ממשל אובמה מציע אופציה חדשה ליזמי היי-טק זרים שרוצים להקים חברה בארה"ב, אך אינם עומדים בדרישות לקבלת אשרות עבודה רגילות שניתנות ליזמים. צו מנהלי, שיוזם המשרד הפדרלי לביטחון המולדת, יעניק לפקידי הממשל הפדרלי מסגרת חוקית למתן מעמד שהיה מיוחד (parole), על-פי שיקול-דעתם, ליזמים מסוימים שיימצאו כבעלי פוטנציאל להביא "תועלת משמעותית לכלל הציבור". המטרה היא לעודד יזמות והקמת חברות סטארט-אפ וכך להמריץ את הכלכלה האמריקאית.
המשרד לביטחון המולדת פרסם בסוף השבוע את ההצעה ליישום הצו המנהלי ומבקש את תגובות הציבור בתוך 45 יום. הצו צפוי להיכנס לתוקף עוד בתקופת ממשל אובמה. יישומו אינו מצריך חקיקה של הקונגרס. על-פי ההצעה, ייבחן כל מקרה לגופו וההחלטה תהיה נתונה לשיקול-הדעת של הרשויות.
היוזמה היא חלק ממאמצים מתמשכים של ממשל אובמה להגמיש את התקנות למתן אשרות לזרים שעשויים לתרום למשק האמריקאי בלי להידרש לפעולות חקיקה של הקונגרס. באווירה הפוליטית הנוכחית, אין סיכוי ששני בתי הקונגרס, שנתונים בשליטת הרפובליקאים, יתנו יד ליוזמה כזו.
יזמים מכל מגזר כלכלי מוזמנים לפנות לשלטונות ההגירה כדי לקבל את מעמד השהייה המיוחד, אך המסגרת הזו תפורה במיוחד ליזמי היי-טק. הרחבת המעגל של מקבלי אשרות היי-טק היא קדימות חשובה לתעשיות הטכנולוגיות האמריקאיות.
עו"ד נמרוד פנץ, ממשרד עורכי הדין דירסון, לוי ופנץ, בוושינגטון, שמתמחה בדיני הגירה והשגת אשרות עבודה ליזמי היי-טק, אמר ל"גלובס", כי מבקש מעמד השהיה המיוחד חייב להיות בעל אחזקות משמעותיות (לפחות 15%) בחברה שהוקמה בארה"ב בתוך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה. המבקש חייב להראות שהחברה הראתה צמיחה מהירה או לפחות להוכיח שיש לה פוטנציאל לצמיחה מהירה וליצירת מקומות עבודה חדשים.
ראיות כאלה עשויות להיות גיוס הון משמעותי (לפחות 345 אלף דולר) ממשקיעים אמריקאים שיש להם רקורד מוכח של השקעות מוצלחות או קבלת פרסים חשובים ומענקים כספיים (בגובה של לפחות 100 אלף דולר) מגופים ממשלתיים ברמה הפדרלית או ברמת המדינות, אמר עו"ד פנץ.
לדבריו, ליזמים שיעמדו בקריטריונים אלה יוענק מעמד שהיה זמני ואישור עבודה לתקופה של שנתיים. יהיה אפשר להאריך את משך השהיה בשלוש שנים נוספות אם המבקש יוכיח שהדבר יתרום ליצירת מקומות עבודה חדשים בחברה.
"היזמה החדשה היא מאמץ לתת פיתרון למצבים בעייתיים ולעיוותים שקיימים בחוק ההגירה ושמהווים חסמים לפני יזמים", אמר פנץ. "כך, למשל, אחת מהאשרות המרכזיות שמאפשרות למקם מנהלים ועובדים מומחים בארה"ב היא אשרת 1-L. אשרה זו דורשת, בין היתר, שהמבקש יראה שהוא עבד לפחות שנה אחת ברציפות מתוך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה בחברה קשורה מחוץ לארה"ב, נאמר ישראלית, ושהחברה הקשורה הזו תוסיף לפעול מחוץ לארה"ב ולעשות עסקים. הצו המוצע פותר את הבעיות האלה: ניתן להקים חברה ישר בארה"ב, בלי לייסד חברה מחוץ לארה"ב וממילא לא יהיה צורך להמשיך להפעיל אותה".
פנץ סיפר, כי באחרונה פנה אליו יזם ישראלי שגייס הון להקמת חברה היי-טק בקליפורניה. כדי לקבל אשרת 1-L , הוא נאלץ ליזום פעולות מו"פ בישראל. פעולות אלה תביא לעלויות כפולות ולחבויות מס בישראל. הצו החדש יאפשר לו לקבל את מעמד השהיה המיוחד בלי להקצות הון לפעילות בישראל. גם אשרות מסוג 1B-H מחייבות תנאים מיוחדים שלא כל יזם יכול להשיג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.