בנק לאומי על האבטלה: יותר משרות בשכר נמוך, פחות בגבוה

גידול במספר המשרות החלקיות ובמשרות בשכר נמוך מעיבים על נתוני התעסוקה החיוביים של המשק לחודש יולי, כך מציין הכלכלן דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בבנק לאומי, במסגרת סקירה שמפרסם היום הבנק.

התעסוקה במשק רושמת שיאים של כל הזמנים בפרמטרים כמו שיעור האבטלה הנמוך ושיעור ההשתתפות בעבודה הגבוה, אבל לגאות הזאת ישנם גם פנים פחות חיוביים. כך למשל מתברר כי בחודש יולי חלה ירידה במספר המועסקים במשרות מלאות לצד עלייה של 23.7 אלף מועסקים במשרות החלקיות - התוספת הגדולה ביותר מאז חודש נובמבר 2015 - זאת בניגוד למגמה בחודשים האחרונים.

הניתוח שערך רזניק מראה שהמשרות שנוספו למשק הן בעיקר בענפים שבהם משולם שכר נמוך, בעוד שבענפים בעלי שכר גבוה חלה דווקא ירידה במספר המועסקים.

כך, למשל, מאז הרבעון הראשון של 2014 ועד לרבעון השני השנה נוספו 33,800 משרות בענפי הבריאות והרווחה - שהשכר הממוצע בהם עומד על 7,977 שקל בחודש. 28,600 משרות נוספו במהלך השנתיים האחרונות לענף החינוך, שהשכר הממוצע בו עומד על 7,350 שקל בחודש.

25,100 משרות נוספו באותה תקופה בענפי המסחר הקמעונאי והסיטונאי שהשכר הממוצע המשולם בהם עומד על 7,803 שקל בחודש, ועוד 15,200 משרות נוספו בענפי האוכל ושירותי האירוח, שבהם יש שכר ממוצע של 4,139 שקל בלבד. לעומת זאת התעשייה, שהשכר הממוצע בה עומד על 12,544 שקל בחודש, איבדה מאז הרבעון הראשון של 2014 לא פחות מ-15,900 משרות, לפי נתוני בנק לאומי.

"כ-50% מכלל תוספת המועסקים בתקופה שבין הרביע הראשון של 2014 לרביע השני של 2016 הייתה בענפי המסחר, שירותי אירוח ואוכל, חינוך ובריאות", מציין רזניק, "השכר הנומינאלי הממוצע בענפים שהוזכרו היה נמוך מהשכר הממוצע במשק, בטווח של 12%-54%". 

 איפה ישראל ביחס לעולם