מן המפורסמות הוא שלרוב יש פער גדול מאוד בין הנעשה בבית המשפט לבין המציאות. הדברים הכי פשוטים בחיים נעשים הכי מסובכים באולם המשפט. העובדות, שנראות כל-כך ברורות בחוץ, הופכות להיות כל-כך לא ברורות בתוך האולם.
התוצאה הזאת מושגת בעזרתם של עורכי דין המקבלים תשלום כדי לעשות את מה שבאנגלית קוראים to confuse the issue, ובתרגום חופשי "לבלבל את הנושא". חלק ממערכת ה"בלבול" כולל גם דברים בוטים. כדי להשיג את יעדם הם לא יהססו לטעון טענות שרבות מהן נעות על הרצף הלא מדויק. ופתאום הצופה מהצד רואה איך מה שנראה ברור כקריסטל, הופך להיות מעומעם כמו הבטחות של פוליטיקאים.
ואז מגיעים עורכי הדין...
אין הרבה מקרים הממחישים זאת כמו מקרה אלאור אזריה. במציאות זה נראה כל-כך פשוט וברור: יש סרטון, אזריה נראה בו יורה בראשו של המחבל והורג אותו, ללא כל פרובוקציה. ואז מגיעים עורכי הדין עם הטענה שרואים איך המחבל השרוע מזיז את הציפורן של האצבע השמאלית. רואים?! מי רואה?
כדי להוכיח זאת מביאים עדים. מה מצפה ההגנה מעדיה? שיאמרו שמה שנראה שחור הוא למעשה לבן. וזו ממש לא בעיה למצוא עדים כאלה. כי מבחינתם לא מדובר כאן בשאלה משפטית ומוסרית - אלא בימין נגד השמאל. זו כבר פרשה פוליטית. ובפוליטיקה כידוע מותר לא לומר את האמת, אפילו למי שמאמין בכל מאודו בדיבר התשיעי: "לא תענה ברעך עד שקר".
אלא שהדיברות כבר מזמן אינם רלבנטיים לאנשים קיצוניים. כמו למשל האדם שהופיע הבוקר (א') כעד במשפט. אליהו ליבמן, קצין הביטחון של חברון.
בלבול יוצרות כמקור פרנסה
מה סיפר, בין היתר, העד ליבמן? ש"עד היום חוסלו עשרות מחבלים, ואיש לא הועמד לדין". ברור מאליו שהוא לא הציג הוכחות, לא שמות, לא שום דבר שיש לו רלוונטיות במשפט. הוא ביקש להעביר את המסר ש"כולם עושים את זה", אז מה רוצים מהחייל היורה? סתם נטפלים אליו.
עורכי הדין לא יודעים שזה בלבול יוצרות? שהעובדה שיש הרבה גנבים אינה פוטרת את זה שעומד לדין? בטח שהם יודעים, אבל בלבול יוצרות זה החומר ממנו מתפרנסים רבים מעורכי הדין - במיוחד בתחום הפלילי ועוד יותר הפוליטי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
