענקיים, הרוסי משתמש במכשור ספציפי לאימוני כתף; האמריקאי מרים סלעים, הרוסי מניף משקולות בזמן שרופאים מנתחים מידע המופיע על צגי מחשב. זה אולי נראה מגוחך מבחינה קולנועית, אבל המסר ברור למדי: הרוח האנושית חזקה מכל טכנולוגיה.

היום, אחרי שהקיטש האייטיזי התחלף בציניות דיגיטלית, ספורטאים עדיין סבורים שהרוח האנושית חזקה וגו', אבל לא חוששים להשתמש בטכנולוגיה. במקרה של נבחרת הג'ודו הישראלית, זה גם סייע להם להגיע להישגים (מבלי להמעיט, כמובן, מהיכולות מעוררות ההשראה של ירדן ג'רבי ואורי ששון).

אם השימוש בטכנולוגיה בספורט הסתכם עד כה באלגוריתם המפורסם שהביא את קבוצת הבייסבול אוקלנד אנג'לס לשיא של ניצחונות (שימוש שתועד באופן מופתי בסרט המצוין "מאניבול), היום הטכנולוגיה היא ממש חלק מהפעילות הפיזית של הספורטאים. בין שמדובר במערכת המיוחדת שמנתחת מהלכים בג'ודו, במצלמות משוכללות המותקנות במגרשי ה-NBA כדי לשפר את ביצועי השחקנים או בצמיד חכם לטניסאים - נדמה שעולם ההייטק מצא לעצמו נישה חדשה ומסקרנת. הנה כמה דוגמאות לטכנולוגיה בשירות היכולת האנושית.

Boost | תוכנה לניתוח קרבות ג'ודו

"אנחנו פשוט מקודדים את הקרב"

ריו 2016 לא הייתה חלק מהתוכנית של אביב חצור. רק בתחילת השנה הוא הקים את חברת ההזנק בוסט (Boost) שמפתחת אנליסט וירטואלי - תוכנה שמאפשרת לספורטאים ולמאמנים לנתח את היריבים ולגזור מהמידע מסקנות לגבי הדרך היעילה ביותר להתמודד מולם. הפיתוח אמנם התקדם יפה והוא ביצע כבר כמה פיילוטים מוצלחים, אולם כשנפגש עם אנשי איגוד הג'ודו הישראלי לפני כמה חודשים, המטרה שלו בכלל הייתה לשכנע אותם להשתמש במערכת באולימפיאדה הבאה, טוקיו 2020. "מבחינתי זה היה לטוקיו, והתכוונתי לעשות את זה ברוגע", הוא מספר. אלא שאחרי שתי פגישות עם אנשי האיגוד והוועד האולימפי, הוא נשאל אם המערכת תוכל לפעול כבר השנה, בריו. חצור השיב בחיוב, בוסט קיבלה תמיכה כספית והנבחרת יצאה לדרך.

אף שלחצור חשוב להדגיש יותר מפעם אחת שההישגים של ירדן ג'רבי ושל אורי ששון שייכים אך ורק לשני הספורטאים, בנבחרת הג'ודו נותנים לתוכנה של בוסט לא מעט קרדיט.

"העובדים שלנו לקחו הרבה מאוד סרטוני וידיאו והפכו אותם למודלים סטטיסטיים", חצור מסביר. "זה לא משהו שאנחנו המצאנו, עושים אותו בכל העולם בתחומים אחרים. אנחנו פשוט מקודדים את הקרב. מה הייתה הפוזיציה של כל אחד מהצדדים, מה היו השלבים המכינים של כל אחד מהם, מה היו התרגילים, מה הייתה התגובה. אנחנו יודעים לעשות את זה באופן מאוד מהיר ויעיל. בריו כל הזמן ניסינו לחפש התאמות בין נקודות התורפה של המתחרים לבין נקודות החוזק של הספורטאים שלנו. סיפקנו לנבחרת גם פרופילים מאוד מאוד מפורטים של כל אחד מהספורטאים שיתמודדו מולם, עם תרחישים אפשריים שהם יוכלו לעבוד עליהם באימונים".

החיבור של חצור לתחום טבעי: בנערותו היה ג'ודוקה תחרותי שקיבל מצה"ל מעמד של ספורטאי מצטיין, עד שהחליט בגיל 19 להתגייס ליחידה מובחרת. הוא השאיר את הג'ודו בצד במשך השנים שבהן שירת, אולם הוא מספר שלאחר שחרורו חזר להתאמן מדי פעם.

בעתיד, אומר חצור, הכוונה היא להסתמך על הטכנולוגיה ב-80% מהמקרים, אבל עדיין להחזיק בחברה צוות של אנליסטים שיספק סיוע במקרה הצורך. כמו כן, התכנון הוא להרחיב את השימוש במוצר ולהיעזר בו בכל ענפי הספורט: בשלב הראשון בענפי ספורט תחרותי אינדיבידואליים - סיף, אגרוף, טניס, היאבקות וכו' - ובשלב מאוחר יותר גם בענפים קבוצתיים.

מה לגבי מודל עסקי? עד כה הכספים היחידים שהוזרמו לחברה הם אלו ששילמו לה איגוד הג'ודו והוועד האולימפי, אולם חצור משוכנע שבו*סט שווה הרבה כסף בלא מעט ענפים, והוא סבור שיוכל לתמחר את השימוש בו בצורה יצירתית - למכור לרוב הלקוחות חבילות שימוש במערכת על בסיס ממוחשב לגמרי במחיר סביר, ולספק ללקוחות הפרימיום חבילות יקרות יותר, שבהן תהיה כלולה גם אפשרות לסיוע של אנליסט אנושי מטעמה של החברה.

"בינתיים זו חברה רווחית, ואנחנו שוקלים את צעדינו לגבי אפשרויות של גיוס, אבל יש לנו יכולת לגדול בצורה אורגנית", אומר חצור. "יש בישראל ובחו"ל פרויקטים בקנה, וזו בחירה שלנו אם להיכנס אליהם או לא. אני מניח שנגייס בחודשים הקרובים, אבל אני עדיין לא יודע אם זה יהיה סיד גבוה או גיוס A".

SportVU | מערכת לניתוח משחקי NBA

זום-אין על לברון

אחת הטכנולוגיות היותר מרשימות בתחום שיפור הביצועים באמצעות המדע היא SportVU, שמיושמת בצורה מלאה בכל קבוצות ליגת ה-NBA מאז 2013. באמצעות שש מצלמות, הממוקמות בתקרת אולמות הכדורסל הגדולים ומשקיפות כלפי מטה, המערכת עוקבת אחר תנועת הכדור מכל זווית ואז אוגרת במהירות את המידע ומעבדת אותו. רוצים לדעת כמה זמן בממוצע מחזיק לברון ג'יימס את הכדור בכל התקפה? מה שיעור ההטבעות של עומרי כספי ביד שמאל? האם חסן ווייטסייד מוסר יותר כדורים לאחור ברבע השלישי או ברביעי? המערכת יודעת להפיק את כל המידע הזה תוך שניות.

מלבד הזמינות של כל המידע הזה לשדרני הטלוויזיה, שיכולים ללרלר בלי סוף סטטיסטיקות ולהציף בהן את מוחם של הצופים, המערכת של SportVU היא כלי רב עוצמה לצוותי האימון. היא מאפשרת למאמנים לנתח בצורה מדעית את חוזקותיהם וחולשותיהם של שחקנים מהקבוצה שלהם ומקבוצות יריבות, ולהתאים את האופן שבו יתמודדו מול מצבים כאלו ואחרים. נוסף על כך, בסיס הנתונים העצום שנצבר באמצעות התוכנה יכול לסייע להנהלות הקבוצות לתכנן את רכישות השחקנים שלהן ולדעת עד כמה יתאים שחקן מסוים לשחק עם שחקנים אחרים, ומה תהיה רמת הסינרגיה שלו עם הקבוצה במצבים שונים.

הטכנולוגיה שבבסיס SportVU פותחה במקור על ידי המדען הישראלי ד"ר מיקי תמיר, בתקופה שבה הוא עבד באלביט מערכות, על מנת לעקוב אחר מסלוליהם של טילים. כדי למקסם את המידע פותחו אלגוריתמים ייחודיים שמאפשרים לזהות ולעבד אירועים ייחודיים כמו כדרורים, נגיעות, חטיפות, מסירות, חסימות ועוד.

SportVU נמכרה לחברת Stats האמריקאית (שבבעלות חברת ניוז קורפ וסוכנות הידיעות איי-פי) כבר ב-2008 תמורת סכום של בין 15 ל-18 מיליון דולרים, לאחר שהושקעו בה כ-3 מיליון דולר בלבד במהלך שלוש השנים שבהן פעלה לפני המכירה.

פיטנס 22 | מפתחת אפליקציות כושר

הכי חשוב: פידבק

פיטנס 22 של היזם בני שביב היא עוף מוזר: לא רק שהיא עובדת מתחת לרדאר ולא משקיעה בשיווק אפליקציות הכושר שלה, מאז הקמתה ב-2012 היא לא גייסה ולו דולר אחד ממשקיעים חיצוניים. המודל הכלכלי שלה נדיר למדי בתחום: למכור מוצר, להרוויח ממנו, להשקיע בפיתוח וחוזר חלילה.

עד כה הורדו אפליקציות הכושר של פיטנס (יותר מ-20 מהן זמינות להורדה לאנדרואיד ולאייפון) לא פחות מ-35 מיליון פעמים - מה שהופך אותה לאחת החברות הישראליות המצליחות ביותר בתחום האפליקציות. המוצר הפופולרי ביותר בארסנל שלה היא האפליקציה 5K, שנועדה לאמן רצים מתחילים משלב הדשדוש שלאחר ההתרוממות הראשונית מהכורסה ועד לריצה של חמישה ק"מ.

האופרציה הרזה - עשרה עובדים בסך הכול - שומרת על רווחיות, מסרבת בעקביות להכנסת משקיעים וממשיכה עם השנים לתת פייט לחברות הגדולות בתחום. שביב מספר שהיעד מושג באמצעות הקפדה על פשטות ועל שמירתם של כל שלבי המחקר, הפיתוח והעיצוב בתוך החברה במקום להוציא אותם לקבלני משנה חיצוניים, וכן על התמחות בקידום האפליקציות בחנויות של גוגל ושל אפל כך שהן יופיעו במרומי תוצאות החיפוש.

"אנשים תמיד אוהבים לדעת איך הם מתקדמים כשהם עושים כושר", מסביר שביב את הרציונל. "מתוך כל חמישה אנשים שמתחילים לעשות כושר - ארבעה מפסיקים. זה תחום שלוקח זמן לראות בו תוצאות בעיניים. זה לוקח כמה שבועות לפחות, ומה שמאוד עוזר לך לראות את ההתקדמות ולחגוג את ההצלחה - זה מדדים. לדעת שעשית את זה עם קצת פחות מאמץ, טיפונת יותר מהר, ששרפת קצת יותר קלוריות. אנשים שרק מתחילים לרוץ לא מרגישים כזה הבדל בהתחלה, למרות שהוא נמצא שם. כשאתה מראה להם אותו הם מאוד אוהבים את זה. זו הסיבה שאנשים שעושים כושר מאוד מאוד מחוברים לכל מיני מכשירים שמספקים להם מדדים. הייחודיות שלנו היא בזכות המיקוד שלנו. יש לנו פחות פי'צרים מאשר המתחרים - 20% או 30% מהפיצ'רים שיש אצל המתחרים, אנחנו יותר יקרים מהם, אבל אנחנו מספקים איכות מאוד גבוהה עם עיצוב מאוד מדויק".

MilestonePod חיישן לנעלי ריצה

לרוץ באופליין

החיישן של מיילסטון פוד מתחבר לאחת מנעלי הריצה, אוסף מידע על הפעילות ומסתנכרן בהמשך עם הסמארטפון כדי לספק נתונים ותובנות ייחודיות על אודות צורת הריצה של המשתמש.

"צעדים, קלוריות, מהירות מרחק - זה באמת משהו שכולם יודעים לתת", אומר מנכ"ל החברה, ירון גרמזי. "אנחנו נותנים גם את כל הדברים הללו, אבל זה לא הדבר העיקרי. מה שאנחנו יודעים לתת ואחרים לא - ואם הם יודעים לתת, זה יעלה לך מאות רבות של דולרים - נובע מכך שהמכשיר שלנו ממוקם על הנעל, ובעתיד אולי הוא גם יהיה בתוך הנעל".

- למה זה מיוחד?

"כי הוא יושב על הרגל ויש לנו אלגוריתם מתוחכם שמנתח כל צעד שלך. אתה מקבל נתונים כמו Rate of Impact, כלומר איזו עוצמה הקרקע מחזירה לרגל שלך כשאתה מפיל אותה תוך כדי ריצה. זה הנתון העיקרי שמונע פציעות. אנחנו יודעים לומר לך אם אתה נוחת על העקב, על אמצע הרגל או על הבוהן, וזה משהו שמאוד חשוב לאתלטים. אנחנו יודעים למדוד את המרחק של הרגל שלך מהקרקע - כלומר עד כמה הצעד שלך הוא באמת איכותי ועד כמה אתה מרים את הרגליים. אנחנו יודעים כמובן מהו אורך הצעד שלך".

מעבר לכך, אומר גרמזי, מאחר שהחיישן נמצא על הנעל, הרצים לא צריכים לשאת עמם את הסמארטפון שאליו מוזנים הנתונים לאחר הריצה. בגרסה הבאה של המוצר שתצא בעוד כחצי שנה, גרמזי מוסיף, אפשר יהיה לשדר אותם בזמן אמת.

גרמזי טוען ליתרונות נוספים: החיישן אינו דורש הפעלה אלא מתחיל לאסוף מידע ברגע שהאדם שעונד אותו על הנעל מתחיל בריצה; הוא לא דורש טעינה והסוללה המניעה אותו מספיקה לפעולה רציפה של עד חצי שנה של ריצות; הוא אינו עובד עם ג'י-פי-אס ולכן הוא יעבוד גם בחדרי כושר מקורים.

מיילסטון פוד הוקמה לפני כשלוש וחצי שנים וגייסה עד כה כ-2 מיליון דולר ממשקיעים וקרנות. החיישן יימכר בישראל בחודש הבא, ומחירו עדיין לא פורסם. בארצות הברית הוא נמכר תמורת 25 דולר. עד כה מכרה החברה כ-15 אלף חיישנים.

Pulse Play | צמיד חכם לטניסאים

נקודת מפגש

הטניסאי ואלוף ישראל לשעבר אנדי רם הוא הפנים שמאחורי הסטארט-אפ Pulse Play, המייצר צמיד חכם שמנטר משחקי טניס (לרבות התוצאה). הצמיד מתחבר לאפליקציה שיוצרת מעין רשת חברתית של טניסאים ומסייעת להם להיפגש עם שחקנים ברמה דומה לשלהם.

בשנה שעברה גייס הסטארט-אפ כ-80 אלף דולר באמצעות קמפיין גיוס המונים, ובימים אלה הוא מחפש מקורות מימון נוספים על מנת להגביר את הייצור. בראיון ליעל בן ישראל שפורסם פה בחודש שעבר, סיפר רם כי את האפליקציה אפשר להוריד באנדרואיד ווטש או באפל ווטש, "אבל מי שמשחק עם השעון שלנו, מקבל חוויה אחרת לחלוטין. הסיבה היא שהוא ייעודי, מכל הבחינות, לספורט של מחבט-כדור. ישנם בעולם כ-400 מיליון שחקנים חובבנים בתחום הזה והוצאנו שעונים משלנו, כי עדיין אין מספיק שעונים חכמים בשוק".