תעשיית הגירויים: קרן אלפרד מאן רוצה לשנות את עולם הרפואה

בפברואר 2016 מת אלפרד מאן, מיליארדר פילנתרופ ויזם מוביל בתחום המכשור הרפואי. מאן השאיר מאחור פעילות נרחבת, כאשר את רוב תשומת-ליבו בתקופה שלפני מותו תפסה חברת מאנקיינד לאביזרי טיפול בסוכרת, שאותה הספיק להנפיק גם בתל-אביב בנוסף לנאסד"ק. אולם, מלבד הפעילות הזו הוא השאיר אחריו גם שתי קבוצות המכשירות סטארט-אפים בתחום המכשור הרפואי ופועלות במודלים עסקיים מעניינים, וממשיכות בכך גם אחרי מותו.

ישראל נהנית היום מאחת הקרנות הללו, ה-Foundation of Bioengineering, אשר מנהלת שתי קרנות המעודדות הפיכת מחקר יישומי לכדי חברות סטארט-אפ בשתי אוניברסיטאות, אחת מהן היא הטכניון, שהפעילות בה מאוגדת תחת חברת אמית.

הקרן השנייה אינה פעילה כרגע בישראל, אולם היא בהחלט פתוחה לרעיונות לפעילות כזו. זוהי קרן בעלת מודל ייחודי: פיתוח מכשור רפואי כחברה לכל דבר - אך ללא כוונות רווח. הסכומים המושקעים בפרויקטים של החברה הם משמעותיים, ולאחר מכן הם עוברים ספין-אוף והופכים לחברות לכל דבר, אך כל כסף שרואה מהם הקרן מושקע בפרויקטים חדשים.

לכן מטרת הקרן היא היא להשקיע בפעילויות שיצליחו כלכלית - אך רק כאלה שישנו את העולם, ולכן לעתים קרובות מדובר בפרויקטים שגופים אחרים לא ייקחו על עצמם. לקבוצה הזו קוראים Alfred Mann Foundation.

דיוויד הנקין הוא המנכ"ל של שתי הקבוצות. "בקרן AMF, עובדם היום 77 עובדים שהם מדענים, מהנדסים, רופאים ואנשי רגולציה", הוא מספר. "כמות העובדים משתנה לפי היקף הפרויקטים. למשל בשנים האחרונות הוצאנו שלושה פרויקטים לספין-אוף יחד עם הצוות שלהם, ואז 'איבדנו' אנשים שנגייס בחזרה כאשר הפרויקטים הללו יגיעו לאקזיטים, ואז יהיה לנו גם את הכסף להעסיק את האנשים הללו מחדש. היום אנחנו מנהלים כ-85 מיליון דולר, ואנחנו מאמינים כי יהיו לנו מימושים שיובילו לכך שננהל כ-400 מיליון דולר בשנתיים שלוש הקרובות".

הפרויקט העיקרי אותו מקדמת הקרן היום (כלומר זה שלא יצא עדיין לספין-אוף), הוא פרויקט לפיתוח חיישנים המושתלים ביד או רגל קטועה, שאיפשרו לתקשר עם הפרוטזה שעל הגדם באמצעות המחשבה בלבד. המכשיר נקרא infinity system, והוא תואם מאוד את תחומי העניין של מאן בחייו - גירוי חשמלי לשם השגת יעדים רפואיים שנראים בלתי אפשריים. חברות קודמות שלו החזירו ראייה ושמיעה לעיוורים וחרשים באמצעות גירוי חשמלי, ופרויקט אינפיניטי אמור לעזור לפיסחים ללכת.

הספין-אופים שבוצעו בשנה-שנתיים האחרונות ומהם מחכה החברה לאקזיט הם שלושה. האחד הוא חברת אקסוניקס, המפתחת מכשיר לגירוי של שלפוחית שתן רגיזה. "המוצר פותח תחילה כדי לגרות עצבים לשם טיפול בכאב נוירופתי", אומר הנקין, "כלומר כאב שמקורו פגיעה בעצבים עצמם. אולם אותה פלטפורמה רלוונטית למגוון סוגים של גירוי עצבי והחברה החליטה ליישם זאת לתחום השלפוחית". לחברה העצמאית, אחרי הפרידה מן הקרן, כבר גוייסו כ-52 מיליון דולר, בעיקר מקרנות הון סיכון באירופה ואסיה.

"שאלת השאלות היא מתי לבצע את הספין-אוף לכל חברה", אומר הנקין. "במקרה הזו עשינו זאת בשלב האבטיפוס, דווקא משום שזיהינו קבוצת ניהול מתאימה שהייתה פנויה אחרי מכירת חברה לבוסטון סיינטיפיק, Vesex Vascular, והם הסתקרנו מאוד מן המוצר הזה. בדיעבד זו הייתה החלטה מצויינת להביא את קבוצת הניהול הזו במלואה. הם גם הצליחו להביא את הכסף. כרגע הם עומדים להיכנס לניסוי הקליני".

חברה שנייה היא Monolythix, שהחלה לפעול בתחום של בדיקות לאבחון מחלות זיהומיות בזמן אמת, בעבור העולם השלישי, אולם עברה הסבה לבדיקות DNA, ומאפשרת היום לבודד DNA במהירות ובדיוק לצורך רפואה מותאמת אישית.

למכור ואז להתחרות

המוצר השלישי הוא משאבת הזלפת מורפיום מושתלת לחלוטין, המפותחת בחברת Medallion Therapeutics. הסיפור של החברה מעניין, ואופייני גם הוא לפעילות של מאן. "בערך בשנת 2000אלפרד מאן מכר למדטרוניק את חברת המשאבות הרפואיות מינימד, והקניין הרוחני שנמכר כלל את המשאבה המושתלת.

"הנחנו שמדטרוניק כנראה לא תפתח את זה, כי היא פיטרה את כל העובדים בתחום. אל (מאן - ג"ו) גייס את כולם וביקש מהם לפתח משאבה שתוכל לעשות זאת יותר טוב בלי להפר את הפטנט. מוצר כזה פותח והיה חלק מחברת Advanced Bionics שנמכרה לבוסטון סיינטיפיק, אך בעקבות מאבק משפטי חלק מן החברה חזר לידי מאן. סביב המשאבה הוקמה חברה שגייסה 40 מיליון דולר, אך המוצר נקלע הן לקשיים טכניים והן מול ה-FDA, ומאן ערך מכרז למכירתה.

"אנחנו, הפאונדיישן, השתתפנו במכרז ורכשנו את המוצר. אחרי שישה חודשים תיקנו את שתי הבעיות ועשינו את הניסוי הקליני הראשון בחיי הפאונדיישן. לקראת סוף הניסוי עשינו ספין-אוף למוצר, לחברת מדליון".

הכוונה היא לשווק את המוצר לתחום המורפיום, והוא יתחרה, איך לא, במוצר של מדטרוניק.

זו לא הדוגמה היחידה בקבוצת מאן למכירת מוצר ואז כניסה לתחרות איתו באמצעות מוצר משופר. כך גם במוצר החדש של תחום הגירוי העצבי, שתואר לעיל כמוקד העיסוק של הקרן היום. "פעם היה לנו מוצר בקרן בתחום הגירוי העצבי החשמלי שעשינו לו רישוי לבוסטון סיינטפיק, והם לא פיתחו אותו. החלטתי שאנחנו חייבים פלטפורמה משלנו בתחום הזה, ובמהירות האפשרית, וכמובן שלא תפר את הפטנטים שמכרנו לבוסטון. זה תמיד מעצבן אותי אם חברה גדולה יושבת על צבר פטנטים בתחום חשוב ולא עושה איתו כלום או לא מפתחת אותם לצרכים שאנחנו יכולים לפנות אליהם, כי לנו יותר קל לקחת סיכון. אז אנחנו עוקפים".

כאמור, הנקין מעוניין לחזק את הקשרים בישראל. "הייתה לנו קבוצת פיתוח בישראל אבל היא עברה אינטגרציה לתוך חברת ביונס מקבוצת החברות של מאן. אנחנו חושבים שיש הרבה כישרון וחדשנות בישראל, ושלא תהיה לכך תחרות משום מדינה אחרת בתקופת חיינו".

להדפיס תאי גזע

הפעילות השנייה של הנקין היא כאמור הקרן המנהלת פעילות בתוך אוניברסיטאות ובין היתר את חברת אמית בטכניון. עד היום הושקעו באמית כ-30 מיליון דולר. בעבר דובר על השקעה של 100 מיליון דולר, אולם ההשקעה בפועל תהיה תלויה בחלוקת נכסיו של מאן.

הנקין: "המטרה היא ששתי הקרנות יהיו בסופו של דבר עצמאיות ולא ידרשו השקעות נוספות. כמו קרן המחקר, גם אמית עשויה להגיע לכך תוך זמן קצר. תוך שנתיים שלוש יהיו לנו פירות".

הפעילות המוכרת ביותר של אמית עד כה היא חברת תאי הגזע אקסלטה, שפיתחה שיטה חדשה לגידול תאי גזע.

עוד פעילות מוכרת יחסית היא סילאנטיס, שפיתחה חומרים לאיחוי רקמות המבוססים על מנגנון שהועתק מאצות ים. "יש למוצר הזה המון אפליקציות אפשריות וצריך לבחור. זהו כעת האתגר של קבוצת הניהול", אומר הנקין. חברות נוספות מעניינות מבית אמית הן סנוקוליס, שפיתחה תרופה לגלאוקומה, ואקסימו בה משקיעה קרן אקסלמד.

"כל החברות הללו קיבלו ולידציה חיצונית. אנחנו מאמינים כי בשנתיים-שלוש הקרובות נשקיע בעד 12 חברות חדשות", אומר הנקין.

לא תחום לחלשים

בנוסף לשתי הקרנות ומאנקיינד, בקבוצת אלפרד מאן כלולה חברת סקונד סייט הציבורית (הנסחרת בנאסד"ק), שמפתחת שתל המחליף חלק מפעילות העין.

החברה נסחרת לפי שווי של 165 מיליון דולר ורושמת בינתיים הכנסות של מילוין דולר בלבד. חברת ביונס, שפיתחה מערכות לגירוי עצבי של שרירים כדי ללמד אותם לנוע מחדש אף אם הם משותקים, ונולדה בישראל, פועלת היום מקליפורניה אך מייצרת בישראל.

"האתגר העיקרי שלנו עבור כל החברות היום, הוא שיפוי ביטוחי", אומר הנקין. "דווקא ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית שמאשרת לשיווק את המוצרים שלנו, הפכה בשנים האחרונות ליותר ידידותית אבל חברות הביטוח לא משלמות עבור המוצרים וחברה קטנה ללא מימון רב מאוד תתקשה להשיג תשלום כזה. הניסיון של חברות לבנות מלכתחילה את המוצרים שלהן כך שחברות הביטוח ייאלצו לממן אותן תחת קוד שיפוי קיים, חונק את החדשנות. התחום הזה הוא לא לחלשים".

- האם אתם פועלים גם בתחום הבריאות הדיגיטלית?

"פחות. אי-אפשר עדיין היום לאסוף באופן לא פולשני, נניח באמצעות הטלפון או מכשירים לבישים, מידע דיגיטלי שבאמת משנה החלטה של רופא. אולי בשילוב של מכשירים מושתלים, אולי אם נזריק ננו-רכיבים לתוך הגוף, המידע יהיה קצת יותר משמעותי אבל קשה לדעת. בכל מקרה זה רעיון מרגש. ה-בעיה של התחום היום היא חוסר תקשורת בין רשומות רפואיות שונות. דרושים אנשי אינטגרציה שיחברו ביניהן, ואולי הם יגיעו מישראל".

 דגם של מערכת העברת פקודות ממוח של קטוע יד לפרוטזה/ מתוך הוידאו של אתא החברה