המוסדיים יוצאים לחו"ל - אבל עדיין יש העדפה ברורה לישראל

כבר כמה שנים ששיעור החשיפה לחו"ל ולמט"ח מתוך החיסכון לטווח ארוך של הציבור הישראלי הולך וגדל. מדובר בהפניה של חלק הולך וגדל, בוודאי במגמה ארוכת-טווח, מתוך מאות מיליארדי השקלים שמהווים את כרית הביטחון הסוציאלית העתידית המרכזית של חלק הולך וגדל מהציבור בישראל.

שיעור החשיפה לחו"ל הגבוה ביותר הוא ברכיב המנייתי של החיסכון לטווח ארוך של הציבור בישראל, שבחלק מהגופים המוסדיים הגדולים ביותר - יותר ממחצית מרכיב זה כבר מושקעת במניות זרות (ישירות ובאמצעות תעודות סל וגם קצת קרנות נאמנות).

כך, נכון לסוף יולי 2016, החזיקו קופות הגמל לתגמולים, קרנות הפנסיה החדשות ותיקי פוליסות החיסכון המושקעות בשוקי ההון של חברות הביטוח, בנכסים בחו"ל ובמט"ח בהיקף מצרפי של כ-183.5 מיליארד שקל, שהיוו בממוצע כ-26.5% מהתיק הכולל.

מדובר בקיטון קל לעומת רמות גבוהות יותר שנרשמו בשנים האחרונות, שמושפעות בכל נקודת זמן גם מהביצועים הנקודתיים היחסיים של השווקים בעולם ובארץ. אך אלו הן עדיין רמות גבוהות למדי, שמלמדות על שיעור נכסים בחו"ל ובמט"ח של כ-30% בתיקי הביטוח חיים, של כ-28% בקרנות הפנסיה החדשות ושל כ-22% מהתיק הכולל בקופות הגמל לתגמולים.

הגידול, אגב, נראה דרמטי במיוחד ביחס ל-2008, בין היתר משום שבסוף אותה שנה, ובמהלך 2009, מחירי הנכסים בעולם צנחו בשיעור אדיר וחד יותר מכפי שנרשם בישראל, בעקבות המשבר הכלכלי האדיר.

לצד זאת, גם נתוני החשיפה לחו"ל במונחי דלתא מלמדים על אותה מגמה. הדלתא בוחנת את החשיפה האפקטיבית, שכוללת את ההחזקה בנכס הבסיס וכן באופציות ובחוזים עתידיים. נכון לסוף יולי 2016 עמדה החשיפה לחו"ל במונחי דלתא של תיק ביטוחי החיים על רמה של 34.6%, בעוד שבקרנות הפנסיה ובקופות הגמל לתגמולים דובר על שיעורי חשיפה של 32.3% ושל 25.3%, בהתאמה.

ואולם, הנתונים שאספנו מלמדים כי למרות הגידול הניכר בחשיפה לחו"ל ולמט"ח בנכסי הגופים המוסדיים, או בחשיפה לחו"ל במונחי דלתא, עדיין ישנה העדפה ברורה של הגופים המוסדיים הישראליים לבית, בישראל. מדובר בהעדפה ברורה וידועה, שקיימת כמעט בכל משק, ושנקראת home bias.

מדוע? רוב התיק חונה בהשקעות מקומיות, כולל השקעות בחוב שהנפיקה המדינה (לרבות באג"ח המיועדות - שאין עוד השקעות סולידיות טובות כמותן בימים אלה של ריביות אפסיות). זאת בשל הנוחות בניהול השקעות בשוק המקומי, תוך הכרת הנפשות הפועלות והקרבה להשקעה. כמו כן, השימושים העתידיים בכספים שהמוסדיים מנהלים הם שקליים, כך שההצמדה החשובה ביותר עבור אותם מנהלים היא ההצמדה לשקלים ולמחירים בישראל.

מבחינת הבורסה המקומית, המקרטעת, מדובר בחדשות טובות, או לכל הפחות בחדשות לא רעות. זאת משום שהוצאה של כספים מישראל באה על חשבון השקעה כאן, וחלק ניכר מההשקעה בישראל נעשית באפיקים סחירים ודרך הבורסה. ואולם, בהכללה ניתן לומר שהמוסדיים כבר חשופים עד מעבר לראש למרבית המניות בישראל, בוודאי לכל הקטנות והבינוניות שבהן, כך שהם מזרימים ביקושים ערים בעיקר לשוק החוב. מכאן, שאם המוסדיים ישנו מדיניות, ויעדיפו להוציא לחו"ל את חלק הארי מהתיק הכולל שלהם, ולא רק במניות, הרי שהבורסה תהיה במצב קשה בהרבה.

בגלל הפיזור הגידול יימשך

האם העדפת הבית פסולה? ממש לא. מעבר לשאלת השימושים העתידיים בכספי החיסכון, וההתחייבויות של המוסדיים (שכמעט שאינן קיימות ביחס לחוסכים, היות שהאפיקים החדשים אינם מבטיחים זכויות מינימליות), הרי שמדובר גם במנוע צמיחה משמעותי עבור השוק המקומי - הרי כספי החיסכון כמוהם כדלק להשקעות וליצירת צמיחה עתידית.

בכל אופן, אין מדובר על הוצאת כספים מישראל על-ידי המוסדיים לאחר מימוש החזקות פה, כי אם בהפניית שיעור הולך וגדל מכל שקל חדש שזורם לניהולם, לטובת ביצוע השקעות בחו"ל. אבל כל שקל שיוצא לחו"ל, ושעשוי - ואף צפוי מבחינת המוסדיים - להביא תשואה נאה לחוסכים, גם אינו משמש לטובת פיתוח מיטבי של המשק המקומי, כך שלכאורה, חבל על כל שקל של חיסכון ישראלי שמשרת צורכי צמיחה זרים ולא מקומיים.

כך או אחרת, המגמה הזו, של הוצאת כספי חיסכון ישראליים להשקעה בשדות זרים, שהחלה כבר בעשור הקודם, צפויה להימשך גם בעתיד לבוא. כלומר, הגופים המוסדיים טרם הגיעו, בהכללה, לנקודת האיזון הנכונה לתפיסתם, ולכן צפוי ששיעור ההשקעות בחו"ל ימשיך לגדול לאורך זמן. מדוע? הן בגלל שלעתים נדמה שאין מספיק אפיקי השקעה "עם בשר" (תשואות גלומות מספקות) בשוק המקומי עבור מיליארדי השקלים המוסדיים שמחפשים השקעה, והן משום צרכים אחרים של פיזור וגיוון תיקי ההשקעה, ומיתון הסיכונים הייחודיים למשק הישראלי ביחס לעתודה הפנסיונית של חלק גדול מהציבור.

 החשיפה לחול של כספי החיסכון