ראשי קק"ל נטשו המו"מ ומסרבים להעביר לאוצר את הכסף

האוצר עשוי להודיע בימים הקרובים על קיצוץ רוחבי נוסף במשרדי הממשלה בשנים 2017 ו-2018, אם קק"ל לא תקבל את הסיכום שאושר בממשלה על שימוש ב-2 מיליארד שקל מקופת קק"ל בשנתיים הקרובות למימון פרויקטים בתחום התשתיות. מדובר בקיצוץ נוסף של 1% בתקציבי הפעילות של משרדי הממשלה, קיצוץ שיתווסף לקיצוץ הרוחבי של 4.5% שעליו סוכם בישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה.

החלטת הממשלה, שנוסחה בתיאום עם הנהלת קק"ל, הפכה מוקד למאבקים פוליטיים פנימיים בקרן. "נדהמנו לגלות כי במסגרת הצעת ההחלטה שהגיש האוצר לממשלה נכללה הצעה שמשמעה הפרה בוטה של ההסכם שנחתם בין המדינה לקק"ל ב-2015", כתבו לשר האוצר משה כחלון יו"ר קק"ל דני עטר והיו"ר העמית מטעם מפלגת כולנו, שמעון סוסן, הנחשב מקורב לכחלון.

ראשי קק"ל פוצצו הערב (א') ישיבת משא ומתן עם הנהלת האוצר. הישיבה, בהשתתפות מנכ"ל האוצר שי באב"ד נועדה לנסות ולמצוא פתרון מוסכם במחלוקת על המיליארדים שקק"ל אמורה להעביר למדינה. דקות ספורות לני תחילת הישיבה, קמו ראשי קק"ל מכיסאותיהם ועזבו את הבניין מבלי לומר דבר לראשי האוצר. בקק"ל מסרו בתגובה לפיצוץ הפגישה כי "משלחת בראשות היו"ר, המנכ"ל ובכירי הקרן המתינה בחדר כ-25 דקות ולאחר שאיש לא דיבר איתם החליטו לקום ולעזוב. מנכ"ל האוצר התנהג בחוסר נימוס וכששאלנו היכן הוא, אמרו לנו שהוא בישיבה אחרת".

בינתיים לא נקבע מועד לישיבת הנהלת קק"ל שהייתה אמורה להודיע על קבלת הסיכום עם האוצר, ולמדינה אין יכולת לכפות על קק"ל את ההחלטה ללא הסכמתה. מקק"ל נמסר בתגובה כי: "יו"ר והנהלת קק"ל פועלים על פי מה שטוב ונכון לעם היהודי ולמדינת ישראל".

על פי החלטת הממשלה בעת אישור התקציב, אם הסיכום לא יאושר עד ל-12 בספטמבר יונחה שר האוצר משה כחלון להפחית מיליארד שקל מתקציבי כלל משרדי הממשלה ב-2017 ומיליארד נוסף ב-2018. ההפחתה תתבצע קרוב לוודאי באמצעות קיצוץ רוחבי נוסף של 1% בתקציבי המשרדים, לאחר שכבר הוחלט על קיצוץ של 4.5% בכל אחת מהשנתיים הקרובות.

עוצמתה הפוליטית של קק"ל נובעת מהעובדה שכל המפלגות הציוניות (למעט יש עתיד) שותפות בניהולה ונהנות מתקציבים ומשרות שהיא מחלקת. בממשלה הקודמת איימה ישראל ביתנו במשבר קואליציוני אם הממשלה תכפה הסדר על קק"ל כפי שדרש שר האוצר דאז יאיר לפיד.

בקופת קק"ל הצטברו לפי הערכות בין 4 ל-5 מיליארד שקל שמקורם בשיווק קרקעות שבבעלות הקרן על ידי רשות מקרקעי ישראל.

קק"ל היא בעלים של 22% מהקרקעות בישראל באזורי המרכז והצפון (כ-2 מיליון דונם). על רקע לחץ ציבורי נחתם ב-2015 סיכום בין המדינה לקק"ל שלפיו התחייבה קק"ל התחייבה להעביר למדינה 1.2 מיליארד שקל ב-2016 ומיליארד שקל נוספים ב-2017 - בתמורה להארכת האמנה בין המדינה לקק"ל בשנתיים נוספות. האמנה מעניקה לקק"ל הגנה בין היתר פטור ממס והגנה מפני ביקורת של מבקר המדינה, הממונה על השכר והחשבת הכללית באוצר.

הסיכום לא מומש עד היום משום שוועדת הארבעה שהייתה אמורה להחליט על הפרויקטים שלטובתם יוקצו הכספים - פורקה. קק"ל טוענת כי העבירה למעשה למדינה עד היום כ-250 מיליון שקל במצטבר, בצורת הכנסות שאיבדה עבור קרקעות שלה ששווקו בחינם על ידי רמ"י במסגרת מיזמי מחיר למשתכן. בקרן אומרים כי עד סוף 2017 יסתכם אובדן ההכנסות במצטבר ל-450 מיליון שקל.

החלטת הממשלה מ-11 באוגוסט שנוסחה בעקבות פגישות בין הנהלת קק"ל לאוצר קובעת כי עד 1 באוקטובר 2016 תעביר קק"ל לטובת תקציבי פיתוח סך של 750 מיליון שקל (במקום מיליארד שקל בסיכום המקורי מ-2015); מיליארד שקל יועברו עד 1 ביוני 2017 (במקום 800 מיליון בסיכום) ומיליארד נוסף עד 1 ביוני 2018. בהחלטה נקבע כי "ככל שלא תאושר במוסדות קק"ל עד ליום 12 בספטמבר 2016, להנחות את שר האוצר להפחית בתקציב המדינה בשנת 2017 סכום של 1,050 מיליון שקל ובשנת 2018 סכום של 1,000 מיליון שקל אשר חלוקתם בין המשרדים השונים תיעשה באופן יחסי".

בהחלטה נאמר כי "המדינה מעבירה במהלך השנים מיליארדי שקלים לטובת קק"ל שמקורם, בין היתר, מהשבחת קרקעותיה על יד המדינה. ההשבחה כאמור, ממומנת בעיקרה מתקציב המדינה ופעולותיה, אך פירות ההשבחה אינם מועברים לטובת שימושים ציבוריים באופן סדיר ורציף אלא נאספים ומצטברים, בחלקם, בקופת קק"ל. זאת ועוד, מכוח האמנה בין המדינה להסתדרות הציונית ומכוח חקיקת מס, קק"ל לא נושאת בנטל המס ופטורה מכל סוג מיסוי".

במכתבם לכחלון כותבים עטר וסוסן כי "מצער מאוד שהצעת ההחלטה מבוססת על מצג שווא לפיו עקרונות ההצעה כביכול הוסכמו אל מול הנהלת קק"ל - קביעה שאין לה כל אחיזה במציאות".

השניים מוסיפים כי "מקוממים לא פחות הם דברי ההסבר בהם מוצגת קק"ל באורח שלילי, מגמתי ומעוות... מוטב היה אילו האוצר היה פועלת ביתר מרץ ליישום ההסכם ולהגעה להסכמות בדבר ניצול הכספים שהוקצו לקק"ל על פיו למיזמים לאומיים, במקום לנקוט צעדים חד-צדדיים הנרקמים במחשכים".

 כמה כסף קקל תעביר למדינה