משה כחלון כבר לא עממי ופשוט

תוכנית מחיר למשתכן אינה המצאה של שר האוצר משה כחלון. היא החלה בימיו של שר השיכון בנימין בן אליעזר ב-1995 והציעה כבר לפני 20 שנה מחירים מוזלים לבני מזל שזכו באותן דירות. מה שעשה כחלון זה בעיקר להפוך את השיטה להמונית ופשוטה.

את הציטוטים "הפסקנו לספסר בקרקע; מינהל/רשות מקרקעי ישראל אינו יחידת רווח של הממשלה", אפשר הרי למצוא אצל כל שרי השיכון והאוצר בשני העשורים האחרונים. אבל אחרי שנים של הגדרות וקריטריונים שסירסו את מודל מחיר למשתכן, כחלון בעיקר פישט ושיטח את התוכנית.

הפשטות והעממיות הן הקלפים המנצחים של שר האוצר הנוכחי. לא עוד ויכוחים בלתי נגמרים על קריטריונים כמו ותק שנות נישואים, מספר ילדים, מיצוי כושר השתכרות ועוד - שיצרו העדפה למגזר החרדי והולידו דיונים אינסופיים בוועדות הכנסת. כחלון צידד בפשטות: כל מכרזי הקרקע יהיו בשיטת מחיר למשתכן. אין יותר קריטריונים - מחיר למשתכן מציע דירות בזול לכל מחוסרי הדירה.

זה אמנם עלול ליצור עיוותים פה ושם, אבל רק ככה אפשר לרוץ. רק ככה אפשר להשפיע על כל השוק. והנה מתברר שגם כחלון נכנס למלכודת. אחרי שנה של דשדוש, כשהריצה המתוכננת נתקלה בביורוקרטיה והניבה עד כה הגרלות ל-2,000 דירות בסה"כ, גם מחיר למשתכן של כחלון הופכת למבוך מפותל ולמטריצה מסובכת.

העממיות והפשטות לא הוכיחו את עצמן. במשרד האוצר הודיעו על מודל חדש לתוכנית. מעתה והלאה יהיו שתי רשימות זכאים - מסלול א' שזוכה לקדימות, ומסלול ב' שחבריו ייאלצו לחכות. למסלול הראשון ייכנסו רק אלה שיירשמו ויוציאו תעודות זכאות עד ה-13 בספטמבר. זוג צעיר שמתחתן יום לאחר מכן, או רווק שיחגוג 35 רק מאמצע ספטמבר, יכנסו למשל לרשימה השנייה וקשה לראות אותם נהנים מהצ'ופר שמחלקת המדינה (כ-300 אלף שקל הנחה לדירה). למה? ככה.

וכדי לנסות לכווץ עוד יותר את הביקוש (ההיצע כאמור לא ממש גדל, וההבטחה של כחלון שהחל מיוני נראה הגרלות ל-500 דירות בכל שבוע לא בדיוק מתגשמת) יצרו באוצר גם מערכת חדשה של התניות. כל זכאי יהיה חייב להירשם להגרלה אחת עד סוף השנה. לכל זכאי מותר פעמיים בלבד לוותר על זכייתו, לפני שהוא נדחק לרשימה הנחותה (מסלול ב').

כמו שזה נראה עכשיו, תוכנית מחיר למשתכן מנסה בעיקר להציל את כבודה. להוכיח שאפשר לתת דירה בזול לכמה עשרות אלפי משפחות (בעלות של מיליארדי שקלים לקופת המדינה). השפעה על כלל השוק? כנראה שגם לא הפעם.