"יהיו אין-סוף מצלמות בכל מקום אפשרי בישראל, הכול יהיה מחובר לאינטרנט"

"אינטרנט של הדברים (IOT) הוא מהפכה אמיתית ומנוע צמיחה משמעותי לתעשיית הסלולר וכמובן לפלאפון. בנושא הזה, השמיים הם לא הגבול, הם רק התשתית. שוק ה-IOT הגלובלי צפוי לגדול ב-17% כל שנה, וב-2019 יגלגל כ-1.3 טריליון דולר.

"בתוך חמש שנים יהיו בעולם 28 מיליארד מנויים מחוברים, 12 מיליארד מנויים סלולריים ו-16 מיליארד מכשירים מחוברים. תוך 5 שנים יהיו בישראל כ-10 מיליון מנויי IOT סלולריים, בדומה למספר מנויי הסלולר היום בישראל", כך אמר מנכ"ל פלאפון, רן גוראון, באירוע IOT על הבר של "גלובס" בשיתוף חברת פלאפון, שהתקיים בבר Speakeasy, בתל-אביב. האירוע, עסק בעיר חכמה ובמפגש בין טכנולוגיית הדור החמישי ל-IOT.

"ישראל בדרך להיות מדינה חכמה באמצעות ערים חכמות. זה כבר לא 'האם' אלא 'מתי'", המשיך גוראון, "ישראל, וכל עיר, בטח תל-אביב, בדרך להיות עיר חכמה, והדרך היא תשתית שפרוסה במסגרת IOT. כשאנחנו מדברים על עיר חכמה, אנחנו מדברים על זה שכל רמזור, פנס תאורה, וכל דלת יהיו מחוברים. מצלמות בעיר, כמה צריך? אין סוף. מעל כל כספומט, ליד רמזור וליד כל עץ ופינת רחוב. במבני ציבור, בגינת משחקים וגני ילדים.

"הפוטנציאל הוא אין סופי, בכל התחומים. מטרופולין כמו תל-אביב, אבל גם כל עיר קטנה יותר, צריך להכיל כמות עצומה של יחידות מידע וכשמדברים על תל-אביב, בה לבדה מאות מליונים. הצורך האנושי לדעת מה קורה, הוא אין סופי. אם בכל מרצפת היה חיישן שמראה מי דורך עליה, יהיה איזה סטארט-אפיסט שימצא מה לעשות עם זה. אבל צריך גם רשת סלולרית שתקלוט את כל עומס המידע. יש מידע שצריך רוחב פס רחב וצריך דברים שיעברו במהירות בזמן אמת, כמו הרכב האוטונומי למשל".

השמיים הם לא הגבול אלא התשתית

גוראון התייחס לצורך בתשתית שתוכל לתמוך ביישומיי ה-IOT. כאן נכנס לתמונה הדור החמישי: "בשביל לרשת קמפוס, כפר, עיר או יישוב, צריכה להית קודם כל תשתית שתומכת בדבר הזה. היום התשתית לא תומכת. הבשורה העיקרית שיביא הדור החמישי לעולם ולישראל, מעבר ליותר גלישה ויותר מהירות, היא יכולת לנהל בתא שטח אחד כמות עצומה של מרכיבים. וזה האינטרנט של הדברים.

"לכן השמיים הם לא הגבול אלא התשתית. זה לא רק רוחב פס, זה דור חדש לגמרי. לעבור מעולם של אלפי מכשירים למאות אלפי סנסורים בכל פינת רחוב. עוד נושא חשוב הוא אנרגיה. כולם ציפו שכשיגיע הדור החמישי, יהיה גם דור חדש של סוללות. אבל אין. עדיין משתמשים באותן הסוללות, והן נגמרות. לכן הרשת צריכה לפעול בצריכת אנרגיה נמוכה ולכן הבשורה הנוספת היא אנרגיה נמוכה מאוד; אי אפשר לעבוד על ווי פי, כי הוא צורך הרבה אנרגיה והרשת הסלולרית היא התשובה.

"זה נראה אולי רחוק ועתידני, אבל זה מעבר לפינה. ב-2018 באולימפיאדת החורף בדרום קוריאה, ישיקו בפעם הראשונה רשת של דור חמישי. ב-2020 תהיה השקה מסחרית ראשונית של הדור החמישי. חברות הסלולר שמשרתות אנשים, יצטרכו לבנות אותן מחדש, כדי לדעת איך לעבוד מול מיליוני מתקנים חדשים - למשל, איך מחייבים על נורה ששולחת פעם ביום ביט שאומר אם כבויה או דלוקה. על זה כל העולם עובד היום. שלא נדבר על חלקים שצריכים טיפול בזמן אמת כמו ברכב האוטונומי שאי אפשר לפשל או להתפשר בהם. מדובר באתגרים אחרים לגמרי".

גוראון סיכם ואמר: "זה עולם שיש בו היום יותר שאלות מתשובות. החזון כבר ברור היום, יודעים מה רוצים להשיג אבל עוד לא יודעים איך יגיעו לשם. פלאפון שמה לה למטרה להוביל את נושא הדור החמישי וה-IOT בישראל".

אי אפשר לפתח תעשיית סטארט-אפ בקוטב הדרומי

לאחר דבריו של גוראון, עלה לבמה ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, ששוחח עם עורך "גלובס", חגי גולן, על ניהול מתקדם של המרחב האורבני. נזכיר כי תל-אביב-יפו עושה שימוש נרחב בטכנולוגיה במרחב הציבורי כמו גם לשימושים אחרים.

לפני מספר שנים, ב-2014, אף זכתה העיר בתואר העיר החכמה ביותר בכנס ערים חכמות בברצלונה, ועל-פי חולדאי, מדובר רק בהתחלה. "לא תמצאו במילון הגדרה למה זו עיר חכמה", אמר חולדאי, "יש גישות שונות לסיפור הזה. מפני שלהיות חכם כולם אוהבים אבל יש הרבה נושאים בהם אפשר להיות חכמים. נבחרנו בברצלונה כעיר הכי חכמה בגלל אימוץ הטכנולוגיה לשרות תושבי העיר. זה מתבטא בתקשורת בין העיר ורמת השירותים דרך ה'דיגיתל' דרכו אני יכול לקבל פרטים שונים - כמה כרטיסים נשארו בהבימה או נתונים על חינוך או דברים אחרים. לקחנו הטכנולוגיה ופתחנו בפני מפתחים, וזה חלק מכל הסיפור".

לשאלה האם מדובר באבולוציה טבעית או מהלך מתוכנן, ענה חולדאי כי חלק נכבד מההתקדמות הטכנולוגית קשור גם למעטפת שניתנת לעוסקים בתחום, ולעובדה שהם ירצו לגור במקום בו הם עובדים לצד קבלת אמצעים תומכים.

"כשפונים אליי ושואלים איך קרה ולמה קורה, ואיך הצעירים כל כך יצירתיים. אני לא יודע. יש דור צעיר של אנשים יצירתיים. כראש עירייה שמייצג את מי שאמור לפתח וליצור עיר אחרת, תפקידי לראות מה קורה וליצור תהליכי עידוד והבלטה. אם יש תקשורת זה טוב אבל לא מספיק, צריך גם מישהו שישתמש. ויש גם שימושים אחרים. אני משתמש היום בחצי מכמות המים שהשתמשתי לפני שנה. איך זה קורה? בגלל טכנולוגיה. לכן עודדנו הקמת רשת וויפיי במרחב הציבורי - כדי לעודד את הצעירים להתפתח.

"הפכנו להיות סטארט-אפ סיטי. יוסי ורדי (ד"ר יוסי ורדי, מהמשקיעים הבולטים בתחום האינטרנט בישראל. א"ח) שאל אותי לפני הרבה שנים, מה אתה הולך לעשות בנושא בתל-אביב. אמרתי שאבדוק קודם כל מה הם צריכים, ואדאג שזו תהיה עיר טובה לחיות בה - גם חיי לילה, וגם אינפורמציה לאנשים שיוכלו לפעול וליצור במקום שהם רוצים לחיות.

"מי שחושב שאפשר לייצר תעשיית סטארט-אפ בכל מקום על פני כדור הארץ, גם בקוטב הדרומי, איפה שרק רוצים, טועה. יש חשיבות גם לקשר בין האנשים ולמיקום. כשפתחנו את המרחב הציבורי הספרייה, פחדנו שהצעירים לא יבואו להשתמש בזה, כי צעירים מוצאים רעיון ורוצים לשמור אותו בסוד ולא לעבוד עליו ולפתח אותו מול כולם. אבל בהמשך גילינו שהמציאות הפוכה לגמרי; שהם דווקא רוצים את הסביבה, את סביבת העבודה, את סיעור המוחות המשותף ואת האינטראקציה", אמר חולדאי.

חולדאי נשאל האם הפיכתה של עיר לעיר חכמה אינה מדירה את האוכלוסייה המבוגרת שאינה זמינה או נגישה לטכנולוגיה כמו הדור הצעיר, וענה: "מי שהוא צעיר היום, מחר הוא מבוגר. והמבוגרים מסתדרים גם הם עם הטכנולוגיה. אנחנו צריכים לשנות מושגים, ואם מגיעים לאנשים ומלמדים אותם, זה קורה. כבר היום יש כמות אדירה של בני האוכלוסייה המבוגרת בעיר שמשתמשים בשירותים הדיגיטליים. אנחנו נמצאים במצב שעוד מעט לא יצטרכו להגיע בכלל לעירייה כי אנשים יכולים לקבל שירות באינטרנט. מגיע אדם לעירייה, ומסבירים לו איך עושים את אותו הדבר מהבית מהמחשב. הוא מנסה, רואה שהוא מצליח, וזה עובד והוא חוזר לשירות הזה גם בפעם הבאה".

זו לא חוכמה להיות עיר יקרה

"עיר חכמה היא לא בהכרח יקרה יותר?", שאל גולן את חולדאי, שהשיב מיד ובהחלטיות שלא. "העיר הטובה והמרכזית תמיד תהיה יקרה יותר. אבל לא בגלל שהיא עיר חכמה. זה מכלול של דברים. ויש גם דרך לטפל בפערים הכלכליים בתוך העיר כי אם אני פותח מערכת חינוך חינם בדרום העיר ויום לימודיים ארוך אני מייצר מציאות שלתושבי הדרום יש ערך כלכלי גבוה יותר. אותו דבר עם שמשיות בים ועוד הרבה דברים אחרים, ערך כלכלי שמפצה על יוקר המחיה".

אחד הדברים עליהם מדברים רבות בכל הקשור לאינטרנט של הדברים והתקדמות הטכנולוגיה בערים הוא הרכב האוטונומי. לשאלה האם חולדאי רואה את תל-אביב כעיר בה נוסעים כלי רכב כאלו בעתיד ענה האחרון כי: "התפיסה שלי היא שהעידן של רכב פרטי בערים נגמר. לא יוכלו להתנייד טוב עם רכב פרטי, לכן יש חובה למצוא תשובה לרכב הפרטי. הרכב האוטונומי הוא כזה כי הוא רכב, אבל לא פרטי. בקריאה אחת יוכל להגיע רכב ולקחת אדם מנקודה א' ל-ב'. והרכב לא יהיה שלו, ויעבור לשמש מישהו אחר ברגע שהנוסע ירד בתחנה.

"בישראל יש גם את שאלת סוף השבוע - הרבה ישראלים מחזיקים אוטו רק בגלל סוף השבוע, וזה גם יכול לפתור את הבעיה. אם ניקח את עשרות המיליארדים שהושקעו בתשתיות ברחבי הארץ בשנים האחרונות, הם לא תרמו בכלום בזמן ההגעה מנקודה לנקודה. מה שצריך לפתח זו תחבורה ציבורית, וחלק מזה זה גם הרכב האוטונומי".

לצד יתרונות רבים ב-IOT, אחת השאלות הגדולות שמרחפות באוויר מעל השימוש הנרחב בסנסורים ובקשר בין מכשירים שונים מתמקדת בפרטיות. האם רישות עיר במצלמות או כל שימוש נרחב אחר בטכנולוגיה אינו פוגע לפרטית המשתמשים בשורה התחתונה ומה קודם למה, הערך הציבורי והשימוש במידע או הזכות לפרטיות. גם לנושא זה התייחס חולדאי ואמר: "זו שאלה חשובה ומרכזית בכל ההוויה של חיים במדינה דמוקרטית. זכות הפרטיות מול זכות הכלל.

"היום דברים הופכים להיות נחלת הכלל מאוד בקלות ופוגעים באנשים. וואטסאפ, פייסבוק ועוד. זו נקודה חשובה. האתגר הגדול של ה-IOT והטכנולוגיה היא למצוא דרך טכנולוגית לאפשר חשיפה למי שרוצה וצריך אל מול שמירה על זכות הפרט. היום עדיין קשה מאוד, וזה עוד לא שם. אני חושב שזה הוויכוח הערכי העיקרי בחברה האנושית. איפה נמצא הגבול בין זכויות הכלל לבין הזכות לפרטיות ועל זה כנראה נמשיך להתווכח גם בהמשך".

עשרות אלפי סנסורים שידברו זה עם זה

בהמשך הערב, התקיים פאנל בנושא טכנולוגיה אורבנית ופיתוחים מעולם ה-IOT אותו הנחה סמנכ"ל השיווק של פלאפון, אילן סיגל. בפאנל השתתפו דב גנאור, מנכ"ל ומייסד Mobilityinsight העוסקת בניהול מתקדם של רשתות תחבורה; עודי דהן, מנכ"ל ומייסד GreenIQ - מערכת השקייה חכמה; אמיר אליחי, מנכ"ל וממייסדי חברת Reporty המסייעת לאזרחים בהשגת גישה למוקדי חירום.

סיגל ביקש להבין עד כמה המיידיות חשובה למוצרים השונים ואיך הרשת החדשה בשילוב IOT יכולה לשפר את המצב הקיים.

"בעשר שנים אחרונות כמות הרכבים גדלה ב-40% אבל התשתית רק ב10%", אמר גנאור, "והתחבורה הציבורית לא יעילה. צריך לדעת לנהל ביקושים. כמה אנשים נכנסים לתל-אביב וכמה רכבים; איפה למה ומתי. וזה מה שאנחנו עושים באמצעות סנסורים שלנו. זה רק הבסיס לייצור מערכת שתוכל להשתמש בתשתיות הקיימות בדרך יותר חכמה.

"האינטרנט של הדברים מצליח ליצור עולם חכם של תשתיות וברגע שתהיה הרשת החמישית זה יהיה טוב יותר כי הניצולת היום לא מקסימלית. כשיגיע הדור החמישי, נוכל לפרוס עשרות אלפי סנסורים שידברו אחד עם השני. זמן התגובה יתקצר ולא נצטרך לחצוב סיבים של סיב אופטי. אם הגל הראשון חיבר מכשירים באמצעות האינטרנט תחשבו מה יקרה עם הדור החמישי שיחבר את כל המכשירים".

מחכים לדור החמישי

דהן, שהחברה שלו עוסקת בפתרונות השקייה, הסביר שמדובר בהרבה יותר מ-רק לאפשר למשתמש להפעיל או לסגור את הברז מרחוק: "בעבר השתמשו במושג השקייה חכמה לכל דבר שאפשר לשלוט בו מרחוק. אבל בעצם זה הרבה יותר רחב, לא רק פתיחה וסגירה. זה צריך להיות אוטומטי לגמרי ולפעול על פי נתונים כמו לחות בקרקע, קרינת שמש, חום, דישון ועוד. במקביל, גם בקרה על תשתית ההשקייה, איפה יש לחץ גדול יותר, איפה יש פיצוץ בצינור. כל הדברים משתלבים יחד עם IOT.

"אנחנו פועלים נכון להיום על הרשת הקיימת כי צריכים מענה עובד. ברגע שיהיה ב-2020 הדור החמישי, הזמינות תהיה מוגבלת ולכן אנחנו עובדים על רשת קיימת שיכולה לתת שירות ומחיר כבר היום. אנחנו מחכים בקוצר רוח לדור החמישי כדי להתקדם. זו טכנולוגיית ביניים היום. יש לנו הרבה מאוד תוכנה ויהיה ניתן להחליף החומרה בהמשך ברגע שהטכנולוגיה תהיה זמינה בהמשך. המטרה שלנו היא שבעתיד לכל סנסור תהיה יכולת של חיבוריות וסוללה קטנה והעברה לענן מבלי לצרוך הרבה אנרגיה כדי שתספיק להרבה שנים".

אחד הדברים שה- IOT כמו גם הרשת החמישית תאפשר היא מעבר נתונים מהיר יותר, דבר שחיוני, בין היתר, גם למוצרים בתחום הביטחון האישי.

אליחי מחברת Reporty סיפר שכבר היום ניתן לתעדף שיחות למוקדי חירום ובמקרה של השירות שלהם מדובר בצורך חיוני, צורך שיקבל מענה רחב הרבה יותר עם התקדמות הטכנולוגיה בהמשך. "כמו שכולם רואים, העולם לא נהיה בטוח יותר. כשהקמנו את החברה לא ידענו על דעא"ש או על מקרה הנערים החטופים, דברים שרק מחדדים את הצורך בהעברת מידע למוקדי חירום בזמן אמת.

"יש לנו מודל עסקי לשתף פעולה עם חברות סלולר עם אפליקציה בילט-אין במכשיר. זה מייתר את הצורך להוריד אפליקציה. מעבר לזה, הדור החמישי יאפשר להעביר תקשורת יותר איכותית ולתעדף את הקווים. הדור החמישי אמור לתת את היכולת להעביר מידע על בסיס שיחה סלולרית, מה שלא קיים היום. ככל שהרשת החמישית תגיע מהר יותר, יתאפשרו מידיות ושירות טוב יותר".

 פאנל המנהלים / צילום: אייל יצהר

 רן גוראון / צילום: אייל יצהר