דוקטרינת התן וקח של פילבר

השבוע פרסם משרד התקשורת את הודעתו על הקנס בסך 31 מיליון שקל לגולן טלקום, בעקבות פירוק הרשת שלה. לא היה הרבה חדש בהודעה - כוונת המשרד לחלט לגולן כספים ששוכבים במשרד ככספי ערבות כבר התפרסמה בכלי התקשורת וגם העיתוי היה צפוי, הרי המשרד היה חייב לקבל את ההחלטה עד שלשום בערב מפני שהתחייב כך בפני בג"ץ.

אבל כדאי לשים לב לפסקה מסוימת בהודעה לעיתונות שנשלחה אתמול, שאומרת כך: "משרד התקשורת עודנו שואף להגברת התחרות בתחום הסלולר ולרמת השקעות גבוהה. על כן, ככל שסוגיה זאת תהיה רלוונטית בהמשך בעת מועד תשלום החילוט, וככל שגולן תעמיד הסכם שיתוף רשתות העומד בתנאי המדיניות, בין אם בעצמה ובין אם באמצעות רוכש שייכנס בנעליה, הדבר יילקח כשיקול חיובי ומשמעותי". ההערה הבעייתית הזאת של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר היא מסוג ההערות העמומות שקשה להבין מה רוצה המשורר להגיד בהן.

אם גולן הפר רישיון ונקנס, מדוע משאירים לו או לרוכש העתידי של החברה נתיב מילוט? הרי ברור שאם יבוא רוכש הוא ידרוש מהמשרד לבטל את הקנס, אז למה להשאיר סדק בהחלטה? המשמעות היא התערבות בהליך המכירה של גולן והזמנת לחצים על המשרד להיות מעורב בהליך הזה. ממתי זה תפקידו של משרד התקשורת? יש בהתנהלות הזאת משום תיווך בעסקאות, וזה סוג של רגולציה שלא ראינו מעולם בשוק התקשורת.

זאת הדוקטרינה של פילבר. הוא לא רוצה להיות רגולטור, הוא רוצה לנהל באופן כזה שהחברות ייתנו משהו תמורת השקעות, בעוד שהוא מתווך בינן לבין הציבור. לשיטה הזאת יש לעתים היבטים חיוביים כי לריב עם מפעילים באופן תדיר זה לא מומלץ, ופילבר ראה מה קרה בקדנציה הקודמת של אבי ברגר, שרב והתקוטט עם בזק עד כדי הגעה לפסים אישיים ממש. גם עכשיו הוא מתכוון להיות קשוח מאוד ביחס לגולן ולא לוותר לו, עד כדי שלילת הרישיון, שזו הצהרה לוחמנית מאוד אך ספק אם יש לה כיסוי. יהיה מעניין מאוד לראות את פילבר גורם לחברה סלולרית לקרוס.

בינתיים, הוא מנסה לרקום דיל חדש עם גולן, באותה שיטה שבה הוא מנסה ליצור דיל עם בזק לביטול ההפרדה המבנית, מנסה לעשות עם הוט לגבי המשך הפריסה האוניברסלית, ומנסה לעשות עם החברות הסלולריות לגבי מתן הנחות באגרות תדרים בתמורה להשקעות מצדן. הכול עובד בשיטת המקל והגזר.

לקרוא ולא להאמין

בהודעה שהוציא כתב פילבר שהוא הסכים לדחייה בחילוט כדי לתת לגולן את הזמן לערער על ההחלטה אצל השר הממונה צחי הנגבי. לקרוא ולא להאמין. התיקון לחוק בנושא הקנסות עבר, כך שקודם כל החברה תשלם את הכסף ורק אחר כך תוכל לערער. זה הכלל, וככה נוהג המשרד בקנסות שהטיל על חברות תקשורת. לפי ההיגיון של פילבר, כל קנס מעתה והלאה לא יחולט, כי כל החברות יבקשו לדחות את התשלום עד לערעור. זה יכול להימשך שנים, כי לאחר הערעור אצל השר, החברות יפנו לבג"ץ וגם שם ההליך יכול להימשך שנים.

בינתיים השרים מתחלפים, המנכ"לים מתחלפים והכסף לא נגבה. מדוע לא נהג כך המשרד עם בזק בקנס האחרון שהטיל עליה בסך 8 מיליון שקל? הוא יכול היה לדחות לבזק את התשלום עד להשלמת הליך הערעור שעדיין מתנהל. לא כן? כלל לא כתוב אך ידוע בקרב ותיקים ומנוסים ברגולציה בשוק התקשורת: מה שלא פשוט וברור ליישום, לא עובד. רגולציה אפקטיבית חייבת להיות בהירה ופשוטה מפני שהמפעילים הרבה יותר מתוחכמים מהמשרד.

לכן, אם החלטת להטיל קנס, תטיל וזהו, אל תחפש את שלב ב'. המשך המכירה של גולן ומציאת משקיע אינם מעניינו של המשרד. זו הבעיה שלו, לא שלך, מר פילבר. מספיק עם דוקטרינת התן וקח ושמור לי ואשמור לך. תפקיד המנכ"ל הוא להתוות דרך קדימה, לא לעשות עסקאות עם מפעילים; לשרטט את גבולות הגזרה ולעודד תחרות בריאה, שתוביל להשקעות, ולא בעסקאות תן וקח. מפעילים יודעים לסחור טוב יותר, הם יקבלו תמיד יותר ממה שיתנו.