ניתוח דוחות הבנקים: התוצאות מרשימות פחות משפורסם

חמשת הבנקים הגדולים פרסמו את תוצאות הרבעון השני לשנת 2016, ולמרות סביבה שאינה תומכת, שכוללת ריבית אפסית, צמיחה נמוכה של המשק ורגולציה לסקטור, רוב הבנקים הצליחו להציג תשואה דו-ספרתית על ההון. חשוב לציין שכאשר מנתחים את הרכב הסעיפים שהובילו לרווחיות הגבוהה, נוכל להבחין בהכנסות בעלות אופי חד-פעמי, אשר מעוותות במידה מסוימת את התשואה על ההון המייצגת של בנקים מסוימים.

לדוגמה, ברבעון זה נהנו הפועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי ממכירת ויזה אירופה. נוסף על כך, חלק מהבנקים אף נהנו מהכנסות מריקברי תיק האשראי ומרווחי תיק ניירות ערך. בנטרול סעיפים אלו, התשואה על ההון הייתה פחות מרשימה בחלק מהבנקים. עובדה זו מחייבת ניתוח מדויק של סעיפים מרכזיים בדוחות, לצורך השוואה ביניהם.

סעיפי ההכנסות

פעילות הליבה המרכזית של הבנקים מתחלקת לשני סוגים של הכנסות - הכנסות מריבית עבור הלוואות שניתנות, והכנסות מעמלות והכנסות אחרות. את נתון ההכנסות מריבית ניתן למצוא בדוח רווח והפסד בסעיף הכנסות מריבית, אשר משקף את הפעילות המימונית שמראה את המרווח המימוני של הבנק באשראי. בשנים האחרונות, עקב רמת הריבית הנמוכה, סעיף זה נעצר או נשחק מעט.

סעיף העמלות של הבנקים אף הוא הראה חולשה מסוימת ברבעון האחרון, בעיקר בשל ירידה בפעילות בניירות ערך בעקבות תהליך הנזלת השקעות ושחיקה בעמלות העו"ש.

שיעור הפרשות להפסדי אשראי

אחוז ההפרשות להפסדי אשראי הוא פרמטר אשר משקף את היחס בין ההוצאה בגין הפסדי אשראי לסך תיק האשראי, אשר מחושב בערכים שנתיים. מיחס זה ניתן גם להסיק על איכות תיק האשראי.

ההפרשות ברבעון האחרון היו נמוכות, ואפילו בנק לאומי והפועלים רשמו הכנסה בגין הפסדי אשראי, כלומר ההכנסות מריקברי על הלוואות ישנות - שהופרשו בעבר והחזירו את התחייבותן בניגוד להערכת הבנק - היו גבוהות מההוצאות להפסדי אשראי.

יעילות תפעולית

בשנים האחרונות פועלות הנהלות הבנקים באופן נמרץ לצמצום ההוצאות השוטפות, מה שבא לידי ביטוי בצמצום מספר הסניפים ובהשקת תוכניות ייעול שונות המוצעות לעובדי הבנק - תוכניות אשר הובילו בין השאר לצמצום כוח האדם בהיקף של כ-3,000 עובדים, אשר נפלטו מהמערכת הבנקאית בשנים האחרונות.

חישוב יחס היעילות התפעולית מתבצע על-ידי חילוק סך כל ההוצאות התפעוליות בסכום הכנסות ריבית נטו וסך כל ההכנסות שאינן מריבית. ככל שיחס זה נמוך יותר, ניתן לומר שהבנק יעיל יותר. לפי הדוגמה, ניתן לראות שבנק מזרחי הנו הבנק היעיל במערכת.

הלימות הון ליבה

הלימות הון הליבה היא היחס בין סך נכסי הסיכון של הבנק (מוגדרים על-ידי המפקח על הבנקים) לבין ההון של הבנק. זהו פרמטר אשר מעיד על חוסנו של הבנק ועל יכולת עמידתו בפני משברים פיננסים. מעבר לכך, יש לשים לב שכאשר בנק מגיע ליעד הלימות הון הליבה, הוא יכול ביתר קלות לחלק דיבידנד, ולהגדיל ולגוון את תיק האשראי.

במסגרת הוראות בזל 3, הועלה יחס הלימות ההון, ועל פי הנחיות המפקח על הבנקים, כבר בינואר 2017 יצטרכו הבנקים לעמוד ביעד שהוגדר להם. כך שבנק הפועלים צריך לעמוד על 10.2, לאומי צריך לעמוד ביעד של 10.27, דיסקונט ביעד של 9.15, מזרחי ביעד של 9.8 והבינלאומי צריך לעמוד ביעד הלימות הון של 9.92.

תשואה על ההון Return On Equity (ROE) היא יחס מרכזי בתמחור מניות הבנקים, אשר למעשה מושפע מכלל הפרמטרים שהזכרנו. היא מחושבת כרווח נקי לחלק להון העצמי. חשוב לציין שבכדי לבצע הערכה מושכלת לשווי מניות הבנקים, כדאי לערוך תחזית של הרווח המייצג, וממנו להמשיך לחישוב התשואה על ההון. חישוב זה יבליט את האטרקטיביות והסלקטיביות מבין הבנקים.

מכפיל ההון מחושב כשווי שוק חלקי ההון העצמי. ישנו קשר הדוק בין מכפיל ההון שבו הבנקים נסחרים, לבין התשואה על ההון המייצגת של כל בנק.

בהסתכלות על מכפיל הון נמוך מ-1, תמחור הבנקים נראה לכאורה זול, אך להערכתי השאלה שהמשקיעים צריכים לשאול את עצמם היא מה התשואה על שווי השוק הנוכחי שנקבל מהשקעה זו.

סייע בהכנת הכתבה אייל טלמור. הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 תוצאות הבנקים 29.8

 מכפילי ההון של הבנקים