סלינגר מציגה חזון טכנולוגי: הקלות למוסדיים שיקדמו טכנולוגיה

בניסיון לעודד את חברות הביטוח ויתר הגופים המוסדיים לקדם את ההיבטים הטכנולוגיים בפעילותם, מגלה היום (ד') אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשות דורית סלינגר, כי "גופים מוסדיים שיציגו תכנית אסטרטגית להיערכות לעידן הדיגיטלי, ולשיפורים טכנולוגיים, יזכו להקלות בדרישות הון".

נוסף על כך, לאחר שניסיון להקים בנק דיגיטלי לא הבשיל למשהו רציני, מקווה עתה האוצר לקדם תחרות בשוק המפוקח על-ידיו באמצעות הקמת חברת ביטוח דיגיטלית, שתזכה להקלות.

"כדי לעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק הביטוח והחיסכון, ישקול האגף מתן הקלות בדרישות רגולטוריות לגוף, שיתעתד לפעול במתכונת דיגיטלית לחלוטין. צעד זה נועד להשיג מטרה כפולה: עידוד תחרות בשוקי הביטוח והחיסכון הפנסיוני, בדמות הגדלת מספר השחקנים, לצד שיפור השירות, הוזלה במחיר והגברת שקיפות אשר יקבלו הצרכנים", אומרים באוצר.

נוסף על כך, קורא האוצר ל"עידוד יזמות והשקעה בטכנולוגיה עילית פיננסית (פינטק)", שלה "פוטנציאל להאיץ במידה ניכרת שיפורים טכנולוגיים בגופים מוסדיים, לתמוך בקווי פעילות ומוצרים חדשים וחדשניים ולשפר את הבקרות התפעוליות השוטפות, ולייצר כלי ואמצעים לרווחת הצרכן הסופי". כדי להשיג מטרה זו, האוצר מציין כי "יקדם שיתופי פעולה עם מיזמים ממשלתיים ולא ממשלתיים בתחום עידוד החדשנות והדיגיטציה, על מנת להגדיל את ההשקעה בתחומי הפינטק בכלל, ואלה המשיקים לתחומי הביטוח, החיסכון ושוק ההון בפרט".

דברים אלה עולים ממסמך שפרסם היום האוצר, ושבו פירט, בין היתר, כי "גופים מוסדיים מסוימים כבר החלו בהיערכות לעידן הדיגיטלי, אחרים עדיין שוקלים את הנושא, אולם באופן כללי ניתן לומר כי רמת היישום של פעילות דיגיטלית בענף נמוכה", תוך שהם מוסיפים כי "הגופים המוסדיים בישראל מתקשים להתמודד עם אתגרים אלה, בין היתר, בשל הישענות על תשתית טכנולוגית ישנה של מערכות ישנות, המשמשות בליבת הפעילות העסקית של החברות. תשתית זו מהווה הן גורם מעכב והן גורם סיכון ויהא על גופים מוסדיים להתמודד עם סוגיה זו ביסודיות".

לאור זאת, האוצר שם עתה, שלא בפעם הראשונה, דגש על קידום הטכנולוגיה בגופים המפוקחים על-ידיו, "כך שהיא תהפוך את תהליכי העבודה ליותר טכנולוגיים, יעילים, פשוטים וישירים", ומפרסם "חזון דיגיטלי".

באוצר מתווים כמה עקרונות למהות החזון הדיגיטלי: יכולת התממשקות לקוח מסביב לשעון דרך מכשירי הסלולר (המובייל); האינטרנט של הדברים/מכשור לביש, שיאפשרו את היכולת לקיים ניטור וחיתום רציף אחר הלקוחות, להתאים את תנאי הפוליסה והמחיר לדרישות של הלקוחות, אורח חייהם והשינויים במהלכם; יכולות ביג דאטה/כריית מידע/ניתוחי מידע סטטיסטיים; ויכולות עבודה בענן.

באוצר מציינים בהקשר זה ש"תשתית דיגיטלית מתקדמת תורמת לייעול ופישוט של תהליכים וממשקים, מאפשרת לכל לקוח לבחור בכל מקום את תוכנית הביטוח המתאימה לו, ומגבירה את התחרות בענף".