האיום הבא על מלונות היוקרה: הוסטלים שעברו שדרוג

ההבדל בין הוסטל למוטל הולך ומיטשטש - הן מבחינת קהל הלקוחות והן מבחינת החזות. בעוד כל מותג בית מלון על כדור הארך עושה מאמצים למשוך את בני דור המילניום, עושים ההוסטלים את ההפך הגמור. הם מתבגרים ומתייפים - ואפילו מנסים למצוא חן בעיני אנשי עסקים בעלי מודעות לעיצוב.

למעשה, תשכחו כל מה שחשבתם שאתם יודעים על הוסטלים. תשכחו מחדרי השינה המשותפים המטונפים ביוון, את ה-WiFi המקרקש בבודפסט ואת הרצפה הדביקה מבירה בברלין. תעמידו פנים שזה מעולם לא קרה.

ההוסטלים הטובים ביותר כיום מעוצבים באלגנטיות - כמה מהם בידי אנשי מקצוע בעלי מוניטין בינלאומי. יש להם גם חדרי שינה משותפים וגם חדרי שינה פרטיים. יש להם בריכות מקורות וקונסיירז' (שגם עומד מאחורי דלפק הקבלה). לאחד מהם יש אפילו את הבר הכי טוב בארה"ב.

"כשפתחנו את פריהנד (Freehand) ב-2012, זה היה סוג של ניסוי", אמר אנדרו זובלר, מייסד ומנכ"ל מותג ההוסטל היוקרתי הראשון בארה"ב. "הייתה לי המון נוסטלגיה לתקופת התבגרותי בניו-יורק - לבית קיץ בהמפטונס או בפייר איילנד, לחוויות קיץ משותפות עם חברים. זו הייתה אחת התקופות הכייפיות בחיי".

הרעיון מאחורי פריהנד היה ליצור מחדש את הרוח העליזה והמשותפת של תקופות הקיץ שהוא בילה בהמפטונס.

4 שנים לאחר מכן החל הקונספט שלו להמריא: אשתקד פתחה החברה הוסטל בשיקגו, והיא מתכננת לפתוח שני הוסטלים נוספים - האחד בלוס אנג'לס (שייפתח בינואר) והשני בניו-יורק (שייפתח בסתיו).

רק לעתים רחוקות האורחים שלו הם תרמילאים עם תקציב זעום. לעתים קרובות הם קבוצות של חברים, משפחות או "נוסעים בינלאומיים שמחפשים חוויה - אפילו שהם יכולים לשהות במקומות הרבה יותר יקרים".

חברות יוקרתיות רבות אחרות מושכות גם כן לקוחות בקרב הנוסעים האמידים יותר, והדבר מסייע למגזר ההוסטלים לרשום ביצועים טובים יותר מאשר מגזרים אחרים בתעשיית האירוח. ג'נרייטור (Generator) מפעילה 14 הוסטלים באירופה - רבים מהם במבנים ישנים שהשימוש הנוכחי בהם שונה מהשימוש המקורי שלו הם נועדו. Wombats פועלת בערים מרכזיות כגון וינה וברלין.

מלונות בוטיק עצמאיים צצים בכל העולם, וגם בתי מלון יוקרתיים ייחודיים, מפורטו בפורטוגל ועד מלונות ברומא ובאיסטנבול. לדברי פרדריק קורלוס, מנכ"ל ג'נרייטור, פחות מ-1% מההוסטלים ממותגים, והקבוצה שלו היא "מרכיב משמעותי בפלח הזה".

סביבה יצירתית לעבודה משותפת

התרבותם הפתאומית של הוסטלים יוקרתיים מושכת את תשומת-לבם של נוסעים מכל הסוגים. לפי נתונים של Hostelworld, פלטפורמת הזמנות ההוסטלים הגדולה בעולם, 9.3% מההזמנות נעשות בידי נוסעים בגיל 41 ומעלה. 20% מבוצעות בידי נוסעים בגיל 31-40.

פלח האוכלוסייה הגדול ביותר בהוסטלים ב-2016 אינו בני-עשרה או תרמילאים שזה עתה סיימו את הלימודים בקולג', אלא אנשי מקצוע צעירים בסוף שנות ה-20 שלהם, המהווים קצת יותר מ-40% מאורחי ההוסטלים. עבור אנשים שנוסעים לבד מספק ההוסטל נסיעת עבודה נעימה יותר מאשר שהייה טיפוסית שאושרה תקציבית באחד ממלונות Westin.

"בהוסטלים שלנו אנחנו לא רק רואים את החלק הנמוך של בני דור המילניום", אומר קורלוס, "אלא גם את בני דור Z, משפחות עם כמה ילדים, אנשי מקצוע בתחומים היצירתיים - עיצוב, אופנה, טכנולוגיה, פיתוח תוכנה, ואפילו זוגות שילדיהם כבר פרחו מהקן המשפחתי".

לעתים קרובות המרחבים הציבוריים ההומים משמשים גם כסביבה יצירתית לעבודה משותפת ומאפשרים חילופי מידע יצירתיים שלא ניתן היה לבצע בחדר ישיבות. בסטוקהולם, למשל, עוצבו המרחבים הציבוריים היפים בהוסטל החדש של ג'נרייטור עבור חברות מקומיות כמו ספוטיפיי, שיכולות לערוך שם סדנאות עם מבקרים או להשיק תקליט חדש.

הוסטלים רבים גם מספקים חדרים כשהערים מוצפות במבקרים לרגל כנסים גדולים. מ-30 חוות-הדעת ב-TripAdvisor שכתבו נוסעים עסקיים על פריהנד, שנפתח לפני שנה בשיקגו, ציינו רבים מהנוסעים כי בחרו בפריהנד בלית ברירה.

ג'יל טקמורי תכנן לנסוע לשיקגו לרגל הכנס השנתי של איגוד המסעדות הלאומי, אך גילה כי כל בתי המלון בקרבת הכנס מפקיעים מחירים, או שהחדרים שלהם כבר אזלו. הוא אמר כי החליט לנסות את פריהנד "כחוויה חדשה", וכי ישקול לתת לפריהנד הזדמנות שנייה בשל המיקום המדהים והיתרונות החברתיים.

דיוויד סמית, שמפעיל את הפודקסט הטכנולוגי SurfaceSmiths, מצא את עצמו במצב דומה. "פריהנד היה זול ב-80% לעומת בית המלון שבו השתתפתי בוועידה שנמשכה יום אחד בלבד", אמר סמית, "וכאיש עסקים עצמאי, הכסף שאני חוסך הולך ישירות לשורה התחתונה שלי". סמית העניק לפריהנד 5 כוכבים. טקמורי העניק לו ארבעה. שניהם הופתעו לטובה.

אנשי מקצוע ותיקים בתעשייה אינם חושבים שמדובר בשינוי מטלטל. "התעשייה השתנתה מאוד ב-6 השנים שבהם אני נמצא כאן", אמר פול האלפני, מנהל אספקה עולמי ב-Hostelworld, שבילה את מרבית הקריירה שלו במותגי מלון מיינסטרימיים כמו השרתון. "לא הייתי נוגע בעסקי ההוסטלים בשנותיי הראשונות במקצוע, אבל כעת זה מוצר יוקרתי. הדבר היחיד שאינו קיים כיום בהוסטלים זה שירות חדרים".

ואכן, כ-80% מהאורחים שאינם בני דור המילניום מביעים שביעות-רצון משהותם, ו-5% בלבד מהם מביעים חוסר שביעות-רצון. אחרי הכול, אנחנו בעידן ה-Airbnb, שבו מעניקים הנוסעים עדיפות למחיר ולחוויות ולא למיטה.

בהערכתו האופטימית אף טוען האלפני כי ההוסטלים עשויים לאיים על מלונות הבוטיק, בדומה לשירות שיתוף הדירות השנוא על המנכ"לים. "מריוט והילטון יוצרים מותגים שלדעתי נועדו לקהל ההוסטלים. הם מנסים להשיג את האלמנט החברתי ולמשוך את קהל דור המילניום. מבחינתי, זו כמעט המחמאה הגדולה ביותר".