הקנס בוטל - ואופטיקה הלפרין תפוצה

רשת אופטיקה הלפרין ניצחה את הרשות להגנת הצרכן בתביעה שהגישה בעקבות קנס שהשיתה עליה הרשות בטענה להפרת חוק הגנת הצרכן. בית המשפט קבע כי קנס שהטילה הרשות להגנת הצרכן בגובה של 700 אלף שקל, שירד בהמשך לכ-400 אלף שקל, יימחק, וכי הרשות אף תפצה את הלפרין.

הסיפור החל לפני כשנה וחצי. בינואר 2015 נכנס לתוקפו חוק המאפשר לרשות להגנת הצרכן להטיל קנסות מינהליים של עשרות אלפי שקלים על חברות. רשת אופטיקה הלפרין נקנסה בסכום של 877 אלף שקל בטענה להטעיה בפרסומים במודעות שפרסמה באותו חודש. מהסכום הזה הפחיתה הרשות 20%, היות ודובר על הפרה ראשונה, כך שהקנס שהושת במארס עמד על כ-700 אלף שקל.

המודעות בפרסומים השנויים במחלוקת בישרו על מבצע של זוג משקפיים ב-50 שקל, אלא שנטען כי הן חולקו ל-3 חלקים: בחלק העליון נכתב כי משקפיים הם מוצר צריכה בסיסי; בחלק המרכזי נכתב "כל משקפי הראייה 50 שקל" בגופן גדול; ובחלק התחתון של המודעה נכתב כי המחיר תקף ברכישת עדשות ורק למסגרות שמחירן המלא אינו עולה על 800 שקל.

טענת הרשות שהובילה לקנס הייתה שמהקמפיין משתמע כי ניתן לרכוש כל זוג משקפיים במחיר המבצע, אלא שבפועל המחיר יוחס רק לחלק מהמסגרות. מכאן שאם צרכן ביקש ליהנות מהמבצע ולשלם 50 שקל, היה עליו לרכוש עדשות ראייה במאות שקלים, והיה עליו לבחור מתוך מבחר מצומצם של מסגרות.

בשורה התחתונה נטען כי המחיר המינימלי שישלם הצרכן גבוה בהרבה מהמחיר המובטח בפרסום. 

 המודעה שבגללה הוטל הקנס

את סכום הקנס הגדיר אז מנכ"ל אופטיקה הלפרין, יעקב הלפרין, כדמיוני. "אנחנו מאמינים שהצדק ייצא לאור. אין ספק כי קנסות בשיעורים דמיוניים ובלתי הגיוניים סופם להתגלגל לצרכן, ולא זו מטרת המחוקק".

בשלב הבא עדכנה הרשות כי היא תבחן את הקנס מחדש לאור דיון שהתקיים בוועדת הכלכלה לגבי החוק, ובמאי הוא הופחת ל-400 אלף שקל. הלפרין הגדיר את הסכום בלתי מידתי, ועל כן הגיש ערעור לבית המשפט.

את אופטיקה הלפרין ייצגו עורכי הדין יגאל כהן ובן ציון צדוק. בית המשפט, בהחלטה אמיצה למדי, הפך את הקערה על פיה וקבע כי אין בסיס לקנס.

השופט אלעזר נחלון מתח ביקורת על התנהלות הרשות להגנת הצרכן ועל השתת הקנס. "הגעתי למסקנה כי המערערת לא הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, שכן המודעות מושא הערעור אינן מהוות פרסום מטעה. נוכח המסקנה שהגעתי אליה, דין הערעור להתקבל, ודין דרישת התשלום להתבטל".

"מעבר לגובה הקנס, שהוא בלתי מידתי, האופן שבו הדברים נעשו הוא הבעייתי", אומר עו"ד יגאל כהן, בהתייחסו להיעדר אזהרה או מתן התראה לפני השתת הקנס והתחייבות להימנע מעבירה כאשר מדובר בעבירה ראשונה. "יש נהלים שהרשות עצמה קבעה והיא לא מקיימת".

"יומיים-שלושה אחרי כניסת החוק לתוקף חיפשו את המשווקים הגדולים. חוקר של הרשות התייצב בחנויות במטרה להכשיל את הרשתות, וכל זה מעוות. במקום שהרשות תיצור קשר עם הרשתות, תשתף עמם פעולה, תעביר הנחיות ואפילו תמנה מישהו שיאשר כל פרסום שעולה - היא מורכבת מחוקרים שמחפשים ללכוד את העוסקים.

"האינטרס של הסוחרים הוא לא פחות מאשר של הממונה בכל הנוגע לשמירה על הצרכנים. אף אחד לא רוצה להטעות ולירות לעצמו ברגל. תקלות קורות, אבל להשית קנסות של מיליוני שקלים - זה לא ייתכן. הרשות לא נועדה לנסות ללכוד אלא להגן, להנחות ולדאוג שלא יהיו הטעיות. אם מישהו בכל זאת עובר על החוק מגיעה ענישה - אבל אחרי שעבר את כל ההליך". 

הסכמים סודיים

אף שפסק כי במודעות האמורות אין הטעיה, השופט ציין כי גם אם מישהו סבור כי המודעות מטעות, מדובר במקרה גבולי. "היה מקום להימנע מלהטיל על המערערת את העיצומים שהוטלו עליה, ולא כחלק משיקול-הדעת שיש לממונה בנוגע לאופן הפעלת כלי האכיפה העומדים לרשותו".

הטעיית צרכנים היא פרקטיקה פסולה, וכשהיא מהווה עבירה על החוק, היא ראויה לענישה. הגוף האמון על שמירת זכויות הצרכנים בהיבט החוקי הוא הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, שקיבלה את הכוח לידיה עם היכנסו לתוקף של חוק המאפשר לה להטיל קנסות מינהליים של עד 45 אלף שקל לכל הפרה של החוק בידי תאגיד ועד 23 אלף שקל לחברה שאינה תאגיד.

עוד קובע החוק כי הרשות יכולה להטיל קנס של פי 1.5 מסכום זה כשמוגדרות נסיבות מחמירות, כלומר כאלה שנוגעות למספר גדול של צרכנים. הכוונה היא, למשל, שאם התגלתה הטעיה בשלט פרסומת, ניתן להעניש את החברה על כל אחת מהמודעות שפורסמו - מכאן שקנסות נגד חברות גדולות יכולים לנסוק למאות אלפים ואף למיליוני שקלים. עשרות קנסות הוטלו עד כה, ומאות תיקים של עוולות צרכניות ממתינות להכרעות.

חלק מהקנסות ניתנו לחברות גדולות, בהן גינדי, אסם, רמי לוי, ויקטורי ויינות ביתן; וחלקם לעסקים קטנים - כולם בטענה להפרת חוק הגנת הצרכן, למשל בשל אי-סימון מחירים, הטעיית צרכנים בפרסום והקטנת מוצרים.

מתוך מיליוני השקלים שהשיתה הרשות שולמו מאות אלפים, ועם חלק מהחברות אף הגיעו להסכמים להפחתות הקנס. אלא שבאופן מוזר למדי הסכמים אלה נותרים חסויים, כך שהציבור והעוסקים האחרים לא יכולים ללמוד מהם דבר.

גורם באחת החברות שקיבלה קנס של מאות אלפי שקלים, סיפר כי הקנס הופחת לעשרות אלפים, וכי הוא נותר חסוי. "הרשות השיתה עלינו קנס גבוה כדי שיהיה לה מהיכן לרדת. לשמחתנו, הקנס ירד משמעותית, וסגרנו את הסיפור".

"המדינה חושבת שיש לה כספומט"

לפי החוק, לאחר שהרשות שולחת כוונת חיוב, לעוסק יש אפשרות להגיש טענות בכתב תוך 45 ימים. המפר רשאי לבקש הארכה של 45 ימים נוספים להגשת טיעונים בכתב.

יודגש כי הרשות לסחר הוגן ולהגנת הצרכן היא כלב השמירה של הצרכנים - ויש לה עבודה רבה. זו גם הסיבה שבגללה החוק מאפשר לה לתת קנסות גבוהים מבלי להידרש להגיע לבית המשפט. המטרה הייתה לא רק טובה, אלא גם מחויבת המציאות: אין ספק כי נדרש עונש שירתיע חברות מלעשות ככל העולה על רוחן. אלא שבפועל נדרש כנראה בדק-בית באשר לשימוש בכלי הזה.

בימים אלה אמור להתמנות ראש חדש לרשות, אחרי פרישתה של עו"ד תמר פינקוס מהתפקיד.

"המדינה חושבת שיש לה כספומט שהיא יכולה למשוך ממנו כמה שהיא רוצה, וזה לא יכול להיות ככה. עסקים לא יכולים לחיות כאשר מוטלים עליהם קנסות בסדר גודל כזה", אמר אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי, שנקנסה ב-600 אלף שקל בטענה לאי סימון מחירים. ויקטורי ערערה על הקנס לבית המשפט, והוא הופחת ל-200 אלף שקל, אולם הם ממתינים לדיון בבית משפט.

"הקנסות צריכים להיות מדורגים. אם אתמול לא היו קנסות כלל, כי לא היה חוק - הרי שהקנס הראשון צריך לעמוד על 10,000 שקל. מי שממשיך להפר את החוק ייקנס ב-20 אלף שקל, וכך הלאה. לא הגיוני שביום אחד ובלי התרעה מטילים עליך קנס של 600 אלף שקל. זה סכום שיכול למוטט עסקים. אם יושתו קנסות כאלה, מישהו יצטרך לשלם את ההוצאה הענקית והבלתי מתוכננת הזו. גם קנס של 200 אלף שקל הוא לא מידתי, ואנחנו לא מתכוונים לשלם דבר, בעיקר כשהקנס לא מוצדק כלל".

מהרשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה: "הרשות לומדת את פסק הדין. עמדתה המקצועית של הרשות היא כי מודעת הפרסומת הינה ועודנה מטעה, והרשות תשקול להגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט השלום".

מאופטיקה הלפרין נמסר: "הצדק יצא לאור, כאשר השופט יצא כנגד חוסר ההוגנות וחוסר היושרה של הרשות לסחר הוגן. אופטיקה הלפרין יצאה חלוץ לפני המחנה על-מנת לעצור את התעמרותה של הממונה (בדימוס) על הגנת הצרכן כלפי כל הרשתות הגדולות וכנגד ניסיונה להטיל עליהן קנסות דמיוניים של מיליוני שקלים, וכל זאת על-מנת לחזק את מעמדה ומוראה על העסקים הגדולים. לקחת מודעת פרסומת מסוימת, לקרוא את מה שאין בה ולפרש אותה באופן שגוי ואפילו מעוות, כפי שבית המשפט קבע - וכל זאת במטרה להטיל קנסות דמיוניים ויהי מה - אינה התנהלות ראויה של הרשות".