ה"תרגיל" של ראש עיריית בני-ברק למינוי איש אופוזיציה "מטעם" לוועדת ההנחה בארנונה לא הצליח - בית המשפט העליון פסק כי על העירייה למנות ייצוג אמיתי לאופוזיציה.
בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בעיר בשנת 2013 קיבלה סיעתו של ראש העירייה חנוך זייברט (יהדות התורה) את רוב הקולות, שהם 17 חברי מועצה. אל הקואליציה חברה סיעת ש"ס עם 6 חברי מועצה, ואילו סיעת בני תורה, המונה שני חברים בלבד, נותרה באופוזיציה. בסך-הכול מונה מועצת עיריית בני-ברק 25 חברי מועצה.
כמקובל בשלטון המקומי, בישיבה הראשונה שבה מתכנסת מועצת עיר בסמוך לבחירות, על המועצה לאייש את ועדות העירייה השונות ולמנות לשם כך את חברי המועצה. על-פי החוק, בכל ועדה נדרש ייצוג של חבר מועצה מטעם סיעות האופוזיציה.
אחת הוועדות החשובות בוועדות המועצה, ובפרט בעיר בני-ברק, היא ועדת ההנחות בארנונה, שתפקידה לדון בבקשות תושבים להנחה. העובדה שהוועדה מחליטה על מתן הנחות לתושבים מסוימים על פני אחרים מצדיקה פיקוח מיוחד. מטעם זה המחוקק לא הסתפק בפיקוח רגיל של חבר מועצה, אלא קבע שהוא יהיה על-ידי סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר.
טבעי היה, לפיכך, שסיעת בני תורה תהיה נציגת האופוזיציה בוועדות העירייה ובפרט בוועדת ההנחות. אלא שבבני-ברק קרה דבר מוזר: חבר המועצה יעקב וירז'בינסקי, מסיעת ראש העירייה (יהדות התורה), הודיע בישיבת המועצה הראשונה על פרישה מהסיעה בשל "ויכוח ענייני" עם ראש העירייה ועל הקמת "סיעה עצמאית" שאינה חלק מהקואליציה.
באופן מפתיע או שלא, ראש העירייה קיבל את הודעת הפרישה של נציג סיעתו בהבנה ואף הציע למנות את חבר סיעתו הפורש לכהן בתפקיד נציג האופוזיציה בוועדת ההנחות מארנונה.
חברי סיעת בני תורה, חיים מנחם ומשה שלום מלאכי, סברו כי פרישת וירז'בינסקי היא מהלך שמטרתו למנוע את הפיקוח על פעולות הוועדה. הם סברו כי הנציג הנבחר הוא למעשה בשר מבשרה של הקואליציה, ועל כן נעקר מתוכן הפיקוח הנדרש.
חברי הסיעה עתרו, באמצעות עורכי הדין איתן ואורי הברמן, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ודרשו לחייב את מועצת העיר למנות נציג מסיעת בני תורה לנציג האופוזיציה בוועדת ההנחות. בעתירה טענו חברי הסיעה כי "הפרישה" של חבר המועצה וירז'בינסקי נעשתה למראית-עין, וכי אין לראות בו חבר אופוזיציה.
בנוסף הועלתה הטענה כי החוק קבע במפורש כי התפקיד יהיה מבין חברי סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר, ועל כן גם אם חבר המועצה הפורש הקים "סיעת יחיד", הרי שסיעת בני תורה - הכוללת שני חברים - גדולה ממנו, והיא הסיעה הגדולה ביותר, שאחד מחבריה אמור לשמש כנציג האופוזיציה בוועדת ההנחות.
בית המשפט המחוזי דחה את העתירה וקבע כי לא הוכח שהפרישה הייתה למראית-עין. עוד קבע בית המשפט כי אמנם סיעת בני תורה היא סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר, אולם סיעה זו קיבלה ייצוג מספק בוועדות החובה האחרות.
על החלטה זו ערערה סיעת בני תורה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד הברמן. שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, קיבל לאחרונה את הערעור, ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע כי נציג מסיעת בני התורה ישמש כנציג האופוזיציה של ועדת ההנחות.
בפסק דין ארוך ומנומק הדגיש רובינשטיין את העיקרון שלפיו דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב, אלא גם ההכרה של הרוב בזכויותיו של המיעוט. "יש לשמור על כוחו היחסי של המיעוט בכל פעולותיה של הרשות ולאפשר לו ייצוג הולם ככל שניתן בכל ועדות החובה", קבע רובינשטיין בפסק הדין.
עוד נקבע כי גם אם וירז'בינסקי פרש מהקואליציה והקים סיעת יחיד בתום-לב, עדיין יש קושי בהגדרתו כחבר אופוזיציה. "לטעמי קיים קושי במינויו של מי שפרש מהקואליציה במהלך ישיבת מועצה הראשונה שנערכה פרק זמן קצר מאוד לאחר מועד הבחירות לנציג אופוזיציה בעל-כורחה", כתב רובינשטיין, והזכיר כי החוק קובע כי ייצוג לוועדת הנחות בארנונה יינתן לסיעת האופוזיציה הגדולה ביותר, והיא זו שתבחר את הנציג, מה שלא קרה במקרה של בני-ברק.
"אין לקבל את מינויו של וירז'בינסקי כנציג האופוזיציה בניגוד לדעת חברי סיעת בני התורה, שהיא הסיעה הגדולה באופוזיציה", נקבע בפסק הדין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.