האמריקאי שמתכנן מהפכה בסצנת הסטארט-אפים ביפן

כשג'יימס רייני עבד בעמק הסיליקון, הוא היה רגיל ליזמים אגרסיביים שניסו להשיג ממנו מימון בכל פעם שהיה להם חלון הזדמנויות בן שתי דקות. כעת הוא בטוקיו, שבה התרבות כה שונה, שגם הוא שינה את צורת ההתנהלות שלו. מייסדים של חברות סטארט-אפ ביפן כל כך מתביישים לבקש כסף, שהוא החליט לפתוח את המשרד שלו במשך מספר שעות כל שבוע כדי לאפשר להם לעבור במקום ולפטפט איתו.

"הבנו שאנחנו צריכים ליצור תירוצים שיאפשרו למייסדים של חברות ליצור איתנו קשר", אמר רייני בריאיון שנערך במשרדו, הממוקם ליד תחנת הרכבת של טוקיו. "הכרזנו על שעות פתיחה והודענו שהם יכולים להגיע ולשאול אותנו כל דבר שהם רוצים. והם באמת שאלו שאלות ותוך כדי כך אמרו שהם צריכים לגייס כסף".

רייני פתח את השלוחה היפנית של קרן ההון סיכון 500 Startups, מוסד מוכר בעמק הסיליקון שקנה לעצמו מוניטין כמי שתומך ביוזמות שזה עתה יצאו לאור. הוא מעוניין לפרוץ לשוק היפני, שבו שולטות קרנות הון סיכון תאגידיות. זאת הסיבה, לדעתו, שיפן לא הצליחה בגדול בתחום זה כמו ארה"ב או סין. תאגידים היו מעורבים ב-68% מעסקאות ההון סיכון ביפן במחצית הראשונה, בהשוואה ל-27% בארה"ב, כך על פי חברת המחקר CB Insights.

רייני סבור שהגישה הזו בעייתית מאוד. מנהלים בכירים בתאגידים שמקבלים החלטות השקעה הם בדרך כלל פקידים שעבדו רק בארגונים גדולים ויציבים, ולכן הם מקבלים החלטות בטוחות, כדי להגן על הקריירות שלהם. לא פחות חשוב - יש להם תמריצים מועטים ליטול סיכונים מכיוון שהתגמול שלהם אינו קשור להצלחה של חברות הסטארט-אפ בהן הם בוחרים להשקיע.

"אנשי הון סיכון בתאגידים הם בדרך כלל אנשים של משכורת, והמשכורת שלהם אינה מושפעת מההצלחה של ההשקעות שלהם", כך אומר רייני, שהחל את הקריירה שלו בבנק ההשקעות JPMorgan Chase בטוקיו, פרש ממנו כדי להקים חברת סטארט-אפ ולאחר מכן עבד בזרוע ההון סיכון של DeNA בעמק הסיליקון. זה שונה מקרנות הון סיכון לא תאגידיות, ש"משקיעות יותר אנרגיה ומוטרדות הרבה יותר אם חברות הפורטפוליו שלהן לא מצליחות".

אפילו בהשוואה למקבילות שלה בארה"ב, 500 Startups נוטה להשקיע בשלבים המוקדמים ביותר, שהם בדרך כלל גם המסוכנים ביותר. השותף המייסד של הקרן, דייב מקלור, החל לבצע השקעות אנג'ל עם 300 אלף דולר שהרוויח בעקבות ההנפקה הראשונה לציבור של פייפאל, שבה עבד. הוא הקים את 500 Startups בשנת 2010 וכיום הקרן מנהלת נכסים בהיקף של 250 מיליון דולר ומתמקדת בסקנדינביה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית. האתר מצהיר בגאווה: "אתם חושבים שאתם משוגעים? גם אנחנו משוגעים".

רייני סבור שהגישה הזאת טומנת בחובה הזדמנות כשמדובר ביפן. במדינה שבה כמעט אין קרנות הון סיכון זרות המשקיעות בחברות בשלבים המוקדמים, הוא מקווה ש-500 Startups תהיה הראשונה שתחשוף אוצרות חבויים ותשתמש בקשרים שלה כדי להעניק להם חשיפה גלובלית.

מאז הושקה בשלהי השנה שעברה, הקרן מתקרבת יותר ויותר ליעד של גיוס 30 מיליון דולר ממשקיעים, לרבות מחברת Mitsubishi Estate וכן מטאיזו סאן, ממייסדי GungHo Online Entertainment. עד כה, הקרן השקיעה בין 100 אלף דולר ל-500 אלף דולר בשש חברות.

רייני אומר שהקריטריונים הכלליים להשקעה פשוטים: "למה בזה, למה עכשיו ולמה בכם?". רייני רואה פוטנציאל עצום בשילוב מציאות מדומה בתחום העסקי או בתחום הבריאות, שבו הפחתת הרגולציה ביפן יוצרת הזדמנויות. בנוסף הוא בוחן חברות סטארט-אפ שמצאו לעצמן נישה על ידי פיתרון בעיות שהן ספציפיות ליפן.

הקרן השקיעה ב-Pocket Menu, המפעילה אפליקציית מסעדות שמנצלת את הפריחה בתיירות. המייסד, שף בדימוס, שכנע את חבריו במסעדות יוקרה עם כוכבי מישלן, לאפשר הזמנת מקום ותשלום באמצעות האפליקציה.

מציאות מדומה עדיין מרתיעה את רוב הצרכנים בגלל מחירה, אבל הדברים אינם כך כשמדובר בעסקים. זוהי הסיבה להשקעה בחברת DVERSE, שיצרה תוכנה המאפשרת למשתמשים לעצב בניינים ונופים וירטואליים, ולאחר מכן לכווץ את עצמם דיגיטלית ולצעוד בתוך היצירות.

המייסד של DVERSE, שוגו נומאקורה, אומר שהעובדה ש- 500 Startups השקיעה בחברה שלו עשויה להקל עליו להגיע לקהל בינלאומי וליצור שותפויות עם השקת המוצר בשנה הבאה. הוא מוסיף שהאפשרות לשוחח עם מישהו שיש לו ניסיון בהקמת חברה הוא יתרון נדיר ביפן.

"בחו"ל, רוב אנשי ההון סיכון היו פעם יזמים בעצמם, אבל ביפן הם עדיין מה שמכנים אנשי הון סיכון עם משכורת", אומר נומאקורה, "אדם שמגיע עם רקע בחברת סטארט-אפ מסתכל על מוצר בצורה אחרת, והעצות שהוא יכול לתת שונות משל אנשים אחרים".

 התאגידים ביפן